ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

"אסקייפ רום: השלב הבא": סרט שמובל במתח והרפתקה גדושה בפחד. לאורך הסרט הרגשתי איך הלב שלי דוהר יחד עם הדמויות. השחקנים היו "און-פוינט" ובכל פעם שנתקלו בסכנה עורבת, הרגשתי כאילו אני עצמי נמצאת בסכנה. פחדתי, צחקתי, התרגשתי וכאבתי רגעים בהם הדמויות שאליהן התחברתי כאבו "אובדן", או נכנסו לחרדה שמא יקרה להם משהו מתוך שינה. הדרך שהם עושים בשנית אל אותו המשחק, נועדה רק בשביל להפסיק ולהשתיק את הפחדים היומיומיים. לקחתי מהסרט את הצד המחשבתי, כן, כמו בסרט גם במציאות אנו רוצים "לסגור מעגל", עם כל מה שעושה לנו רע, רק בכדי להמשיך הלאה. בדומה, כך גם הדמויות הראשיות שיש ביניהם המון משותף ואהבה שנראית על המסך, אך שאינפם מסוגלים לבטא אותה כפי שהם באמת רוצים, מרגישים כי מה שעליהם לעשות בכדי לקבל בברכה את האפשרות לחיות בשקט ולהתוודות על אהבתם, הוא למצוא את "מינוס", שבמציאות, זה כל מה שמפריע לנו בדרכנו להמשיך עם חיינו באופן "נורמטיבי". אהבתי את העניין. חייבת לציין, כי הסרט אינו מתאים לאדם אשר חווה קושי בנשימה, או נמצא במצב לא טוב נפשית וחווה חרדות קשות מאוד. מעבר לזה, זה גם מהנה באופן כללי לצעוק לפעמים בסרט.

"מסע מרגש בין כוכבים" לאורך כל הסרט משהו בי אסף נתונים אודות המסר של הסרט. הגיבור הראשי, נשאב כולו אל עולם בו הוא בודד. בתחילת הסרט, היה נדמה שזהו סיפור, כמו כל סיפור אחר, על אסטרונאוט, ובנו, אשר יוצאים למשימות בחלל. לאחר סריקת השטח, שמתי לב למסר מרגש, מעציב, מכעיס, ואמיתי. הגיבור הראשי, לא היה במערכת יחסים טובה עם אביו, לקראת סופו של הסרט, הבנתי מה פשר הבדיקות הנפשיות שלו. בכל פעם הוא לא היה מרוצה ממצבו. הוא היה בודד מאוד, אפילו אשתו כבר מאסה בו. כאשר הוא שחרר את אביו אל החופשי, והתעמת עמו, הוא כבר לא היה "הבן של", ולא הייתה בו מועקה. מכאן, המסקנה שלי: המסר של הסרט היה: "להתמודד עם העבר, לשחרר, להתרכז בטוב שיש סביבך. זה משפחה, חברים, בן/בת זוג, ילדים. כל מה שיקר לך, לפני הכול. מכאן, שהכול חשוב. ואם משהו מפריע, כדאי לנקות אותו מן הלב." אהבתי מאוד, למרות אורכו של הסרט, שאת המסקנה לקח לי זמן להסיק בזמן הצפייה, במיוחד אהבתי את המצב הנפשי שלו בפעם האחרונה, הוא היה בסדר. הגיבור נצפה לוקח לעצמו רגע למחשבה, רגע של רוגע אמיתי. שותה קפה, ואישתו? כנראה חזרה אליו. על פי החיוך שחלקו.

"עם כוח גדול באה אחריות גדולה." סרט נוסף על ספיידרמן החדש יחסית. נער מתבגר שכל שברצונו היה לחוות את הגיל וליהנות עם חבריו. מבחינת החזרתיות בסרטי מארבל, שבדרך כלל לא התרגשתי מהם, ספיידרמן בהחלט עוקף, שובר, ומשאיר אבק מבחינתי לכל סרט אחר. יותר ריאליסטי הגיל, מתאימים שחקן שבאמת נראה "כאילו" הוא בגיל 16. בתור אחת אשר התלהבה מאוד מאנדרו גארפילד, "ספיידרמן המופלא". היה לי קצת מוזר בלעדיו. בנוסף, באתי עם ציפיות שונות. חשבתי שיהיה סרט לא מיוחד. טעיתי. הסרט היה גם מצחיק, גם מרגש, גם מותח. אז אם יש לכם עניין בסרטים שמשחקים לכם ברגשות, בצורה הכי מהנה שיש, הסרט הזה הוא בשבילכם! פשוט גשו לבית הקולנוע הקרוב ביותר אליכם! מצאתי את עצמי צוחקת, מופתעת, נפעמת, נרגשת, ובמתח לאורך כל הסרט. כל הרגשות היו מעורבים, הסרט היה מדהים. הסרט מתאים לכל הגילאים, מהנה להגיע עם המשפחה. מתאים לכל אחד. גם אם זה פחות ז''אנר אהוב. וזהו, לא אתחיל עם ספוילרים, רק אמליץ לכם לצפות בעצמכם בסרט, "ספיידרמן השיבה הביתה". כתבו לי בתגובות אם אהבתם את הסרט, ומה הציפיות מהסרט הבא! ספוילר למי שלא צפה, לא לקרוא תגובות!