גניבה זולה ביקורת סרט

הסרט "משחק הדמעות", שבוים על ידי ניל ג'ורדן, הוא עד היום אחת הקלאסיקות האהובות עלי, ובשל כך אני שומר לבמאי המיוחד הזה חסד נעורים. גם בשנים האחרונות, בהן לא הבריק, בלשון המעטה, המשכתי לקוות שהניצוץ שלו עוד יאיר, ולמזלי הטוב ניל ג'ורדן ניפק כעת עוד סרט נהדר - אמנם לא קלאסיקה, אבל בהחלט חוויה מרתקת, שנונה ומהנה ביותר."גניבה זולה" נוצר בהשראת הסרט "בוב הנוכל" של הבמאי הצרפתי מלוויל, ובמרכזו סיפור של הונאה ורמאות. בוב מוטנט (ניק נולטי) הנו גנב מתוחכם בעבר, החי באזור הדמדומים של העולם התחתון בצרפת, כשהוא מכור לסמים, אלכוהול והימורים. הוא חובר לשני שותפים בניסיון לבצע את הפשע המושלם, תוך כדי שרוג'ר השוטר (צ'אקי קיירו), עמו מפתח בוב יחסי חתול-עכבר במקביל ליחסי ידידות, דולק אחריו בניסיון למנוע את ביצוע הפשע. אני חושש שסרט מסוג זה לא יזכה להכרה הראויה לו, וחבל, באמת חבל - כי בסרט זה תקבלו דיאלוגים שנונים, משחק איכותי ואמין, וסיפור עלילה חביב, שגורם לנו לסמפט דמות שהנה אנטי-גיבורה בתכלית: מהמר מזדקן, המכור לטיפה המרה ולהרואין.ניק נולטה, שהטיפה המרה והסמים לא היו זרים לו גם בחיי היומיום (אם כי הוא שוב השלים תהליך גמילה בפעם המי יודע כמה...), מתחבר היטב לדמות שהוא מגלם. הכימיה בינו ובין השחקן צ'אקי קיירו, המגלם את השוטר הדולק אחריו, מורגשת בהחלט, ומוסיפה פלפל לעלילה. גם מערכות היחסים שהוא מפתח עם הסובבים אותו, וביניהם נערה רוסיה המיועדת למטרות זנות עבור ידידו, מציתה את המסך, וכך מתקבלת תערובת של סרט אפל, סקסי ובעל ניחוח של תחכום קל. הבמאי ניל ג'ורדן לא מנסה להתאים את הדמויות למציאות. הדמויות מוקצנות בעליל ובלתי אמינות (ברמת הדמות, לא המשחק), אבל זהו גם קסמן (שימו לב לאמיר קוסטריצה, המבליח לרגעים מעטים בתפקיד ביזארי-משהו). הבמאי ג'ורדן חוזר להתמקד במה שהוא טוב מאד בו - דיאלוגים ממזריים ויצירת כימיה בין דמויות שונות בתכלית. וזה עובד, והיטב, כי מצאתי עצמי נהנה מסרט "קול", אפל ומרענן, בעל מודעות עצמית מחויכת. וזה רבותיי, אומר הכל. הבמאי ג'ורדן רוקח מרקחת, שנראית ברגעים מסוימים כמו קריצת עין מחויכת ל"קזבלנקה" המופתי, שכן דמותו הצינית של נולטי, אכן מזכירה במעט את הדמות הצינית, אם כי כריזמטית, שגילם המפרי בוגארט המנוח שם. נראה שלא בכדי הותוותה העלילה בצרפת (אם כי למיטב זכרוני התרחשה עלילת קזבלנקה במרוקו... טוב, נו, לא רחוק...).מי שאהב את ג'ורדן בעבר, יאהב אותו גם עתה. ומי שלא מכיר את עבודתו של ג'ורדן, טוב יעשה אם ייקח את רגליו, יתייצב בקופת הסרט עם ידיד מבין-עניין, ויערוך היכרות עם סגנונו המיוחד של הבמאי המוכשר הזה. לאחר הסרט, טוב יעשה אותו צופה, אם יקפוץ לערות לגרונו איזה משקה חריף טוב, ברוח הסרט...סיכום: משחק נהדר של נולטי; דיאלוגים מצוינים. 8 בסולם יגאל.