ארט קולג׳ 1994 ביקורת סרט

Art College 1994 Movie Review

אלון טלמור על "ארט קולג׳ 1994":
"המתח בין המסורת הסינית לליברליזם המערבי מוצג ביד אמן"

סרט ארכיון שתף/י

דיבוב זיאן דונג, דונגיו זו, דה פנג במאי/ת ג'יאן ליו

אנימציה

ביקורת סרט לארט קולג׳ 1994 מאת אלון טלמור | כתב קולנוע

ציון המבקר

"דיאלוגים נוקבים"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

60.0% בבית

20.0% לא אצפה

20.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

עלילת סרט האנימציה הסיני "ארט קולג' 1994" מתמקדת בקבוצת סטודנטים צעירים לאמנות ומוזיקה המתמודדים עם שאלות מהותיות וקיומיות על חייהם, יצירתם והמוסד האקדמאי. בדיאלוגים נוקבים, הדמויות נעות על התפר בין ספק עצמי לבין סלידה מהמוסד, שכל הזמן מציב להם סטנדרטים לא ברורים או הגיוניים. בתוך הבלבול הזה נידון גם המתח בין המסורת הסינית לבין הליברליזם המערבי. ״קו דק עובר בין חדשנות להרס״, אומר אחד התלמידים, בעודו מנסה להבין האם החידושים המרדניים בעולם האומנות הם גאונות או כפירה לשם כפירה.השינויים בתרבות הסינית היו איטיים מבעולם המערבי והסטודנטים ששואפים להכרה עולמית מוכרחים לקבל את ערכיה ואת עמדותיה. המגבלות של העם הסיני, החי תחת משטר דיקטטורי שמתנגד לקדמה ולשינוי אינם מוזכרים בסרט כנראה בשל מגבלות הצנזורה במדינה, אך אלו מאלצות את אותם סטודנטים לשקול ללא הרף חיים במקום אחר, והם קרועים בין אהבתם לתרבותם לבין הרצון ליצור משהו חדש.

הסרט מתמקד ברגע שלפני נקודת הפתיחה של חייהם האמיתיים, החיים שבהם צריך לעבוד כדי להתפרנס. מתוסכלים מהאמנות, מהאקדמיה ומחבריהם, פונים בזה אחר זה הסטודנטים לחיפוש עמוק וכואב של אהבה, כזה שמסתמן לרגעים בתור משהו שיכול להציל אותם מקטנותם ובדידותם. ההתאהבויות והכמיהות הצעירות רק מוסיפות שמן למדורה החברתית של הצעירים הבוערים הללו, שנוטים להתווכח גם על הפשוט שבדברים, ולקחת כל סיטואציה וכל מחשבה אל הקיצון המוחלט. עוד מוצגת הכמיהה העמוקה לביטוי עצמי, שהייתה רלוונטית ב-1994 כמו היום. גם פה, הם נתקלים באכזבה בעודם מבינים שוב ושוב שהעולם סביבם לא מבין אותם בדיוק כפי שהם לא מבינים אותו. חוסר ההבנה רק מדרבן אותם לפנות אל גישות יותר קיצוניות של ביטוי עצמי. חלק בולט נוסף הוא האזכורים הפילוסופיים שחוזרים ונשנים בשלל צורות, לפעמים מתוך שעמום גרידא ולפעמים מתוך רצון ממשי להבין את מה שמול עיניהם. גם טקטיקה זו נכשלת כי הפילוסופיה לוקחת את המורכב ומסבכת אותו, מותירה אותם יותר מבולבלים ממה שהיו קודם.

אמנם עלילת הסרט מתרחשת בביג׳ינג שלפני 30 שנה, אך היא מצליחה ללכוד את חווית הנעורים המאוחרים שכולנו חווים בעודנו עושים את המעבר ל״עולם האמיתי״, ומנפצים בזה אחר זה את שארית הפנטזיות ששמרנו על המציאות, הקומץ שנותרו אחרי שצלחנו את הילדות ואת גיל ההתבגרות. קשה שלא לקנא בסטודנטים, שיש להם את הזמן והפנאי להרהר בנושאים ברומו של עולם, ואולי גם צריך לשאוב מהם השראה, בעוד שרוב האנושות נוהרת במהירות לתוך קריירות משתלמות, ילדים ומשפחה. או שאולי כדאי ללמוד מהם כי הכל הבל הבלים מלבד האהבה, ושרק אליה כדאי באמת לשאוף.האנימציה, כמו העלילה, שומרת על קו מסורתי של אנימה אבל השימוש בצבע וכמות הפרטים מעידים על יד של אמן של הבמאי והאנימטור הסיני ג'יאן ליו, בוגר האקדמיה לאמנות בננג'ינג. לא פלא אם כן שסרטו הנוכחי השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל הקולנוע בברלין, בדיוק כמו סרטו הקודם - "שיהיה לך יום טוב" .

אלון טלמור | כתב קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י