דרך הקרח ביקורת סרט

ליאם ניסן יהיה בשנה הבאה בן 70, אבל הגיל אצלו הוא רק מספר והוא ממשיך לככב בסרטי פעולה טובים וטובים פחות. מדהים לגלות שבעשור האחרון כיכב ניסן בלא פחות מ-66 סרטים (!), רובם סרטי אקשן גנריים שבהם מרגיזים אותו והוא משיב מלחמה. פה ושם סרטים אלו אפילו מצליחים לחרוג מהממוצע הסתמי של מה שקראו פעם יומית. לצערי הרב "דרך הקרח", האקשן האחרון בכיכובו של ניסן, נשאר בגבולות השגרה ולא מגיע לפסגות של "חטופה" עוצר הנשימה, "הדרך לגיהינום" האנדרייטד והאפל או "שטח פראי" הנהדר. "דרך הקרח" הוא עוד סרט מתח אפקטיבי עם עלילה די צפויה, ותו לא.שלא תבינו אותי לא נכון. אני מאד מחבב את ניסן ואת הגבר של העולם הישן שהוא מייצג - קשוח וחסר פשרות. מרוב סרטי פעולה בינוניים וזניחים ניתן לשכוח שניסן הוא בכלל שחקן דרמטי לא רע שהשתתף בסרטים איכותיים ביניהם: "רשימת שינדלר", "מייקל קולינס", "נל" ו"קינסי", אבל נדמה שהוא מלוהק שוב ושוב לאותו תפקיד כבר לא מעט שנים וכנראה טוב לו עם זה (איך אומר ניקולס קייג: "לכסף אין ריח"). למי שבא בשביל העלילה ולא לראות את ניסן מציל אותנו מהרעים של העולם, נספר כי אי שם בערבות קנדה הקפואות קבוצה של כורים אמיצים לכודה במכרה כשאספקת החמצן שלהם הולכת ונגמרת. על פניו הנהלת המכרה תעשה הכול להצלת עובדיה היקרים. החילוץ כולל הובלת ציוד מורכב המחייב שימוש במשאיות כבדות. אותן משאיות יאלצו לנסוע על פני קרח דק בדרך המכונה "דרך הקרח", ומכאן שמו של הסרט.ראש חברת ההובלה (לורנס פישבורן, עוד שחקן ותיק המשתתף באינספור סרטי פעולה סוג ג') מגייס כמה נהגים להעביר את הציוד הכבד לכורים הלכודים. ביניהם נמצא מייק (ניסן) שבכלל עסוק בניסיונות לדאוג לטיפול רפואי הולם לאחיו שלחם בעיראק וסובל מפוסט טראומה. הכימיה בין מייק לבין אחיו -שהוא במקרה גם מכונאי רכב מוכשר - מוסיפה איזו אנושיות לסרט שמצליחה איכשהו לרגש. בטוויסט די צפוי מתברר שחברת הכרייה מושחתת ושהאינטרס שלה הוא שאף כורה לא ישרוד, מה שאומר שהנהיגה בדרכי הקרח תהפוך למסוכנת ובעייתית עבור הנהגים האמיצים. אל דאגה, בדיוק בשביל זה יש את ניסן. פעם הוא מרשל באוויר, פעם סוכן חשאי לפני פרישה ופעם חייל מרינס לשעבר. הפעם הוא נהג משאית שאין שני לו וגם בגילו המופלג הוא נכון לכל צרה שלא תבוא, והצרה תגיע יותר מהר ממפולת שלגים בקנדה.עוד בקאסט, נהגת משאית ילידה אינדיאנית-אמריקאית (מה שמאפשר לתסריט לתת קצת בראש בנוגע לזכויות מיעוטים), שכירי חרב מרושעים וגשרים שתלויים על בלימה. הכוכבות האמיתיות של הסרט לטעמי הן בכלל משאיות הענק שגומעות את המרחבים הלבנים שלקנדה כאילו אין מחר והיחס אליהן בסרט הוא כמעט כמו ליצורים חיים ותבוניים.משאיות היו בעבר כוכבות סרטים רבים: ב"דואל" של שפילברג רדפה משאית רפאים אחרי נהג תמים, בסרט "השיירה" ייצגו המשאיות את אנשי הצווארון הכחול ומלחמתם באנשים העשירים וב"מקס הלוחם בדרכים" המשאית שמקס נוהג בה בסיום הסרט היא מפלטו האחרון של האדם מהפראי והלא מתורבת. המשאית ייצגה תמיד כוח ועוצמה בלתי נגמרים, עוצמה שצריך לשלוט בה ומי אם לא ליאם ניסן, גבר שבגברים מתאים לתפקיד? בסופו של דבר, למרות שהוא די צפוי, "דרך הקרח" ממלא את ייעודו. ניסן נוסע אל השקיעה ומן הסתם בסרטו הבא ישוב להכות ברעים בעצבנות יתר.