"דויד הסרט" מציג ניסיון שאפתני לעבד את סיפורו של דוד המלך לסרט אנימציה רחב יריעה, המיועד בעיקר לילדים אך מבקש לדבר גם אל קהל בוגר. בדרך כלל, סרטים המבוססים על התנ"ך מעוותים לגמרי את הסיפור או פשוט משעממים. הפעם נראה שהיוצרים באמת עשו שיעורי בית ויצאו עם תוצר שלגמרי מתכתב עם המקורות ומבין את רוחם. למרות הניסיון המבורך, הסרט מבצע מספר עיבודים חופשיים למקרא - חלקם משתלבים היטב, ואחרים יוצרים בלבול. כך למשל מוצגים העמלקים כאיום פעיל גם אחרי מלחמת עמלק, ישראל כביכול מעלה מסים לפלישתים גם בזמן שבו על פי התנ"ך ישראל כבר לא הייתה תלויה בהם והמלחמות של שאול, יהונתן ודוד מתערבבות זו בזו באופן שאינו תואם את הרצף התנ"כי. עם זאת, הסרט מצליח לשמור על קו עלילתי ברור וכאמור - על רוח המקרא, ומציג את דוד כגיבור צעיר הנע בין ענווה, ייעוד ומאבק פנימי. הבחירה לפתוח ולסיים בסצנות הכבשים המתפרצות מייצרת מסגרת סמלית שמדגישה את המעבר מרועה פשוט למנהיג.אחד האלמנטים החזקים בסרט הוא הדמות של יהונתן, המוצגת כמעט כגרסה מקבילה של דוד - לוחם אמיץ, חדור אמונה ורצון להילחם בגוליית עוד לפני שדוד מגיע לשדה הקרב. הבחירה להדגיש את הדמיון בין השניים יוצרת עומק רגשי לקשר הידוע ביניהם ומעניקה ליהונתן נוכחות משמעותית בעלילה. לצד זאת, הסרט משתמש במוטיבים ויזואליים דוגמת השמש, חלוק הנחל המתנופף, העיניים של העמלקים, הנרות בבית ישי - כדי לרמוז על ייעודו של דוד ועל האיום המתקרב. כאמור חלק מהשינויים העלילתיים פחות אלגנטיים, כמו ההשמטה של מעבר שמואל בין האחים כדי לבדוק מי מהם ראוי להמלכה. אף שהסרט מנסה לרמוז לכך בעקיפין, החוסר מורגש.
פרסומת
לאורך הסרט ישנם כמה וכמה שירים, חלקם קליטים וחביבים, גם אם אינם פורצי דרך. השיר הבולט ביותר הוא זה המלווה את בריחת דוד, כאשר הוא צופה בנוב עיר הכוהנים עולה באש - רגע דרמטי ועוצמתי, שמעלה שאלה מוסרית בקשר לדרכי הנהגת האל בעולם, שדוד מתייסר בה. מבחינה חזותית, הסרט יפהפה: הצבעוניות מדויקת והתאורה יוצרת סצנות מרהיבות. העריכה קצבית, אם כי הזרימה הכללית איטית - כנראה מתוך רצון להתאים לילדים. בניגוד ל"נסיך מצרים" למשל, הסרט נמנע מרגעים קשים מדי, מה שמצמצם את עומקו אך הופך אותו נגיש יותר. לצד זאת, המסר “לשחרר את האריה” מעורר תהייה, שכן הוא מציג שחרור אויב כמעשה חיובי - מסר שאינו תואם את רוח הסיפור המקורי.הסרט מרבה להשתמש בסמליות: המעיל הנקרע של שמואל וקריעת כנף מעילו של שאול בידי דוד, והמשפט “הכל אני והכל ה’” בסיום - כולם מדגישים את המתח בין הנהגה אנושית לבין הנהגה אלוהית. המשכן מוצג בדיוק רב, כמו גם אלמנטים יהודיים רבים - המנורה, צבעי כחול-לבן בבגדים, פרטים אדריכליים. היוצרים באו לישראל וסיירו במקומות המיוחסים למקומות שבהם התרחשו האירועים בתנ"ך - מה שמעניק לסרט אותנטיות חזותית.
גבורתו של דוד כרועה צאן מודגשת בסצנה שבה הוא מציל כבשה יולדת - אלגוריה ברורה לעם ישראל.. האחים של דוד מוצגים כמי שמסרבים לקחת אחריות - הן בשמירה על הצאן והן בהבאת אוכל לשדה הקרב - זוהי פרשנות מקורית של יוצרי הסרט, שמשרתת את הדגשת ייחודו של דוד כמנהיג שנבחר בגלל היותו ראוי לכך. ובנוסף לכך, אי רצונו הטבעי של דוד להיות מנהיג יוצר השוואה רעיונית בין דוד למשה רבנו - גדול מנהיגי העם היהודי - שגם הוא בהתחלה לא רצה את ההנהגה.אחד ההיבטים המעניינים בסרט הוא האופן שבו הוא משתמש בבימוי כדי להדגיש את המתח בין דמותו של דוד לבין דמותו של שאול. שאול מוצג לא פעם כשהוא חצי באפלה, בעוד דמויות אחרות באותה סצנה - ובעיקר יהונתן - מוארות באופן מלא, מה שמחדד את מצבו הרוחני והנפשי של שאול. גם סצנות המרדף הלילי אחר דוד משתמשות במשחק בין אור לחושך: אנשי שאול אוחזים בלפידים אך נראים כמי שנמצאים בחשיכה פיזית (ומוסרית), בעוד דוד, ששר קודם על הצורך “לעקוב אחרי האור”, הוא זה שבמנוסתו באמת הולך אחרי האור והטוב, ואנשי שאול שלא יודעים את האמת - נמצאים בחושך. בחירות הבימוי הללו משתלבות עם רגעים קטנים אך משמעותיים, כמו החנית שגוליית משליך ופוגעת בכס המלכות – לעומת החנית ששאול משליך ופוגעת בנבל של דוד – מה שיוצר הקבלה בין שני האיומים על מלכות ישראל. לצד זאת, הסרט משלב הומור במינון מאוזן, כולל בדיחות שמצליחות להקל על המתח מבלי לפגוע ברצינות הסיפור.
בסופו של דבר, "דויד: הסרט" מצליח להציע עיבוד קולנועי מרשים לסיפור מקראי מורכב, תוך שמירה על איזון עדין בין נאמנות למקורות לבין התאמה לקהל צעיר. אף שהסרט מבצע לא מעט עיבודים חופשיים המותאמים גם לקהל הנוצרי בהתאם לאופנים שמפיקים אותו ולעיתים אף מבלבל בין אירועים תקופתיים, הוא מצליח לשמר את רוחו של הסיפור המקראי ואת תחושת הייעוד המלווה את דוד מרגע בחירתו. השילוב בין אנימציה מוקפדת, עיצוב חזותי עשיר ושימוש מושכל בסמליות יוצר חוויה מהודקת ומרגשת במידה. הבחירה להרחיב את העלילה מעבר לדוד וגוליית, ולהציג את תחילת דרכו של דוד כמלך, מעניקה לסרט עומק נוסף ומבדילה אותו מעיבודים תנ"כיים קודמים של השנים האחרונות. למרות אי-דיוקים, השמטות ושינויים שערכו היוצרים בסיפור המקורי, התוצאה הסופית היא יצירה שמצליחה לכבד את המקרא ואת רוחו - גם בפרספקטיבה יהודית. זהו סרט שמצליח, גם אם לא באופן מושלם, להאיר מחדש באופן חיובי, מהנה ומעניין את אחת הדמויות הגדולות בתולדות עם ישראל.
כסרט אנימציה הוא נהדר. כסרט על אהבת ישראל הוא מושלם.. מרומם רוח, מרגש מאוד. לא להחמיץ ומתאים לכל גיל אצלי בת 5 היתה מרותקת וגם אח שלה בן 14. זה הסיפור שלנו.
קרא.י עודאנימציה • מציג מעל ל 5 חודשיםנצפה בקולנוע
"מהנה ומעניין"
דויד הסרט (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות