רדופים בוונציה ביקורת סרט

אגתה כריסטי היא אחת הסופרות האהובות עליי. קראתי את רוב ספריה בשקיקה והם סיפקו סוג של אסקפיזם לתקופה אחרת שבה התעלומות נפתרו בצורה שונה הדורשת המון חשיבה ופחות הסתמכות על דגימות DNA ופרטים טכניים. לאחרונה, כריסטי צוברת פופולריות רבה בקולנוע ובטלוויזיה בעקבות עיבודים שונים לספריה, בין היתר העיבודים עתירי הכוכבים של הבמאי והשחקן קנת' בראנה שמגלם בסרטים את דמותו הנהדרת של הבלש הרקול פוארו.לאחר שני סרטים מצליחים אך שנויים במחלוקת באיכותם ("רצח באוריינט אקספרס" ו"מוות על הנילוס" בכיכובה של גל גדות) בראנה חוזר לחלק שלישי בסדרת הרקול פוארו המבוסס על הספר "תעלומת הרצח במסיבה" והפעם לא מדובר בתעלומת רצח גנרית אלא בתעלומה על טבעית על גבול האימה. עלילת "רדופים בונציה" מתרחשת בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, בערב ליל כל הקדושים. הבלש המהולל הרקול פוארו משתתף בעל כורחו בטקס סיאנס בטירה רדופה. העניינים משתבשים ואחד האורחים נרצח, וכעת, כהרגלו, הבלש בדימוס נרתם לפתור את התעלומה. בסרט מככבים מלבד בראנה, זוכת האוסקר מישל יאו ("הכל בכל מקום בבת אחת"), ג'יימי דורנן ("50 גוונים של אפור"), קלי ריילי ("ילוסטון") וטינה פיי ("רוק 30").בניגוד לסרטים הקודמים, הפעם כאמור לא מדובר במותחן בלשי מן המניין אלא במותחן אימה מבהיל ומצמרר. השינוי הקל הזה בטון ובז'אנר, הנשען על אלמנטים העל-טבעיים של הסיפור, מפתח מאוד את דמותו של פוארו, בלש שכל חייו חוקר ומבין את יצר האדם, נתקל בתעלומה שבה המשתתפים מאמינים כי ה"רוצח" הוא משהו על טבעי ולא אנושי. פוארו מתקשה להאמין ובטוח כי אחד הנוכחים מסתיר סוד אפל המסביר את המתרחש. כך לאורך הסרט אנו יחד עם פוארו מנסים להבין את המתרחש ונכנס כאן רובד נוסף שמבלבל והופך את התעלומה בפרט, ואת הסרט בכלל, למותח ומרתק יותר. בעוד שהסרטים הקודמים עסקו ביצירותיה המפורסמות ביותר של כריסטי, הבחירה ללכת על רומן פחות ידוע ולקחת את הסיפור רחוק יותר מהרומן, היא נהדרת שהופכת את התוצאה לסרט מפתיע ומרתק יותר מקודמיו. הסיפור בסרט בנוי בקפידה, זאת על אף שרוב העלילה מתרחשת בנקודת הרצח – הטירה הרדופה בוונציה.פוארו נאבק להפריד בין פנטזיה או הזיה למציאות, אך מנקודת מבטו הם נשזרים אחד בשני וגורמים לו לחוסר מנוח. הוא חוקר את כל הנוכחים ומגיע לפינות הנסתרות ביותר של הטירה. המוזיקה המצמררת בסרט, והצילום של האריס זמברלוקוס אשר מציג זוויות צילום מעניינות שתורמות לפן המיסטי, שומרים על אווירת האימה והמתח."רדופים בוונציה" מספר סיפור פחות מוכר ונותן את התחושה שלא מדובר בעוד עיבוד לרב מכר. הוא לא צועד במקום אלא הולך לכיוונים חדשים שמפתחים את הסרטים ואת דמותו המיוחדת של פוארו שמתמודדת עם קשיים ולבטים חדשים. כך הסרט מצליח לא ליפול בין הכיסאות ולהפוך לעוד בידור שחוק ותפל.