נראה שמאז שנת 2000, בה הפתיע הבמאי רידלי סקוט עם "גלדיאטור", הוא לא ביים סרט טוב. "אנשי המזימות" היה חביב, "בלק הוק דאון" היה מקצועי, שניהם לא השאירו חותם כמו סרטו זוכה האוסקר. "חניבעל" היה ביזיון, "ממלכת גן עדן" קטסטרופה, ו"שנה מופלאה", היה מישהו שראה את הסרט הזה בכלל? כיצד נוצר הרושם שסקוט במאי גאון? הרי במהלך שנות השמונים והתשעים הוא לא הפסיק לביים סרטים מביכים: "אגדה", "זר שומר עלי", "גשם שחור", "1492", "ים של חברים" ו"ג'י. אי. ג'יין". נראה שאנחנו אוהבים לזכור לו שתי הצלחות מראשית שנות השמונים: "הנוסע השמיני" ו"בלייד ראנר" שהפכו לנכס צאן ברזל, וסרט הנשים האלק-פמיניסטי "תלמה ולואיז" מ-91.עושה רושם שרידלי סקוט הוא במאי מקצוען נטול כול ייחוד אמיתי. הוא לא ממש יושב וכותב תסריטים. הוא לא עשה זאת מאז שנת 65 כאשר כתב לעצמו תסריט קצר. נראה כאילו הוא אוהב סרטי מתח ופעולה, לכן "שנה מופלאה" האיום כול כך חריג בפילמוגרפיה עמוסת העליות והמורדות של הבמאי הותיק. התמזל לו המזל והוא ביים אחד אחרי השני את סרטי המדע הבדיוני החשובים והמשפיעים של שלושת העשורים האחרונים. שלא נדבר על "תלמה ולואיז" שגרר אחריו עשרות סרטי נשים ו"גלדיאטור" הלהיט הגדול ביותר של סקוט אי פעם.
פרסומת
זה גם היה הלהיט הגדול ביותר של ראסל קרואו שמאז "נפלאות התבונה" לא הצליח לספק את הסחורה הכלכלית שבהוליווד קיוו לגביו. נראה ששיתוף הפעולה בין השניים עושה להם רק טוב, ו"אמריקן גנגסטר" הוא אחת ההפתעות הנעימות של העונה. אני מאמין שאם סקורסזה היה לוקח את הסיפור על שני החריגים החברתיים הסובלים מגזענות במיליה המקצועי שבו הם עובדים ועדיין מוצאים זמן להתעמת זה עם זה, הסרט לבטח היה הרבה יותר חכם ומתוחכם. סקוט נשען על התסריט ועל הנוכחות המתפרצת של כוכביו ומספק את הסחורה בסרט פשע משטרתי מקצועי עשוי היטב. 157 דקות שמרתקות את הצופה למסך ומספקות לו בידור הוליוודי ממדרגה ראשונה.השנה היא 1970. פרנק לוקאס (דנזל וושינגטון הממגנט), הוא נהג בוס שקט של אחד מראשי המאפיה האפרו-האמריקאית בהארלם. כאשר הבוס שלו נפטר באופן פתאומי, פרנק מנצל את ההזדמנות ובורא גרסה משל עצמו לחלום האמריקאי. בעזרת חוש עסקי מפותח, תנאים צבאיים נוחים (מלחמת וייטנאם) ובאדיבות חיילים בצבא ארה"ב, הוא מצליח להחדיר לרחובות התפוח הגדול סמים טובים משל מתחריו במחירים זולים יותר. הוא לא רק הופך לאיש הפשע המסוכן ביותר בשכונה, אחד שלא מהסס לתקוע כדור לאויביו באמצע הרחוב מול עיניהם של עוברים ושבים, הוא גם הופך לסוג של סלבריטאי.
היחיד שמתייחס ברצינות לפרנק לוקאס הוא ריצ'י רוברטס, שוטר קשוח, זאב בודד שלא בדיוק מסתדר עם חבריו למקצוע. הוא מסוג השוטרים שלא סוחטים עבריינים. כאשר הם מוצאים מיליון דולר בשטרות לא מסומנים הוא מביא אותם למשטרה ולא גונב לעצמו. הוא לא משתמש בסמים, לא הולך לזונות אבל כן בוגד באשתו. השוטרים לא אוהבים אותו, מפקדיו סולדים ממנו, הפושעים שונאים אותו והוא שם לעצמו למטרה לעצור את פרנק לוקאס הזהה לו באופיו אך נמצא מצדו השני של החוק. אבל לריצ'י יש תוכניות בשביל פרנק. הוא יודע שלשניהם יש אויבים משותפים - השוטרים המושחתים."אמריקן גנגסטר" הוא סוג של "פני צלקת", רק פחות אלים ואפרורי יותר. הסרט עוסק יותר בזהות מאשר ברצון להגשים את החלום האמריקאי. פרנק לוקאס הופך בכוח לאיש המאפיה המשפיע ביותר בהארלם שנשלטה ע"י האיטלקים. ריצ'י רוברטס הוא יהודי שמנמן המתנהל לפי הספר בעוד שכול חבריו למקצוע הם נוצרים והדבר האחרון שהם עושים הוא לאכוף את החוק. השניים זוכים לשמוע קללות גזעניות מחבריהם למקצוע. לשניהם יש דרכים שונות להתמודד עם אותם אנשים שמעוניינים לפגוע בהם.לצד ראסל קרואו ודנזל וושינגטון מופיעים מספר שחקני משנה מעולים שהתפקידים שנתנו להם קטנים מדי ובעיקר סטריאוטיפים: קובה גודינג ד'וניור, ג'וש ברולין, צ'יווטל אז'יופור, ארמנד אסנטה, ג'ון פוליטו, קרלה גוגינו והראפרים RZA וקומון. סקוט מביים את הסרט כאילו מדובר במותחן משטרתי משנות השבעים. הוא עושה זאת בעזרת האווירה הקולנועית הריאליסטית הקצבית ובכך מתייחס לסרטי המשטרה והפשע הגדולים של שנות השבעים. הצבעים החומים דהויים של הסרט, העיצוב התקופתי, הלבוש, המוסיקה ובעיקר המשחק המלהיב הופכים את "אמריקן גנגסטר" ליותר מסתם בילוי מוצלח בבית הקולנוע ולסרט המוצלח ביותר של רידלי סקוט כמעט מזה עשור.
אחרי הפעם השלישית שאני רואה אותו, אין ספק שזה אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי מעודי.ואני נותן לו 9 רק בגלל שחומות של תקווה הוא היחיד שראוי ל 10. דנזל וושינגטון בתפקיד חייו.ראסל קרואו הוא ראסל קרואו.הפסקול מושלם.ניויורק בשנות ה 70, וואוו.סרט מאפיה אמיתי ובו המאפיונרים הם שחורים.קיצר..חובה לראות.
מה שיפה בסרט הזה, שלעומת סרטי מאפיה אחרים הוא די ברור ולא צריך לשבור את הראש כדי להבין מי קשור למי.
ויחד עם זאת הוא שומר על איכות ועניין לכל אורך הסרט.
נשארתי מרותקת למרות שהשעה היתה 2 בלילה..
מומלץ בחום!
תתעלמו מהאורך (שעתיים וחצי)... הסרט פשוט מעולה! בעיקר סצנות הסיום של הסרט שפשוט מרגשות ועוצרות נשימה. האווירה של שנות ה- 70 מוצגת היטב בסרט ואפילו הקטעים מתאילנד מרשימים.
"שילוב מנצח"
אמריקן גנגסטר (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות