גודזילה 2 מלך המפלצות ביקורת סרט

ברוב המוחלט של המקרים, סרטי אקשן הם סרטים שבסיומם הצופים לא נדרשים להתעמק במה שהם בדיוק סיימו לצפות. כמובן שיש כמה יוצאי דופן שכן משאירים אחריהם איזשהו חותם, או לפחות מנסים לעשות את זה, אבל מרבית הסרטים האלה פשוט מנסים לתת לצופים את מנת האדרנלין שהם משתוקקים לה. הסרט החדש של גודזילה, הוא בדיוק סרט כזה: במשך קצת יותר משעתיים, הסרט מפציץ את הצופים בסצנת אקשן אחת אחרי השנייה, כמעט ללא מנוח, וכל מה שצריך זה רק להתרווח בכיסא ולהנות."גודזילה 2: מלך המפלצות" נועד לדבר אחד, ודבר אחד בלבד – כיף. אין בו עומק, מסר על החברה בה אנו חיים, ובעיקר אין שום דבר שמנסה להיות רציני. זהו סרט על מפלצת עצומה שנלחמת במפלצות אחרות. זהו. כל העלילה שמסביב היא מיותרת לחלוטין, ונועדה רק להוביל את הצופים מסצנת אקשן אחת אל סצנת אקשן שנייה. ולעזאזל, איזה אקשן משוגע יש בסרט הזה, מהטובים של השנה, והמון ממנו. ובכל זאת, כן יש ב"גודזילה 2" עלילה, לכאורה. היא מתמקדת במאמציהם של סוכנות חקר בעלי החיים "מונארך" לאתר את המפלצת העצומה, שבסרט הקודם מ-2014 השאירה אחריה רק הרס וחורבן. הם מגלים על קיומן של כמה מפלצות נוספות, כולן רדומות ומחכות להתעורר. בדרך, איך לא, יהיו אנשים רעים שירצו להעיר את המפלצות האלה כדי לנסות להחזיר את הסדר האנושי לקדמותו, או משהו דבילי דומה – וישנם הטובים, שינסו למנוע מהמזימה להתממש. כשהרעים מעירים מהקפאה את גידורה, מפלצת מפחידה בעלת כנפיים ענקיות ושלושה ראשים דמויי דרקון, זה רק עניין של זמן עד שהמפלצות יחלו להיאבק אחת בשנייה.אם זה לא מספיק, גודזילה וגידורה לא לבד. גם מות'רה דמויית העש ורודאן, זוחל קדום מעופף, מצטרפים לחגיגה. וזו חתיכת חגיגה. ברגע שהמפלצות האלה מתחילות להילחם אחת בשנייה, העיניים נפערות מהעוצמה הגדולה שלהן. הן מחריבות כל דבר שעומד בדרכן, וזה דבר שפשוט כל כך כיף לראות. זהו אקשן טהור, עמוס ורועש באפקטים משוגעים, אבל לעזאזל, קשה להוריד ממנו את העיניים. כל צעד שלהן מורגש היטב במושב הכיסא, כל מכה מרגישה כאילו היא מרעידה את כדור הארץ כולו. יחד עם שימוש מוצלח מאוד בסאונד, הסרט נוגע בנקודות הנכונות שגורמות לנו להתפעל מהאקשן הנפלא הזה. מה שכן מצליח לגרוע מההנאה בסרט הוא הסיפור הכל כך מופרך, שבשלב מסוים קשה להתעלם מהטמטום שלו. הרעים הם רעים כי ככה, הטובים הם טובים כי מישהו צריך להציל את העולם, והשימוש בהיפותזת כדור הארץ החלול (שנעשה בה שימוש רב בספרות ובסרטי מדע בדיוני) היא בגדר מציאת פתרון קל ומיותר כי צריך איכשהו להניע את העלילה. למרות הקאסט המיומן, שכולל אפילו כמה מועמדים לאוסקר ולאמי ביניהם: סאלי הוקינס ("צורת המים") ורה פרמיגה ("תלוי באוויר"), קן וואטנבי ("הסמוראי האחרון") וז'אנג ז'י יי ("נמר, דרקון") אף לא שחקן אחד נותן הופעה יוצאת דופן, על אחת כמה וכמה ברדלי וויטפורד (לנצח ג'וש לימן מ"הבית הלבן"), המגלם דוקטור בצורה בלתי נסבלת ומביכה במיוחד."גודזילה 2: מלך המפלצות" הוא דוגמה מושלמת לסרט אקשן שנוצר רק כדי לשרת את הצופים, ולספק להם את המטרה לשמה הם רכשו כרטיסים – סצנות קרב בומבסטיות וענקיות מהחיים שמעלות את הדופק בכל פעם מחדש. הדרך לאותן סצנות טיפשית מאוד, אבל הבמאי מייקל דוהטרי הצליח ליצור סצנות קרב שהן ההגדרה המדויקת ל-Over the top. זה כל כך מהנה, שנשאר רק לקוות שסרט ההמשך שייצא בשנה הבאה, שיפגיש בין גודזילה לקינג קונג ושאמור להיות השיא ביקום המפלצות של האחים וורנר, ישתווה למה שקיבלנו בסרט הזה. ואם נקבל יותר מכך, הרווח יהיה כולו שלנו.