אימפריית השחיתות ביקורת סרט

"אימפריית השחיתות", מותחן פשע חדש המנופף ומתפאר בצירוף המילים, "מבוסס על אירועים אמיתיים", מנסה להציג את עולם הפשע הלונדוני, ומקומן של רשויות החוק ושיתוף הפעולה שלהן בשמירה ותחזוק מערכות פשיעה אלו. הסרט מתחיל בשנות ה-2000 המוקדמות עם הכרזת האיגוד האולימפי לגבי אירוח העיר לונדון את המשחקים האולימפיים העתידיים להתקיים בשנת 2012. הכרזה זו משכה במיוחד את תשומת לבם של התאגידים הגדולים שראו באירוע זה פוטנציאל עסקי גדול. אחד מתאגידים אלו הוא של איל הנדל"ן קליפורד קאלן (טימותי ספול), אשר אינו בוחל באמצעים על מנת להשיג את מטרתו. מעל לעשור מאוחר יותר, אנו מוצאים את קאלן כאדם העומד בראש "אימפריית השחיתות" הלונדונית כאשר שוטרים, בלשים ומערכת המשפט נתונים תחתיו. הסרט עוקב בין היתר אחר דמותו של ליאם מקדונה (סם קלאפלין), אסיר מורשע המנסה לחזור אל אשתו וילדו ולשקם את חייו, לאחר שבילה את 9 שנותיו האחרונות בבית הכלא, אולם אחיו (העובד בתחתית שרשרת הפשיעה המנוהלת על ידי קאלן), גורר אותו בחזרה לחיי הפשע אותם ניסה לזנוח. ברגע שהמילים "מבוסס על אירועים אמיתיים" מתנוססות באותיות לבנות על גבי המסך השחור - הסרט גולם בחובו הבטחה לסיפור גדול. אולם נראה כי הטריק הזה שמנסה להדגיש כי הסיפור כל כך לא צפוי, כל כך מופרך וכל כך גדול מהחיים, מזמן כבר לא מבצע את עבודתו ובדרך כלל רק יוצר ציפייה מוגזמת ומאפיל על חווית הצפייה. זה בדיוק המקרה עם "אימפריית השחיתות". הסרט מתיימר להראות סיפור בלתי נתפס על יחסי הגומלין המושתתים על שחיתות ופשע בין רשויות החוק והמוסר לבין הצמרת העסקית השולטת בלונדון. במקום זאת, אנו נותרים עם סרט המציג בצורה שטחית ורדודה מאוד, סיפור בעל פוטנציאל גדול.הופעתן של דמויות רבות, הניסיון להעניק לכולן מקום משמעותי בתוך המערכת המורכבת הזו כאשר כל אחת מהן מייצגת סיפור מורכב בפני עצמו- גורע מחוויית הצפייה והעניין בסרט. במקום לסחוף את הצופה לתוך סיפור מסקרן ולעולמן של הדמויות השונות ופעולותיהן הקיצוניות- הצופה יוצא מהסרט עם לא כלום מלבד תחושה של בזבוז זמן. הניסיון להציג גרסה פחות הירואית ומוצלחת של ויג'ילנטיות, והטון הפסימי והביקורתי שבו נגמר הסרט הינם מעניינים אבל האפקט של הדבר לא עוצמתי מספיק כפי שהייתי מצפה מסרט שהתיימר להציג את הרמות הקיצוניות ביותר של בגידה ורצח.מנגד, דבר הראוי לציון הינו המשחק של סם קלאפלין. השחקן, שעד כה הופיע בתפקידים מתקתקים העונים על תקן הבחור שובה הלב ויפה התואר ("משחקי הרעב", "ללכת בדרכך", "באהבה, רוזי" ועוד), מפגין איכויות דרמטיות משכנעות שלא הופיעו עד כה בתפקידיו. משחקו של קלאפלין מצליח להישאר אמין ולא ליפול למקומות הנדושים והקיטשים (המצויים בשפע בסרט), במיוחד כאשר דמותו נתונה להרבה סבל ומהמורות לאורך הסרט כולו.בשורה התחתונה, הסרט מציג סיפור מוכר הנוגע לשחיתות מערכות המוסר השונות - גופי המשטרה והמשפט - בעודן משתפות פעולה עם אנשי תאגידים גדולים הלוקחים חלק בעולם התחתון והפשיעה, כאשר הוא מנסה להבדיל את עצמו מתוך התבססות על אירועים אמיתיים, אולם גם ניסיון זה אינו הופך את התוצאה לשוות צפייה.