אנדרו ניקול הוא יותר תסריטאי מבמאי, סרטו האחרון "סימון" היה מהגרועים שראיתי בשנים האחרונות ולכן מאוד חששתי לקראת סרטו החדש כבמאי, "שר המלחמה". והינה, מסתבר שהיוצר החריג הזה שאחראי על התסריט המבריק של "המופע של טרומן" ועל סרט המדע בדיוני הייחודי "Gattaca", התאושש במהירות מהאסון הביקורתי והכלכלי. הפעם הוא הצליח ליצור סרט לא קונבנציונאלי, מאתגר ונועז פוליטית לתקופתנו. "שר המלחמה" שנכשל קופתית וביקורתית בארה"ב הוא למעשה סאטירה אלימה ומדממת על הפוליטיקה המערבית המעודדת סחר בנשק, ולא כמו שמנסים למכור לנו כסרט פעולה בנאלי בכיכובו של ניקולאס קייג'.החלום האמריקאי מתגשם בסרט זה בדרך האכזרית ביותר דרך סיפורו של יורי אורלוב, בחור צעיר בן למשפחת מהגרים רוסיים שהתחזו ליהודים כדי לצאת מרוסיה והשתכנו באודסה הקטנה בפרברי ניו-יורק. יורי נחשף לכוחו הממגנט של הנשק כאשר בנעוריו הוא עד לחיסול של המאפיה. באותו הרגע הוא מבין שנשק יכול להפוך אותו לאדם מאוד עשיר ולכן הוא מחליט להפוך מטבח במסעדה הכושלת של אביו לסוחר נשק פרטי.
פרסומת
הוא מתחיל בקטן עם כנופיות שכונתיות והופך במהירות לסוחר נשק בינלאומי שעובד באזורי המלחמה מסוכנים, (ביירות, המזרח הרחוק, מזרח אירופה ואפריקה), כאשר לקוחותיו הם דיקטטוריים רצחניים. יורי, כמו מהגרים רבים, חולם להגשים את החלום האמריקאי ומבחינתו החלום הזה הוא צבירת ממון על חשבון תושבי העולם השלישי. יורי הופך לאדם נטול מצפון שאיננו סובל מרגשות אשם. "אנחנו רק מוכרים את הנשק", הוא מסביר לאחיו הצעיר, "אנחנו לא מכניסים את הכדורים פנימה ומחליטים את מי להרוג".כאשר יורי מתחיל להבין עד כמה עבודתו פוגעת ביקיריו הוא כבר נמצא עמוק מדי בהתמכרות, אובססיבי לממון מכדי להפסיק את עבודתו כשהמחיר עלול להיות כבד, כבד מאוד. הסיכון העצום שהסרט לוקח על עצמו הוא שאנחנו לא מסוגלים להזדהות עם יורי. ניקולאס קייג' מגלם אותו בצורה מושלמת כאדם שאיבד את הצפון. אבל אנחנו כן מזדהים עם אחיו הצעיר שבהתחלה הופך לשותף לדבר עבירה אבל רגשות האשם אוכלים אותו והוא מחליט לנטוש את העסק המשפחתי שאחיו הבכור יצר ולהתמכר לסמים. גם אשתו הדוגמנית מעדיפה לעצום עיניים ולא לדעת על עיסוקו של בעלה אבל כשהאמת מתגלה התוצאה קשה.
אית'ן הוק עושה את התפקיד הכי אנושי והכי תמים. הוא מגלם את איש החוק, ג'ק ולנטיין, שרק מחכה להזדמנות שבה הוא יוכל להניח את ידו על סוחר הנשק אבל איננו מבין שישנם אנשים גדולים וחזקים ממנו אי שם בוושינגטון שמעדיפים שיורי ימשיך לעשות את העסקים שלו. אנדרו ניקול מביים את הסרט בקפידה כאשר מרבית עלילת הסרט מועברת בעזרת מונולוג של קייג'. הצילום הוירטואוזי של אמיר מוקרי מדהים בעוצמתו והעיצוב האומנותי המרשים של ז'אן וינסנט פוזו תורם רבות לעוצמה הבלתי מתפשרת של הסרט.אין ספק שניקולאס קייג' נותן בסרט זה את הופעתו הטובה ביותר מאז "לעזוב את לאס וגאס". זו גם הופעתה הטובה ביותר עד כה של הדוגמנית לשעבר ברידג'ט מוינהאן המגלמת את אשתו. בתשעים ותשע אחוז מהסרטים האמריקאים ישנם עשרות הרוגים אם לא מיליונים אבל אף פעם אין להם פנים. בסרט הזה אנדרו ניקול דואג שנדע במי אותם כדורים פוגעים. לכל כדור יש פרצוף בסרט הזה ובדרך כלל מדובר בפנים תמימות של ילדים ונשים. אחרי הסרט הזה אתם תצאו מאולם הקולנוע עם מועקה בלב ובהבנה שסחר בנשק לעולם לא ייפסק כי כל עוד הממשלות של המדינות המתועשות יכולות לעשות מזה כמה גרושים. אותם כלי הנשק ימצאו את הדרך להגיע לידיים של בין לאדן או החיזבאללה ומעגל האלימות כנראה לעולם לא ייפסק.
אומנם הסרט הגיע לספריות הDVD אך מומלץ מאד שלא לקחת את הסרט. אחד הסרטים היותר גרועים שיצאו במהלך השנה האחרונה. ממשיך את הסרטים הפות טובים שבהם שיחק ניקולאס קייג' ב3 השנים האחרונות.
אחד הסרטים הטובים של השנה ובטח אחד הטובים בכיכובו של קייג' הנפלא.יש להבהיר כי זה בפרוש לא סרט אקשן.זה סרט שמספר על מהגר אוקראיני שמגלה את עולם הסחר בנשק על שלל ההרפתקאות והסכנות הכרוכות בו.סרט זה משקף מציאות עגומה המתרחשת סביבנו יום יום ומעביר מסר חזק וברור לגבי הנשק והעולם שמתמודד איתו.הסוף שלו מצויין ומשאיר בידי הצופה לקח אחד או שניים על החיים.
"אמיץ וחזק"
שר המלחמה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות