אדם סנדלר, שהפתיע אותי לטובה ב"מוכה אהבה" ששוחרר בתחילת 2003 לאקרנים, שוב הצליח לעשות את זה, והפעם דווקא במגרש הביתי שלו - קומדיית מצבים. הוא הצליח לקבץ סביבו קאסט מרשים (ג'ק ניקולסון, מריסה טומיי, ג'ון טורטורו, ג'ון סי ריילי, התר גראה'ם, וודי הרלסון ועוד פרצופים מוכרים), ולייצר פצצת צחוק נהדרת, גם אם כזו שלעיתים נוגעת בהומור שבגובה הקרקע.בקצרה אציין, שעלילת הסרט עוסקת בבחור שהנו סמרטוט רגשי (נשמע מוכר?) ושמו דייב בוזניק (סנדלר), אשר לאחר תקרית לא נעימה (ומשעשעת מאד, יש לציין) במטוס, מצווה על ידי בית המשפט ליטול חלק בסדנה לשליטה בכעס, המנוהלת בידי ד"ר באדי ריידל (ניקולסון). גישתו המופרעת של באדי, כמו גם כל האנשים האקסצנטריים הנוטלים חלק בסדנה, מערערים את שלוותו של דייב. מהר מאד העניינים נוטלים כיוון לא צפוי, כשד"ר באדי מתנחל בביתו של דייב, ומתנהל עמו במשך 24 שעות ביממה לכל אשר יילך.
פרסומת
התסריט של "סדנה לעצבים" הוא תסריט קומי חביב, אשר נוטל דרור לקחת את העלילה לכיוונים לא צפויים. הדבר מניב פרצי צחוק רמים מהקהל. אין דבר יותר קל מאשר לקטול סרט של אדם סנדלר, אבל לבושתי הגדולה אומר שמזמן לא צחקתי ונהניתי כל כך מקומדיית מצבים.אז מה הופך את "סדנה לעצבים" לסרט שכדאי לראות אותו? כמה דברים. האחד הוא משחק נהדר של כלל הגורמים בסרט: סנדלר נראה כאילו גזרו את דמותו מ"מוכה אהבה" ונתנו לה להמשיך לפעול בסרט אחר; ניקולסון בתפקיד מטורף כמו שמזמן לא ראינו אותו, מצליח להפיח רוח רעננה במסך, ולערער את ביטחונו של הצופה בדמותו - האם הוא באמת מטורף, או שהכל זה בעצם משחק של פסיכולוג חדשני שמאמין בשיטת הטיפול המוזרה שלו? גם מריסה טומיי המלבבת תמיד (ושעל לבה אתחרה לנצח עם ג'ורג' קונסטנזה), ג'ון טורטורו הנהדר (שלו זה שיתוף פעולה מוצלח שני עם סנדלר, אחרי "מר דידס") ושאר הקאסט עושה עבודה נהדרת.
הדבר השני שגורם לסרט להצליח הוא גלרייה מגוונת של דמויות משנה ביזאריות. תמיד סברתי שסוד קסמן של קומדיות טובות הוא בשלל דמויות משנה מעניינות המביאות מגוון "סיפורים בזעיר אנפין" לתמוך בעלילה הראשית, וגם כאן הטריק הזה עובד, והיטב. הדמויות האקסצנטריות השונות שפוגש דייב (סנדלר) במהלך הסרט, מתבלנות את ציר העלילה הראשית היטב, ושומרות על התעניינותו הרצופה של הצופה בסרט.אבל התסריט הוא זה שבאמת מספק את הסחורה. התסריט לוקח את הרעיון המעניין שעומד בבסיס הסרט, ומתפרע איתו בכל הכיוונים האפשריים. נכון, לפעמים הוא גם מחטיא קצת עם בדיחות רעות פה ושם, ונכון שיש פה ושם חורים בעלילה, אבל סולחים לו על זה די בקלות לאור התוצאה הסופית, המתובלת בפנינות קומיות אדירות ובמצבים מצחיקים-עד-דמעות הצצים כל דקה או שתיים. לא תשכחו את הסצנה בה שרים סנדלר וניקולסון שיר ידוע מ"סיפור הפרברים" באמצע פקק תנועה בגשר, או את הסצנה עם העיוור בביהמ"ש, או את הסצנה בה מתעמת דייב עם אויבו מימי הילדות, ועוד סצינות רבות המבליחות במהלך הסרט.כשיצאתי מהסרט, חשתי אופטימיות מוזרה - מהסוג שאופף אתכם כשאתם יוצאים מסרט עם "לב טוב" - ואופטימיות זו ליוותה אותי כל היום. וזה, רבותיי, אומר שמדובר בקומדיה נהדרת. לכו ותיהנו מבידור טוב.סיכום: פצצת צחוק; כימיה נהדרת בין ניקולסון וסנדלר. 8 בסולם יגאל.
סרט טיפשי וכיפי !!!
השחקנים מעולים, הצילום לא רע בכלל, הפס-קול די מוסיף לאווירת הסרט, הבדיחות מצחיקות במיוחד והדיאלוגים קלילים ומשעשעים אבל התסריט והעלילה צפויים, קלישאתיים, קיטשיים וחסרי מקוריות.
בקיצור, אם אתם מחפשים להעביר את הזמן בכיף, אופציה מצויינת. אפשר לראות !!!
סרט דיי אידיוטי, ניקולסון משחק תפקיד של אדם פסיכי לחלוטין, וכנ"ל לגבי השחקנים המשניים - סה"כ זה מה שגרם לסרט להצחיק בטירוף! המוזריות של הסרט גם הוסיפה!!! סרט קול כזה, מקורי עם מסר חביב! שווה לראות...
כלכ כך הרבה ציפיות היו לי מהסרט הזה... אבל בסוף זה היה סרט די אדיוטי - אבל מצחיק! למרות שהסוף היה צפוי בטירוף! אני ממליץ לראות רק לאנשים שבאמת אוהבים קומדיות וצוחקים מכל דבר!
שלח/י
ג'ק ניקולסון
אדם סנדלר
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות