אני חייב להודות שהסרט הראשון לא עשה לי את זה. מאוד לא אהבתי את דמותה של האישה הרווקה, כאילו שנונה שמאוד מאוד רוצה להיות רזה ומקטרת על זה בלי הפסקה, חולמת להיות נחשקת בלי להבין שנשים מלאות במקצת גם יכולות להיות סקסיות. היא לא הייתה מקורית וההומור הציני, אם בכלל אפשר להגדירו כך, שיעמם אותי עד מוות. ג'ונס חלמה להיות "סקס והעיר הגדולה" והיא בסך הכול היתה קומדיה קטנה שנופחה הרבה מעבר למה שהיא במקור. עוד סרט שעובר בטלוויזיה הרבה יותר טוב מאשר על מסך קולנוע. אפילו רנה זלווגר שאותה אני בדרך כלל אוהב לא עזרה לסרט.כמובן שכרגיל אני בדעת מיעוט, מיליוני צופות ובני זוגם המסכנים מכל רחבי העולם נהרו אל בתי הקולנוע לראות את הסרט. חלק מהביקורות שבחו וזלווגר אפילו היתה מועמדת לפרס האוסקר. ועכשיו מגיע הסרט השני, לא בגלל שהיינו זקוקים לו – להפך - מדובר במוצר הוליוודי נטול יומרות תסריטאיות, כאשר המטרה שלו היא להכניס כמה שיותר כסף לכיסי המפיקים. זו גם הסיבה המרכזית לכך שנהניתי ממנו.
פרסומת
הסרט הראשון נופף לכאורה בדגל הפמיניזם בכל הכוח ועדיין היה שבוי בתוך המבנה התסריטאי השוביניסטי ההוליוודי הרגיל. בסרט השני הדגל המעצבן שלא היתה הצדקה לקיומו נעלם לחלוטין. היוצרים, אם זו הבמאית או ארבעת התסריטאים (לא יאמן שבשביל מוצר כל כך רגיל צריך ארבעה תסריטאים), פשוט עושים כיף עם דמותה הגחמנית והדי טיפשית של ג'ונס. שילוב עגלגל ובלתי ברור של כל הטעויות שאישה יכולה לעשות עד שתבין מי באמת אוהב אותה ומי לא. בעזרת המון סלפסטיק, שלל אטרקציות משעשעות ועם מנת יתר של מוסיקת פופ רומנטית קיטשית עכשווית, מספק הסרט החדש חוויה קולנועית בידורית מוצלחת למדי. אין ספק שהסרט הזה הרבה יותר מוצלח מהסרט הראשון, בעיקר בגלל שאין כאן שום דגל ועושה הרושם שג'ונס רחוקה מכל גחמה פמיניסטית שכלל לא מתלבשת על הז'אנר החולה אנושות שנקרא "קומדיה רומנטית".העלילה מתרחשת שבועות מספר אחרי שהסרט הראשון הסתיים. ג'ונס חיה עם בן זוגה, עורך הדין מארק דארסי והחיים היו יכולים להיראות טובים. אבל היא כמובן חושדת שהוא מנהל רומן מאחורי גבה ובכלל לא מעוניין בה כי היא לא מסתדרת עם כל המעמד העליון של העשירים והחנוטים. היא מתגלגלת בהתאם למשקל גופה לזרועותיו של דניאל קליבר, הצנון חובב הנשים ומסתבכת בהרפתקה שתעביר אותה מרחובות לונדון עד לחופי תאילנד. האם ג'ונס השתנתה במשהו מהסרט הראשון? קצת קשה למצוא את השינוי. היא עדיין חולמת להגשים את הפנטסיה הרומנטית המושלמת עם האדם המושלם, והיא מגשימה זאת בדרכה הייחודית והמשעשעת למדי.
רנה זלווגר, לפי דעתי אחת השחקניות ההוליוודיות הטובות ביותר כיום, נכנסת בשנית לנעליים הרחבות של הבריטית השמנמנה שסוף כל סוף משלימה עם מידותיה ועכשיו רק צריכה להפסיק להיות פרנואידית ולהתחיל להקשיב למוסיקה טובה. לצידה אפשר למצוא את קולין פירת' ויו גרנט שממשיכים בתפקידיהם מהסרט הקודם והשחקן זוכה פרס האוסקר, ג'ים ברודבנט כאביה המיוסר. השחקנית הכי טובה כרגע בבריטניה, שירלי הנדרסון בתפקיד משנה של ג'וד אחת מחברותיה.הסרט הזה מזכיר חוויה של סוכרייה על מקל. ברגע שהתחלת ללקק אתה לא מסוגל להפסיק למרות שהעסק נהיה מתוק מרגע לרגע. אז אם יש לכם בעיה עם רדידות ומתיקות זה בהחלט לא הסרט בשבילכם. אם אתם מתים על רדידות נטולת יומרות ומתיקות בסגנון צמר גפן, אתם מוזמנים. פמיניסטיות זועמות מוזמנות להישאר מחוץ לאולם.
סרט קליל, לא עמוק, מתאים לבילוי לא עמוק מדי.
למרות שלא נורא אהבתי את הראשון, הלכתי לראות את השני בלי יותר מדי ציפיות, ומאוד נהניתי.
סרט חמוד שעושה מצב רוח טוב.
סרט זה הוא בעצם המשך לסרט הראשון אז כדי להבין רוצו לראות את 1 הוא הרבה יותר זווה. הקאסט מצויין אפילו יו גראנט :0 . קולין פירת אין עליו הקסם הבריטי המבט השרמנטי הוא ורנה בעצם עושים את הסרט. מאוד קיצי והסוף כמובן ברור. ארוך ומיגע כך תיארה חברה שלי אני נהנתי אבל כל העניין עם תילנד בעצם לא מוסיף הוא בעצם תירוץ לקאסט לעזוב את אנגליה ולהסריט מקום אחר. אך באמת לכו לראות כדי שיהיה לשחקנים מספיק כסף לעשות סרטים נוספים ואולי פעם הבא יותר טובים.
ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות