אלון רוזנבלום על "השעה ה –25": "סרטו החדש של ספייק לי הוא חזק, אינטליגנטי עם שחקנים מצוינים וסיפור שמצליח לתפוס את הצופה מהדקה הראשונה ועד הסיום הדרמטי."
"סרטו החדש של ספייק לי הוא חזק, אינטליגנטי עם שחקנים מצוינים וסיפור שמצליח לתפוס את הצופה מהדקה הראשונה ועד הסיום הדרמטי."
השעה ה- 25 היא השעה בה החיים שלנו משתנים מהקצה לקצה. הזמן בו דרך המחשבה שלנו וראייתנו את העולם לא יחזרו לעולם להיות כפי שהיו קודם. סרטו החדש של ספייק לי, אחד הבימאים המרתקים שיש היום, עוסק בשינוי הקיצוני הזה שכל אחד מאתנו עובר בשלב זה או אחר, חלקנו בעקבות טראומה (מוות במשפחה, תאונות דרכים) או אחרי מחשבה עמוקה (חזרה בתשובה, שינוי מקצוע). הסרט עוקב אחר 24 השעות האחרונות של מונטי ברוגאן (אדוארד נורטון) לפני שהוא נכנס לכלא. ביומו האחרון מנסה מונטי להשלים עם אביו שלעולם לא התייאש ממנו ונפגש עם שני חבריו הוותיקים, ג'ייקוב וסלוטרי.הגאונות של ספייק לי בסרט היא שהוא מצליח לבנות עולם ומלואו כשהוא משתמש בשלוש הדמויות הראשיות. לג'ייקוב (פיליפ סיימור הופמן), מורה חנון שמאוהב בתלמידתו בת ה- 15, הוא מצמיד את אנה פאקווין ומחבר את סיפורו עם סיפורו של מונטי. סלוטרי (בארי פפר) הוא החבר המתוסכל, שאוהב את מונטי מצד אחד, שונא את חברתו השחורה, אך לא מצטער על כך שהוא נכנס לכלא מכיוון שכן בוצע פשע. בסופו של דבר מתגלה דווקא דמותו של סלוטרי כדמות המורכבת ביותר בסרט ובארי פפר, שעד היום הצליח להופיע בעיקר בתפקידים קטנים בסרטים כמו: להציל את טוראי ריאן, והמייל הירוק, מתגלה כשחקן מצוין שמסוגל לרגש. סצינת הפתיחה של הסרט היא לא קלה. על רקע שחור אנו שומעים יללותיו של כלב שברור כי מתעללים. זו השעה ה-25 שלו. הכלב שוכב מתבוסס בדמו עד שאדוארד נורטון מגיע ומחליט להציל אותו, בכך נותן נורטון משמעות חדשה לחייו של הכלב. בסופו של דבר, במהלך 24 השעות המתוארות בסרט, יעבור כל אחד מהגיבורים את הטראומה האישית שלו, השעה ה- 25 שלו ויגיע לתובנות חדשות על משמעות החיים. האב מאבד את בנו לעולמים, ג'ייקוב נכנע ליצריו שהורסים לו את הקריירה ועוד.
פרסומת
ספייק לי בחר למקם את הסרט בצילה של השעה ה-25 שעברה אמריקה, הפיגוע במגדלי התאומים, אותו אירוע טרור ששינה את דרך המחשבה של אומה שלמה. באחת הסצנות היותר מרגשות, עומדים ג'ייקוב וסלוטרי מול הריסות התאומים ועושים חשבון נפש על חייהם. לי לא מזיז את המצלמה, לא עורך את הקטע, אלא משאיר אותו כשוט אחד וארוך של כשש דקות. בסצנה גאונית נוספת, עומד נורטון מול המראה ומשחרר את כל התסכולים שלו על היהודים והשחורים וההיספנים והערבים והטרוריסטים, הוא שונא את כולם, ובייחוד את עצמו. הסצנה היא סוריאליסטית, מצמררת, משעשעת ומעוררת מחשבה עלינו ועל מהותו של האדם. רק בשביל הסצנה הזו שווה לראות את הסרט.ספייק לי הוא אחד הבימאים המעניינים שיש היום בהוליווד למרות שחלק גדול מסרטיו לא זכה להקרנה מסחרית בארץ. הוא פועל מניו יורק ומצליח לשלב את העיר בכל סרטיו. צפייה בסרטים של ספייק לי היא לא תמיד חוויה קלה. בדרך כלל הוא מטיף נגד האדם הלבן, מעין אפליה הפוכה. אצלו בסרטים רוב הלבנים הם מטומטמים, רעים וחסרי רגש. סרטיו האחרונים: מלכי הקומדיה ו- BAMBOOZLED היו יומרניים, ארוכים ובעיקר משעממים. אולם המצב שונה לחלוטין בסרט הנוכחי. הפעם לי מספק לנו קולנוע קולח, מרתק, מעניין וחכם.
מה כבר אפשר לכתוב על השחקנים שעדיין לא נכתב, אדוארד נורטון מוכיח שוב כי הוא אחד השחקנים הצעירים הטובים ביותר שיש היום. ולמרות שמידי פעם הוא צץ לו בסרטים קופתיים (דרקון אדום, לשמור אמונים) רוב הסרטים בקרירה שלו הם מעניינים ואינטיליגנטים. פיליפ סימור הופמן, שכנראה לעולמים יישאר הלוזר של הקולנוע, חוזר לתפקיד השמן המיוסר שלא מסוגל להביע את רגשותיו האמיתיים. ההפתעה הגדולה של הסרט היא ללא ספק בארי פפר שמצליח לעיתים להעפיל על נורטון. השחקן הוותיק בריאן קוקס, שזוכה לעדנה בשנים האחרונות, מגלם באופן רגיש את אביו של נורטון.אנקדוטה קטנה: בקרוב ינחת אצלנו הסרט 'X-מן 2' ואוהדי החוברות והסרטים לא יכולים שלא לשים לב להתייחסויות הרבות שיש לאקס-מן בסרט. ראשית בליהוק: בריאן קוקס,המגלם את אביו של אדוארד נורטון מגלם את ויליאם סטרייקר, האויב של האקס-מן בסרט השני. אנה פאקוין, שמגלמת את התלמידה בה מתאהב פיליפ סיימור הופמן, היא רוג ואהרון סטנפורד שמגלם את פיירו מופיע כאן בתפקיד קטן. בסרט עצמו יש התייחסות לאקס-מן כאנשים שמסוגלים לספוג כל דבר ושם דמותו של בארי פפר הוא פרנסיס קסאוויר בדומה לשמו של פרופסור אקס, מקריות?לסיכום: השעה ה- 25 מציג בפני הצופה קולנוע קולח, מרתק, אינטליגנטי ובעל עוצמה. הסרט יתפוס אתכם מהדקה הראשונה ועד לאחרונה. מומלץ בחום. 9 בסולם אלון.
שואב אותך פנימה. יצירה טובה מכל בחינה שהיא,למרות שפה ושם יש מריחות זמן אבל זה לא גורע מהאיכות. אדוארד נורטון נהדר כמו תמיד וגם יתר השחקנים בביצועים טובים.סיפור על טעויות שאנו עושים בחיים וההשלכות שלהן על ההווה והעתיד שלנו. חשוב שיש חברים, ואנשים שעוטפים אותנו עם הרבה אהבה.
סרט אווירה,עמוק,שמשאיר את הצופה עם מועקה.
הצילומים ברמה גבוהה מוסיפים רבות לאווירה המיוחדת,ולעצבות העמוקה שלדעתי אופפת את הסרט.
המשפט "אתה לא יודע להעריך משהו עד שאין לך אותו תפור על הרעיון של הסרט"
השעה ה –25 (עמוד סרט)
אדוארד נורטון
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות