קולו המוכר של ביל מאריי פותח את הדרמה הקומית המרירה-מתוקה "און דה רוקס" אודות אבות ובנות, בעלים ונשים. סרטה של הבמאית סופיה קופולה, שעלה השבוע בשירות הסטרימינג "אפל TV פלוס", מזכיר את סרטי ה"סקרו-בול" הוותיקים של הוליווד, אולם במקביל כותב מכתב אהבה לעיר ניו יורק, כשהוא מסתחרר בין סיפור מציאותי לאגדה מלבבת ומחממת לב.ראשידה ג'ונס מגלמת את לורה, סופרת בת שלושים ומשהו המתאמצת לג'נגל בין כתיבה יצירתית ובין טיפול בילדים, עד שהיא מתחילה לפקפק בנאמנותו של בעלה, דין (מרלון וויאנס). שפע של נסיעות עסקים ומפגש לילי קצר באופן בלתי צפוי גורמים ללורה לתהות האם מחשבותיו של דין נמצאות במקום אחר. אבל זה אביה הפלייבוי המבקר פעם בשנה, פליקס (מאריי), שמפעיל בליבה פעמוני אזעקה, ואומר לבתו שכל הגברים זהים (כלומר - כולם כמוהו) ומתעקש שהם יפעלו בצוותא כדי לחשוף את הבגידות הפוטנציאליות של דין. מה שמגיע לאחר מכן הוא הרפתקה קומית גחמנית, בה פליקס ולורה רודפים אחר דין ברחבי העיר (ואפילו במקסיקו), תוך שהם מחליפים היגדים חצופים בסגנון נורה אפרון על ההבדלים בין גברים ונשים, על יתרונות בפער הדורות ועוד, בדיוק כמו בסרטים "אבי הכלה" או "כשהארי פגש את סאלי".
פרסומת
לאחר שזכה במועמדות לאוסקר על תפקידו הראשי בלהיט של קופולה משנת 2003, "אבודים בטוקיו", מאריי חוזר לשתף פעולה עם הבמאית בתפקיד מלא תאווה, אנרגיה וחשק, כגבר שרמנטי מזדקן שבילה את חייו במרדף אחר נשים, אך עדיין משתוקק להיות אהוב על בתו - אותה הוא מעריץ. עבור פליקס, הרעיון שנישואיה של לורה אכן עשויים להתפרק היא הזדמנות להיכנס למערכה ולחדש את הקשר עם בתו. הסרט גם מעביר שיעורים מיושנים על חיים ואהבה עם קטעים משעשעים על ריגול, ונראה שמאריי אוהב כל שנייה בתפקידו.ג'ונס (שגילמה בעבר תפקיד ככלה מדוכדכת המקבלת ייעוץ אבהי, בהפקה של קופולה בנטפליקס משנת 2015: "מאריי כריסמס"), מבריקה, מאחר שהכתיבה שלה חסומה בשל לחצי ההורו., חרדותיה מבעלה משקפות דאגות עמוקות יותר מערכיה שלה - חייה, הכישרון שלה או ההישגים שלה. הדאגות הללו מושרשות מחיים שלמים בצלו של אביה, ואלמנט זה בתסריט של קופולה נחקר בקלילות נעימה.
סצנות מקסימות שבהן פליקס משוחח עם שוטרי תנועה, בזמן שלורה מגלגלת את עיניה, הן כיף גדול. אין דבר מוכר יותר מאשר המבוכה של בתו כשהוא מתחיל לשוחח עם מלצרית, או גרוע מכך, עם המורה לבלט של נכדתו. כשפליקס מצהיר כלאחר יד שהוא הפך לחירש לצלילי קולות הנשים, קופולה חותכת ללב העניין, ומכריחה את לורה לעמוד על שלה ולהזכיר לו ש"יש לך בנות ונכדות, אז כדאי שתתחיל להבין איך לשמוע אותן".הצלם פיליפ לה סור, עבד עם קופולה בעבר על הגרסה המחודשת לסרט "הפיתוי". בסרט "און דה רוקס" הצילום שלו מאוד נעים לעין, עם התמקדות רבה על צמידים, שרשראות ושעונים, המשמשים להמחשת נושא הבעלות הכלכלית, בזמן שקהל הצופים נהנה מלוקיישנים כמו "הביסטרו של ראול" בסוהו ועד "מועדון מידטאון 21", באותו שולחן בו המפרי בוגארט הציע נישואין ללורן באקאל. ג'ני סלייט מנצלת את המיטב בתפקיד משנה כפסיכולוגית חברתית (ומצחיקה מאוד), ואילו בפסקול, הטונים המאובקים של צ'ט בייקר מתרוצצים עם האלקטרו-פופ הצרפתי של פיניקס, הצובעים את הסרט במעין נוסטלגיה משכרת ומודרניות צלולה.
"משעשע בגוון נוסטלגי"
שלח/י
ראשידה ג'ונס
ביל מארי
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות