ספרטן ביקורת סרט

"ספרטן" מספק את הסחורה: בלי פעלולים, בלי אפקטים ממוחשבים, רק במאי טוב, תסריט כתוב לעילא ומשחק מרשים. מדובר באחד המותחנים הטובים ביותר שנראו על מסך הקולנוע בתקופה האחרונה, עד אמצע הסרט הוא אפילו מעולה, משם הוא קצת נחלש אבל עדיין שומר על מתח גבוה.דיוויד מאמט התחיל את הקריירה שלו כמחזאי ואף זכה בפרס הפוליצר על מחזהו "גלנגרי גלן רוס" שהפך לסרט רב שבחים עם ג'ק למון, אל פאצ'ינו ואלק בולדווין. בשנות השבעים התחיל לכתוב תסריטים לסרטים נחשבים כגון: "הבלתי משוחדים", "גזר דין" ו-"הדוור לא מצלצל פעמיים". בשנת 1987 התחיל לביים סרטים כאשר מה שמייחד את רובם הוא השפה הגבוה והתפניות העלילתיות המפתיעות, כאשר שלושת סרטיו המפורסמים הם מותחנים מרובי תפניות: "שם המשחק", "העוקץ הספרדי" ו"השוד". ברזומה שלו אפשר למצוא גם את הקומדיה "סטייט פינת מיין" והדרמה "כבודו של וינסלו" שניהם מעולים בסוגם, ונתעלם מהפדיחה "מחלק רצח". "ספרטן" צולם אחרי "השוד" האוורירי והאופטימי והוא מחזיר אותנו אל הצפיפות האפלה והמאיימת שנמצאה במותחן הראשון שלו. הפעם לא מדובר בתרגיל עוקץ מתוחכם אלא בחטיפת בתו של המועמד לנשיאות ארה"ב. סקוט, בלש ותיק ביחידת משטרתית חשאית, נשלח להציל את הנערה. הוא חובר לקרטיס, שוטר צעיר, וביחד הם חושפים רשת של הברחת נשים אמריקאיות בלונדיניות למדינות ערב שם הן נמכרות לזנות. העלילה הולכת ומסתבכת כאשר דיווחים בתקשורת על מותה המפתיעה של הנערה סותרים את ההוכחות בשטח. האם נרקמת קונספירציה שמקורה בדרגי הממשל הגבוהים ביותר? כדי לא להרוס את שלל ההפתעות שמאמט בישל לצופים הרעבים לתפניות עלילתיות, לא נחשוף עוד.הצפיפות העלילתית, האווירה הדחוסה, המלל המדויק והאפלה התמידית יוצרים יחד את אחד הסרטים האמריקאים האפלים והביקורתיים ביותר שנעשו על ארה"ב בתקופה האחרונה. עד אמצע הסרט הדחיסות שלו פשוט חונקת. לא שיש בסרט משהו חדש שעוד לא ראינו בסרט אחר, אבל העשייה שלו כל כך אינטנסיבית שהיא אינה מרפה מהצופה. באמצע הסרט יש איזו תחושה של הרפיה, אבל עדיין הסרט מצליח להיות מרתק ומפתיע עם תפניות עלילתיות שאחת מהן כוללת הופעת אורח מוצלחת של מלך הקולנוע הישראלי, משה איבגי. ואל קילמר שכוכבו דעך בשנים האחרונות, עושה תפקיד ראשי מוצלח כסקוט, שוטר מיומן שרגיל לעבוד כמו רובוט, ומגלה ש"משהו רקוב בממלכת דנמרק". דרק לוק, שחקן צעיר שהתגלה בסרטו של דנזל וושינגטון "אנטואן פישר" ועושה תפקיד נפלא בדרמה הקומית המשפחתית "Pieces of April", מגלם את שותפו הצעיר והתמים, קרטיס.אפשר להזכיר בקטגוריית שחקני האופי את: וויליאם ה. מייסי שתמיד כיף לראות אותו גם בתפקידי משנה קטנים. אד אוניל המוכר יותר כ"אל באנדי" מסדרת הקאלט "נשואים פלוס" בתפקיד רציני. הצד הנשי שאף פעם לא חזק בסרטיו של מאמט, מגולם על ידי טיה טקסדה כלוחמת סכינים מיומנת העוזרת לסקוט. פחות אהבתי את הליהוק של קירסטן בל, שחקנית בלונדינית צעירה ונטולת נוכחות, דווקא היא רחוקה מלהתאים לדמות הנחטפת. אגב, זו הפעם הראשונה שאשתו של מאמט, רבקה פידג'ן, לא משתתפת בסרט בבימויו.מאמט מצליח להעביר ביקורת פוליטית, ביקורת על העיתונאות שהפכה צהובה ומשרתת גורמים זרים בלי להיות חוקרת, להעלות על הפרק את סוגיית הסחר בנשים ברחבי העולם ולא לשכוח שבמקביל מדובר במוצר בידורי רב רבדים.