בשנת 1920 יצא לאור ספרו הראשון של יו לופטינג, "דוקטור דוליטל", אודות רופא החיות המפורסם שדובר את שפת החיות. סוג של שלמה המלך של המאה העשרים שיוצא להרפתקאות ברחבי העולם. באופן מפתיע מאז ועד היום לא נס לחו. לופטינג חיבר ספרים נוספים אודות הרפתקאותיו של הרופא, יצאו סדרות טלוויזיה מצוירות, הצגות וסרטים. בשנת 1968 יצא הסרט הראשון באורך מלא בכיכובו של רקס הריסון, שנחל כישלון קופתי אבל עם השנים הפך ליצירה פופולרית.ב-1998 יצא עיבוד מחודש בכיכובו של אדי מרפי שזכה לסרט המשך. בימים אלו מוצג בבתי הקולנוע עיבוד מחודש בכיכובו של רוברט דאוני ג'וניור. אז מה מיוחד ברופא הזה שגורם לאולפני הסרטים להמשיך ליצור אדפטציות קולנועיות המבוססות על עלילותיו? השילוב של איש אשכולות, שמבין את שפת החיות ויוצא להרפתקאות תורם לקסמו של הרופא המפורסם.
פרסומת
הסרט מתחיל בהצצה מצוירת לעברו של דוליטל עם אשתו החוקרת, לילי. השניים מתאהבים, מתחתנים ופותחים את דלת ביתם לכל חיה הזקוקה לטיפול רפואי. לאחר שלילי מוצאת את מותה בלב ים, הופך הרופא לאלמן ותנועת החיות אל הבית פוסקת. בנקודה זו האנימציה נפסקת ואנו עוברים לזמן עכשווי. דוליטל נראה כמו סוג של ג'ק ספארו – שיער ראשו פרוע וארוך וגם זקנו, הוא לבוש ברישול ומדבר עם חיות שגרות בביתו. לתוך חייו מגיח בחור בשם סטיבנס שפצע בטעות סנאי. הנער מוקסם מאחוזתו של הרופא ומהבנתו את החיות ונכבש בקסמו.לא רק סטיבנס מבקר את הרופא. גם ליידי רוז מהארמון מגיעה לבקש את עזרתו בהצלחת המלכה. הרופא תחילה מסרב אך כשהוא מבין שביתו בסכנה, הוא מסכים. הוא מבין שהמלכה הורעלה ויוצא עם סטיבנס וחיות נבחרות להרפתקה מסוכנת בים. המטרה היא להביא למלכה צמח נדיר שרק הוא יכול להשיבה לחיים. כמובן שהמסע אינו פשוט ורודף אחריו אחד משרי המלכה שמקנא בדוליטל, אך הסוף כאמור טוב וידוע מראש.
התסריט מתבסס על סדרת ספריו של יו לופטינג, והוא נכתב על ידי דן גרגור, דאג מנד, כריס מקק'אי וסטיבן גאגן (סוריאנה"), שגם ביים את הסרט. זהו תסריט בנאלי, עמוס עלילות משנה וישנן אינספור קפיצות בין סצנות שתורמות לבלבול. למשל, הצטרפותו למסע של סטיבנס, נער שנקלע ב"מקריות" לאחוזתו של דוליטל כשבת המלוכה מבקשת את עזרתו של הרופא. איך הוא יוצא למסע ללא אישורה של משפחתו, שבאופן כללי לא נראה שמעורבת בחייו באופן מעורר פליאה, מה שיכול להתפרש כהזנחה.אלה רק מספר דוגמאות שמראות עד כמה השתלשלות האירועים מאוד מבולבלת ולא ברורה. הציפייה מסטיבן גאגן, שבאמתחתו פרס אוסקר לתסריט של "טראפיק" ומועמדות לאוסקר על התסריט "סוריאנה", הייתה גבוהה והוא לא עמד באתגר. התסריט אמנם בעייתי אך גם הבימוי של גאגן שתמיד היה במאי בינוני, אינו עושה עם הסרט חסד ולא עוזר לסצנות להיות קוהרנטיות ואחידות.
ההומור בסרט הוא בכלל נושא בפני עצמו. פרט למספר מצומצם של בדיחות חביבות, אחת הסצנות שנחרטת בתודעה מהסרט היא סצנת החוקן שעשה דוליטל לדרקונית. השימוש בהומור נפיחות הוא די רדוד ובמיוחד בסצנה הזאת. למרות הרעיון היפה, להראות כי גם חיות מפחידות הן בעצם חיות חסרות ישע שזקוקות לעזרה, הביצוע כושל. יחד עם זאת, האנימציה הממוחשבת בסגנון לייב אקשן עליה עמלו אולפני יוניברסל והנופים המרהיבים שנראים במהלך הסרט מהממים ביופיים ומושקעים מאוד.רוברט דאוני ג'וניור הוא בהחלט דוליטל מרענן וכריזמתי, אם כי בסצנות מסוימות מזכיר מאוד את עמיתו, ג'וני דפ מ"שודדי הקאריביים". אנטוניו בנדרס הוא ליהוק מושלם כחתנו הזועם של דוליטל. מייקל שין כנבל הערמומי עשה עבודה יפה וג'סי באקלי ("צ'רנוביל") מגלמת את המלכה ולמספר דקות מועט ניתן היה לראות את חינה. חבל שלא נתנו לה יותר זמן מסך. אציין כי בתי מאוד נהנתה מהסרט ולמרות הבעייתיות שבו והפוטנציאל הלא ממומש, מדובר בסרט הרפתקאות חביב המיועד לילדים.
לדעתי סרט מצויין, מלא דימיון, הומור, חיות עם כל מיני תסביכים, עלילה טובה, אפקטים- כל מה שצריך לעשות סרט טוב. הייתי עם 2 הבנות ונתתי 9 כי יש שם חלק קצת מפחיד מידי. כמו כן לעיתים הסרט טיפה נמרח.
שלח/י
אנטוניו בנדרס
רוברט דאוני ג'וניור
אמה תומפסון
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות