ספורי נרניה - האריה, המכשפה וארון הבגדים ביקורת סרט

חודש דצמבר מסמל את תחילתה של עונת החגים האמריקאית. הימים הם ימי חג המולד והשנה החדשה וזוהי חופשת החגים הארוכה ביותר בארה"ב. משפחות אמריקאיות שלמות יוצאות מהבתים למסע הקניות המסורתי. חודש זה הפך בשנים האחרונות לאחד החודשים הריווחים ביותר בתעשיית הקולנוע, בעיקר בזכות שוברי קופות כמו סרטי "הארי פוטר" וסרטי "שר הטבעות".באולפני דיסני ישבו וחשבו איך אפשר להוציא מאותם משפחות נוצריות, (שהפכו את מל גיבסון לאיש הקולנוע המצליח ביותר בהוליווד כיום), כמות נאה של מצלצלים ואז הם נזכרו בספריו של סי. אס. לואיס, "סיפורי נרניה- האריה המכשפה וארון הבגדים". סדרת ספרים פופולארית ומאוד נוצרית שיש בה הקבלה ישירה ולא צנועה לביאת המשיח – ישו. אל דאגה, הסאב הטקסט הנוצרי אגב כמעט ולא מורגש לעיניים לא מלומדות או יהודיות כך שילדכם מוגנים מפני מסע ההטפה הנוצרי, אבל זו כלל לא הבעיה המרכזית של הסרט. אז מה כן הבעיה? תחושת מכאניות - הסרט הזה מבוים בלי תשוקה. הוא נטול השראה, נראה כמו מיחזור עילג של "שר הטבעות", כאילו הוא יצא מתוך סרט נע. על אף שמורגשת ההשקעה הכלכלית העצומה, הוא דווקא מזכיר מוצרים נחותים כמו "מבוכים ודרקונים" ו"טיים ליין". הבמאי אנדרו אדמסון זכה לתהילת עולם דווקא כבמאי של סרטי האנימציה בסדרת "שרק", אבל בסרט זה אין טיפה אחת של רעננות המוכרת לנו מסרטי האנימציה שהוא ביים ונראה שדווקא עברו הרחוק כמייצר אפקטים מיוחדים בסרטים השפיעה עליו קשות. "צעצועים", "שקרים אמיתיים" ושני סרטי באטמן איומים שבוימו על ידי ג'ואל שומאכר, הם רק חלק מהסרטים שאדמסון יצר עבורם פעלולים וכפי שאפשר לנחש, אף אחד מהם הוא לא יצירת מופת."שרק" התבסס על תסריט רענן, סוחף ומצחיק בעל מודעות עצמית גבוהה במיוחד. כל זה לא קיים בתסריט שנכתב על ידי כריסטופר מרקוס וסטיבן מקפילי שגם כתבו את התסריט האיום לסרט הטלוויזיה "החיים על פי פיטר סלרס", (שמשום מה הופץ בבתי הקולנוע בישראל באדיבות גלובוס גרופ). אפשר לכתוב המון דברים על התסריט של "סיפורי נרניה": קר כקרח, לא מודע לעצמו, לא מצחיק, לא מרגש, לא סוחף, שבלוני, דמויות לא מעניינות, בניית סיפור הרפתקה שהוא לא מסעיר. בעייתי במיוחד כשיש לך 180 מיליון דולר ביד להפיק סרט ונקודת הפתיחה שלך הוא תסריט משמים. אבל לא רק התסריט עומד לרועץ, גם הליהוק השגוי של ארבעת הילדים הסוחבים על גבם את הסרט איום ונורא. מזמן לא סבלתי כל כך בסרט הוליוודי. ג'ורג'י הנלי בת העשר מגלמת את לוסי הקטנה והנודניקית ומצליחה בעיקר לעורר רצון עז להכניס לה סטירה. שלא נדבר על סקנדר קיינס האח האמצעי שהוא אחד הילדים הנודניקים ביותר שנראו על המסך בשנה האחרונה. האחות הגדולה אנה פופלאבל אנמית במיוחד לעומת שני הנודניקים הקטנים. דווקא האח הבכור בגילומו של וויליאם מוסלי איכשהו עובר מסך בהצלחה אבל לא בהצלחה יתרה.שני השחקנים הבכירים בסרט הם טילדה סווינטון כמכשפה הלבנה. סווינטון ממשיכה את שרשרת תפקידיה כשרוטה ומרשעת סדרתית ונוגסת את שיניה בתפקיד. עושה הרושם שסווינטון היתה יכולה להיות הרבה יותר מפחידה ומסוכנת אבל מאחר והסרט מיועד בעיקר לילדים הפוטנציאל שלה כמכשפה פסיכוטית לא מגיע לידי מימוש. בתפקיד קטן וזניח למידותיו מופיע לכמה דקות ג'ים ברודבנט המופלא כדודם המסתורי של ארבעת הילדים.עם ליהוק רע, תסריט רע, הגבלת גיל שלבטח מנעה מיוצרי הסרט להיות הרבה יותר נועזים ומקוריים, היה אפשר לקוות שלפחות הצילום יהיה רב השראה אבל עבודתו של דונאלד מקאלפין נטולת דמיון ומזכירה בעיקר חיקויים לא מוצלחים לסצנות קרב מ"שר הטבעות". בכלל, ישנם שוטים רבים שממש נגנבו מהלקסיקון של סצנות הקרב, כמו צמד החרבות שמתעופפות מעל גופו של האח הבכור בזמן שהוא מתכופף לאחור. עושה רושם שהפריים הזה הועתק בחוסר כשרון מעשרות סרטים אחרים. העריכה לא קצבית ולא מצליחה לסחוף את הסרט וכך עוברים להם מאה וארבעים דקות של סרט הרפתקאות בלי ששום דבר מסעיר באמת יקרה על המסך.

לאסי 2: הרפתקה חדשה Lassie 2 חדש 2024

הרוח בטירה The Canterville Ghost 2023

מבצע קוקוריקו Little Eggs: An African Rescue 2023

בלש על שמונה Inspector Sun 2023

הנסיך וסינדרלה Three Wishes for Cinderella 2023

חברים עד השמיים Even Mice Belong in Heaven 2023

כלב מי שמנגן 3 Rock Dog 3 2023

מומיות Mummies 2023

אגדה ממבט ראשון The Everlasting Story 2023

קרוקודיל לייל Lyle Lyle Crocodile 2022