דרור אדום ביקורת סרט

ל"דרור אדום" יש את כל הנתונים להיות מותחן ריגול מוצלח: הוא מעוטר באחת הכוכבות החמות בעולם (ג'ניפר לורנס), בבמאי מצליח (פרנסיס לורנס, "משחקי הרעב"), מבוסס על ספר רב מכר באותו שם ומגובה בפסקול של המלחין הנודע ג'יימס ניוטון הווארד ("קינג קונג"). אבל איכשהו כל המרכיבים הנכונים ביחד לא מצליחים לגרום לסרט באמת לעבוד כי על כל נקודה טובה בסרט יש נקודה בעייתית ונצלנית.העלילה עוקבת אחר דומיניקה (לורנס), רקדנית רוסייה, שסובלת מפציעה הקוטעת את קריירת הריקוד שלה. בצעד מאוד טוניה הארדינגי מצידה היא שוברת את רגליה של הרקדנית שגרמה לה לפציעה ומוצאת את עצמה מגויסת לארגון מודיעין סודי, אשר מאמן צעירות יוצאות דופן כמוה כיצד להשתמש בגופן ואישיותן כנשק. לאחר ששרדה את תהליך האימונים האכזרי, היא הופכת ל'דרור אדום" – סוכנת שמטרתה לפתות סוכן CIA (ג'ואל אדגרטון) שהגיע לבודפשט ולגלות את זהות החפרפרת שהוא מפעיל ברוסיה. כמובן שהעלילה מסתבכת לאחר שהוא מנסה לשכנע אותה לעבור צד והיא נקרעת במשחק החלפת צדדים ונאמנויות בין ארה"ב ורוסיה בו לא ברור עד לרגע האחרון באיזה צד היא תבחר. לזכותו של הסרט ייאמר כי הקצב בו מדוד ולא נעשה בו שימוש יתר בסצנות אקשן ראוותניות, אלא ניתנת הזדמנות לפיתוח העלילה רוויית האינטריגות ובניית המתח עובדת היטב עד לטוויסט הסופי המוצלח למדי. הצילום של ג'ו וויליאמס מרהיב, במיוחד בסצנות הריקוד של לורנס כפרימה בלרינה, והסרט על אף אורכו (139 דקות) מצליח לשמור על עניין.אבל כאן מגיע עקב האכילס של הסרט. מה שיכל להיות מותחן ריגול מהוקצע וטוב נופל בשל שימוש יתר באלימות ומיניות שלא לצורך. תהליך האימונים להפיכת הצעירות ל"דרור אדום" הוא למעשה בית זונות בחסות הממשל, שמעביר אותן הטרדות מיניות ומלמד אותן כיצד להפוך למרגלות פתייניות. גופה החשוף של לורנס מוצג פעם אחר פעם ללא הצדקה והסרט נראה כקונטרה לתנועת ה-Me too. גם האלימות בסרט מגיעה בפרצים פתאומיים והיא אכזרית יתר על המידה ומותחת את הגבול למחוזות הסדיזם לשמו, כולל סצנת קילוף עור מיותרת לחלוטין. ייצוג הרוסים בסרט מזכיר את סרטי המלחמה הקרה בה הסובייטים היו מרושעים מגוחכים וחד ממדיים והאמריקאים טובי מראה וטהורי לב. בכלל, נמאס כבר מדמויות זרות שבמקום לדבר בשפתן המקורית מדברות אנגלית עם מבטא מגוחך, גם כשהן מדברות זו עם זו ואין כל היגיון עלילתי בשימוש באנגלית, מלבד המחשבה כי הצופים לא מסוגלים לקרוא כתוביות. או שתמצאו צידוק עלילתי לדיבור באנגלית (כפי שנעשה בסדרה "האמריקנים") או שתתנו כבוד לשפה ולמקום בו מתרחש הסרט.על כל מגרעותיו, "דרור אדום" הוא סרט שבהחלט ניתן לצפות בו בעניין ולהפיק ממנו הנאה מסוימת, אך כדאי להתאים את הציפיות טרם הצפייה. אחרי המכה שספגה לורנס עם "אמא" (הנפלא) שהתרסק כלכלית, "דרור אדום" הוא לא הסרט שיחזיר אותה לפסגה בה הייתה רק לפני זמן קצר.