משמר האלמוות ביקורת סרט

קבלו הפתעה, רומן גרפי מסובך ופילוסופי עם עלילה מקורית מקבל 100 מיליון דולר תקציב ודירוג צפייה למבוגרים של R. עוד הפתעה, בראשו של סרט אקשן מדמם המבוסס על רומן גרפי פילוסופי מורכב עומדת ג'ינה פרינס בית'ווד שביימה ברגישות רבה את האדפטציה לספר "החיים הסודיים של הדבורים". במרכז העלילה ניצבת השחקנית הקשוחה ביותר בהוליווד, שרליז ת׳רון ועל התסריט אחראי כותב הרומן המקורי- גרג רוקה. בקיצור, הסרט המושלם לבתי הקולנוע, רק שלצערנו אין לנו עדיין קולנוע. "משמר האלמוות" עוקב אחרי גזע של לוחמים שלא מסוגלים למות. אנדי (ת׳רון) מנהיגה קבוצה של אותם הלוחמים כשכירי חרב במטרה להשיג את מה שכולם באמת רוצים - כסף. אבל כשהבוס החדש שלהם (צ'יווטל אגיופור) מגלה לעולם את סוד קיומם של בני אלמוות, נדמה שכולם רוצים לדעת כיצד ניתן לחיות לנצח. אנדי נתקפת פניקה שמה תצטרך לחיות כעכבר מעבדה ומגייסת לשירותיה חיילת (קיקי ליין), גם היא בת אלמוות, במטרה לשרוד את האיום החדש. בשורה התחתונה, "משמר האלמוות" הוא בדיוק מה שהיינו צריכים בשנה שעדיין לא היה בה סרט ׳מארוול׳ או בלוקבאסטר ראוי, אך גם לא דבר מעבר לכך. על הנייר, יש בסרט הזה כל מה שצריך. אקשן אמיתי (לאו דווקא גרין סקרין), סיפור מקורי ומעניין, בימוי נהדר, קאסט מרשים, כמה סצנות קיטשיות על הצבא האמריקאי. מה אין בו? שום ניסיון ליצוק את המקוריות של הרומן ושום סאב-טקסט רגשי.אם חשבתם שלפחות תקבלו את השנינות של מארוול או עומק מסוים, תיאלצו לשכוח מכך. נדמה שרוקה, שניסה במשך 3 שנים להוציא את הסרט לאור, נתקל בהר של התנגדות מצדם של אולפני 'סקיידאנס' עד שהתבקש ליצור סרט התואם את חוק 3 המערכות, ותו לא. התוצאה הייתה יכולה להיות משעשעת על המסך הגדול בזכות הפעלולים המדהימים של ת׳רון (שהוכיחה את יכולותיה ככוכבת אקשן בסרטים "פצצה אטומית" ו"מקס הזועם: כביש הזעם"), אבל על המסך הקטן זה פחות עובד. בקטגוריית המשחק, אין לת׳רון כלל תחרות או ניסיון להתחרות, הסרט כולל את כמה מההופעות האדישות ביותר שראיתי מאז "ספקטר". אם הדמויות המשנה אמורות להיות מלאות רבדים בתור אנשים שחיו אלפי שנים, צוות השחקנים מדקלם את הדיאלוגים בחוסר אכפתיות ונדמה כי הוא נמצא כאן מאותו מניע של שכירי החרב - רק בשביל הכסף.