הרסנית ביקורת סרט

לסרט "הרסנית" היו את כל המרכיבים להפוך לסרט מנצח – עלילה טובה, שחקנית ראשית מעולה ובמאית פמיניסטית מוערכת. אבל למרות הנתונים האלה, הוא לא הצליח לממש את הפוטנציאל הרב וכמו שאומרים: "כגודל הציפיה, כגודל האכזבה". הסרט מתאר את ארין בל (ניקול קידמן) בלשית במשטרת לוס אנג'לס בשנות הארבעים לחייה. לארין ילדה בת 16, אשר אינה מתגוררת עמה והן נמצאות בקשר אישי דל ביותר. מאז טרגדיה שעברה לפני 16 שנה, חייה לא חזרו לעצמם. את ימיה היא מבלה בעיקר במשרדה ומתנחמת בטיפה המרה. בנקודת הזמן שאנו פוגשים אותה, אירוע פשע מחזיר אותה אחורה לעבר, אותו ניסתה לשים מאחור. תוך כדי התקדמות העלילה ישנם הבזקים לעברה של ארין, בו אט אט מתוודעים להיותה שוטרת סמויה שחדרה לכנופיית פשע, שבראשה עומד פושע מתוחכם (טובי קבל) יחד עם שותפה (סבסטיאן סטן). אך שוד בנק שהסתבך שינה את חייה מהקצה אל הקצה. כעת היא פותחת את פצעי העבר, על מנת לנקום בכל האנשים הנוגעים בדבר. כאשר כל האמצעים להשגת מטרתה כשרים, גם במחיר אישי כבד.לא יכולתי שלא לראות דמיון בין העלילה של הסרט לסרטים "האמיצה" (2007) של הבמאי ניל ג'ורדן בכיכובה של ג'ודי פוסטר ו"משום מקום" (2017) הגרמני המצוין בבימוי פאטי אקין, ובכיכובה של דיאן קרוגר. בשלושת הסרטים מדובר בדמויות נשיות חזקות, חכמות שמגיעות לתוך אזור אפלולי בחייהן. בסרט "האמיצה", ג'ודי פוסטר עוברת תקיפה קשה ומאבדת את ארוסה ומתחילה מסע נקמה על מנת למצוא את האיש שהחריב את חייה ובסרט "משום מקום", דיאן קרוגר מאבדת את בעלה ובנה באירוע טרור של נאו נאצים ויוצאת למסע להבאת הצדק אל האור בכל מחיר. בשלושת הסרטים, הנשים עוברות טלטלה קשה בעברן ועוברות תהליך מייסר על מנת להוציא את הצדק אל האור. בשלושת הסרטים ישנו שימוש באלימות. אם כי בסרט "הרסנית", השימוש המופגן באלימות תופס נפח נכבד מאוד ולטעמי מחטיא את המטרה. ניקול קידמן היא בעיני אחת השחקניות הטובות בדורנו ובשנים האחרונות הקריירה שלה התאוששה באופן מפתיע. קידמן ידועה באהבתה לתפקידים מאתגרים, מורכבים ואפלים וגם הפעם כדי לגלם את הדמות של ארין, עברה קידמן מהפך קיצוני. הדמות של ארין היא אפלולית, מסתורית, מרירה, קרה, לא אטרקטיבית ובעיקר כועסת. בנוסף לאיפור הרב שעטו על פניה, שגרם לה להראות עייפה וזקנה (וכמו שאמרה אחת הדמויות, "את נראית נורא"), היא סיגלה יציבה, הליכה גברית וקול צרוד, ששיוו לדמותה אופי גברי. הטרנספורמציה שעברה, מזכירה את השינוי הקיצוני שעברה שרליז ת'רון לדמות הרוצחת בסרט "מונסטר". היא גם עברה שינוי בפן הנפשי – מדובר בדמות אפלה, כועסת ובודדה מאוד. קידמן מגלמת את דמות הזאב הבודד וכועס הקלאסית רק בדמות נשית, ועושה זאת בהצלחה.גם שאר הליהוקים מוצלחים – סבסטיאן סטן שמזוהה מסדרת הנוקמים כג'יימס "באקי" ברנס – נכנס ביעילות לנעליו של שוטר סמוי המנסה ללכוד כנופיית פשע. גם טובי קבל מגלם בצורה טבעית את תפקיד ראש הכנופיה הכריזמטי והמניפולטיבי. אך מי שגונבת את תשומת הלב (פרט לקידמן כמובן) היא טטיאנה מסלני ("אורפן בלאק") בתפקיד קטן אך בלתי נשכח כאחת הנשים בכנופיה שנשבית בקסמו של ראש הכנופיה. למרבה הצער, שחקנית טובה (ואפילו טובה מאוד במקרה זה) כמו קידמן, לא יכולה להחזיק על כתפיה את הסרט. הסרט בעייתי בעיקר בשל בעיה תסריטאית. הבעיה שלי עם התסריטאים, פיל היי ומאט מנפריידי, מורכבת משלושה נושאים. הראשון, ישנו מחסור במידע על עברה של ארין – על ילדותה, מה הניע אותה והביא אותה למשטרה, על התקופה שבה גידלה את ילדתה, מה קרה לה עם השנים. המחסור במידע מפריע להבנת תהליך קבלת ההחלטות של הדמות. מצד שני, היו סצנות מיותרות שגרמו לעומס עלילתי ולא תרמו להתפתחות העלילה. שלישית, תהליך ההתאהבות של ארין בשותפה (סבסטיאן סטן) בא לידי ביטוי בסצנה אחת ולא נבנה בהדרגה ולכן מצאתי אותו לא אמין.הבימוי של קארין קוסאמה גם הוא אינו חף מבעיות. אני מודה שהתוודעתי רק לסרט אחד של קוסאמה – "אגרוף של אישה" (2000), בכיכובה של מישל רודריגז המצוינת. בסרט זה, אותו גם כתבה, הביאה לידי ביטוי תסריט ובימוי פמיניסטיים. והפכה את רודריגז לכוכבת בן רגע. גם בסרט "הרסנית" מרגישים את הפן הפמיניסטי השורר בסרט. גיבורה חסרת כל פחד שמסתכלת לאנשים בעיניים ואומרת את האמת בפנים. אך בניגוד לסרט "אגרוף של אישה", בו התסריט נכתב על ידה, בסרט זה היא נתונה לידיהם של התסריטאים ולכן לא יכלה לעשות יותר מדי. עם זאת, אהבתי את סגירת המעגל בין סצנת הפתיחה לסיום וגם את המעברים בין ההווה לעבר שנעשו בצורה מדודה ולא חדה.הסרט מציג את ארין כאישה שהמטרה היחידה העומדת מול עיניה היא הוצאת הצדק אל האור, ויהי מה. לכן היא משתמשת באלימות כדי להוציא מידע, סופגת מכות רצח ואף מענגת מינית חשוד חולה אנוש, כדי להוציא מידע. סצנת הניצול (שהיה הדדי - היא קיבלה את המידע והוא קיבל את מה שרצה) נחרתת בתודעה ומעצימה את דבקותה במטרה. כמו כן, הסיפור העלילתי שדן במאבק התמידי אחר ההספק החומרי, רלוונטי מאוד לימינו.. הסרט מותח ביקורת נוקבת על החיים המערביים תאבי הבצע ועל ההשלכות שיש להם על מצפוננו ומעלה את הטענה הפילוסופית של ג'ון לוק –האם טבע האדם רע מנעוריו?.

היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית The Ministry of Ungentlemanly Warfare חדש 2024

איש הקוף Monkey Man חדש 2024

ארץ החטאים In the Land of Saints and Sinners חדש 2024

ארגייל Argylle 2024

הכוורן The Beekeeper 2024

הלילה האחרון Lultima notte di Amore 2023

הרוצח The Killer 2023

בלתי נשכחים 4 Expend4bles 2023

רדופים בוונציה A Haunting In Venice 2023

נקודת שוויון 3: הפרק האחרון The Equalizer 3 2023