יגאל קולוף על "דברים יפים מלוכלכים": "גם הבמאי הנהדר סטיבן פרירס מועד לפעמים, אבל דבר נהדר שבכל זאת הוא מצליח לעשות זה להציג לעולם שחקן אופי מרשים חדש."
"גם הבמאי הנהדר סטיבן פרירס מועד לפעמים, אבל דבר נהדר שבכל זאת הוא מצליח לעשות זה להציג לעולם שחקן אופי מרשים חדש."
קודם כל נתחיל בסצינה מתוך הסרט של קווין סמית "דוגמה". הקומיקאי השחור כריס רוק, הטוען שהוא למעשה השליח ה- 13 שליווה את ישו, מסביר לגיבורת הסרט הממאנת להאמין כי היו קיימים 13 שליחים, כי העולם שמע רק על 12 שליחים, מהסיבה הפשוטה: "בגלל שאני שחור!". בגלל זה הוציאו אותו מהסיפור.כך גם הרגשתי לאחר הסרט. מדוע, לעזאזל, אודרי טוטו, שהיא שחקנית משנה, מופיעה על הכרזה, ולא השחקן הראשי והמרשים, צ'יווטל אז'יופור? התשובה היא, כמובן, "בגלל שאני שחור!". שחור מוכר פחות כרטיסים לסרטים, אז עדיף לשים צרפתייה מלוקקת, גם אם היא לא מרשימה בתור שחקנית, בהפניית כתף חושנית אל עבר הצופה. לא משנה העובדה שאין שום דבר חושני באודרי טוטו בסרט. לא משנה גם העובדה שמישהו גרם לכך שהשחקן הראשי - והמצוין - לא יקבל קרדיט. והעולם שותק!
פרסומת
זו גם עוד סיבה (מצטברת) לכך שהסרט הזה יקבל ציון חרא, למרות שאתחיל ואציין, שמשחקו של השחקן הראשי (והשחור!) פשוט מפעים. מדהים עד כמה אפשר להעביר בהבעות פנים בלבד, אבל הפנים של השחקן צ'יווטל אז'יופור עושות, כשלעצמן, את כל העבודה שלו. כשהוא מדבר מדי פעם, זה באמת מקבל כבר משמעות של ממש.סרטו החדש של הבמאי הבריטי סטיבן פרירס מתרחש בלונדון, אבל במקומות רחוקים מהעין, שם הכל מותר ונתון למכירה. זהו ספורו של אוקווה, גבר צעיר ממוצא אפריקני (צ'יווטל אז'יופור), ובחורה צעירה בשם סניי (אודרי טוטו), העובדים בבית מלון הזוי, המשמש קרקע פורייה לפעילות בלתי חוקית. לאנשים מבחוץ, לונדון היא גן עדן לתיירים, בעלת אתרים היסטוריים וציוני דרך המתעדים את קורותיה עד לתקופת ימי הביניים. אבל כמו כל עיר מודרנית, לונדון מלאה סתירות; המורשת שלה נתמכת על ידי כספי התיירים, ואלה המשרתים אותם, באים גם הם מכל קצוות תבל, רובם עובדים בצורה לא חוקית וחיים כמהגרים. הפועלים האילמים המתהלכים מולנו ברחובות העיר, אבל סיפוריהם נותרים מסתוריים. האיזון העדין בחייו של אוקווה מופרע, כאשר הוא מגלה מחזה מבעית באחד החדרים, וחושף עולם תחתון קשוח המאיים להרוס את חיי האדם הקרוב אליו ביותר. גם עברו וזהותו האמיתית נחשפים לאור האירועים.
סטיבן פרירס הותיק ניסה לתפוס יותר מדי, ונשאר עם מעט מדי. הסיפור מפוספס ומפוהק, הדיאלוגים והמפנים העלילתיים דלים ומעטים מדי. כל מה שנשאר הוא המשחק, והוא אכן טוב. המשחק המעניין ביותר הוא של השחקן הראשי המקופח, צ'יווטל אז'יופור, הנותן הופעה מרשימה ובלתי נשכחת כפליט בעל חזות חזקה ואופי ללא חת, למרות מצבו חסר האונים. גם סרגיי לופז הותיק מגיח כאן בתפקיד המעביד המושחת של אוקווה, ולמרות המבטא המצחיק שהוא מסגל לעצמו, הוא בונה דמות סטריאוטיפית, אך מעניינת מאד.אבל הסרט חלש, חלש מאד, ואף מכעיס, מכעיס מאד. קשה לי לדמיין את מפח הנפש שחש צ'יווטל אז'יופור כשהודיעו לו (ואולי אפילו את זה לא טרחו לעשות) יוצרי הסרט, שאודרי טוטו תופיע על כרזת הסרט, לבד, ובלי כל איזכור שהוא לפניו. זה חמור מאד בעיניי, ויותר חמור בעיניי הדבר שאנו, כקהל, נקבל את האפליה הרעה בשוויון נפש. שבעתיים חמור הדבר בעיניי, שעה שצ'יווטל אז'יופור נותן הופעה שלא הייתה מביישת אף את בכירי השחקנים בהוליווד, ועם זאת, כמו דמותו - דמות המהגר השחור עלוב החיים - הוא מזדחל לאחר קבלת הצ'ק על עבודתו בסרט, וחוזר לגומחה ממנה בא, הגומחה עלומת השם והאיפיון.רבותיי, אם הנכם מתעתדים לראות את הסרט, ראו אותו בגלל צ'יווטל אז'יופור, ולא בגלל ש"זאת מאמלי" מופיעה על הכרזה שלו. שימו לב למשחק הנהדר של צ'יווטל אז'יופור, וראו עד כמה עלובה ומכוערת היא תעשיית הסרטים לפעמים. סיכום: משחק נהדר של צ'יווטל אז'יופור בסרט רע של סטיבן פרירס. 5 בסולם יגאל.
אני לא מסכים עם הביקורת למטה. הסרט לא כזה גרוע. אולי הוא לא ברמה של הסרטים המובילים אבל הוא סרט ממש סבבה. אני הלכתי אליו כברירת מחדל שלא היה משהו אחר וממש לא התאכזבתי, אפילו להיפך דווקא אהבתי. הסרט משקף איך משפילים עובדים זרים וזה די סרט כואב. לדעתי אפשר ללכת, אם בא לכם על הז'אנר. סרט באמת אחלה. בנוסף המשחק של שני השחקנים הראשיים ממש מעולה ושווה צפייה.
דברים יפים מלוכלכים (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות