יש לי חיבה לגאי ריצ'י. הוא ביים שני סרטים מבדרים ומוצלחים למדי - "לוק סטוק ושני קנים מעשנים" ו"סנאץ'" - שתארו בהומור בריטי לא יומרני מדי סיפורים מהעולם התחתון. הוא גם התחתן והתגרש ממדונה וביים שני סרטים כושלים - "סחף חושים" בכיכובה של גרושתו ו Revolver השאפתני והמאוד כושל. עכשיו הוא חוזר אל עצמו ומספק לקהל המעריצים שחיכה תקופה די ארוכה, את אותה הסחורה שהוא כול כך רצה לקבל: סרט פשע קליל וסוחף עם אסופת דמויות צבעוניות ולפני שאתם מספיקים להגיד ג'ק רובינזון, 114 דקות חולפות במהירות שיא.הגיבור האמיתי של הסרט הוא העולם הצבעוני שריצ'י רוקח, המורכב משלל דמויות מהעולם התחתון של לונדון. אין דמות ראשית אחת דומיננטית באמת; כולם משרתים מטרה אחת מרכזית והיא יצירת עולמו הקולנועי הייחודי כול כך. העלילה עוקבת במקביל אחרי קבוצת פושעים בהנהגתו של העבריין הזוטר "אחד שתיים" (ג'רארד באטלר מ-"300"). יש גם מנהלת חשבונות סקסית, מיליארדר רוסי מפוקפק, מנהיג הדור הישן הבוס לני קול ומוסיקאים, ותוסיפו לקלחת פוליטיקאי מושחת ונרקומנים קטנים כדי שיהיה יותר שמח.
פרסומת
צוות שחקנים נפלא עומד לראשותו של ריצ'י ואין ספק שהם מטעינים את הסרט באנרגיות שהוא כול כך זקוק לו. מלבד ג'רארד באטלר תוכלו למצוא כאן את טום ווילקינסון ("מייקל קלייטון", "בחדר המיטות"), ת'נדי ניוטון ("התקרבות", "המרדף לאושר"), ג'רמי פיבן ("הפמליה") והראפר לודקריס ("קראש"). מצאו חן בעיני במיוחד שתי הופעות של שני שחקנים לא מוכרים לקהל הישראלי: תום הארדי המגלם את בוב היפה חברו הטוב ביותר של כוכב הסרט שהוא גם הומו. לעומת סרטים אחרים בז'אנר, מצליח ריצ'י להפוך את דמותו לאחת המוצלחות בסרט.השחקן הצעיר השני הוא טובי קבל המגלם את ג'וני קוויד האיש שעל שמו נקרא הסרט, כוכב רוק מסומם המביים את מותו. ג'וני הוא גם בנו החורג של לני קול ראש המאפיה הלונדונית מנהיג הדור הישן. ההופעה של טובי קבל כנרקומן פילוסוף אלים שחי בבניין מגורים נטוש מרשימה וסוחפת.
כדי להתגבר על מכשלות התסריט המורכב מכול כך הרבה דמויות וכול כך הרבה סיפורים קטנים המשתלבים זה בזה, ישנה גם דמות של מספר על בגילומו המאופק של מרק סטרונג (שתוכלו לראותו ב"גוף השקרים" שמוצג בימים אלה בבתי הקולנוע). סטרונג מגלם את ארצ'י, עוזרו ונאמנו של לני."רוקנרולה" יספק לכול חובבי סרטי הפעולה, ההומור הבריטי וסרטיו המוקדמים של ריצ'י בידור קולנועי מוצלח במיוחד שבעזרת תסריט שנון מצליח להכיל שפע של צחוקים, אקדחים שלופים ושחקנים טובים וסקסיים. בהחלט אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה החולפת, רק מוזר שהוא מגיע בחצי שנה איחור.