ורוניקה מחליטה למות

כמובן שגם במקרה זה הספר טוב יותר מהספר, שהפך אותו לקיצ'י וילדותי למדי

עיבוד כושל לספר מצוין.אם אתייחס לביקורת שמופיעה כאן לפני, הרי שהספר מעביר מסרים עוצמתיים , הסרט פשוט נכשל בלהעביר את העוצמות האלה. מתקבלת יצירה פשטנית למדי חסרת כל יכולת להעביר את הצופה את החוויה הנדרשת כדי לחוות את המסר והאמירה שניסה פאולו קאולו להעביר בספרו.הסרט בינוני פשטני מייגע ומבויים רע. משחקה המצויין של שרה מישל גלר לא מצליח לחפות על עיבוד קולנועי כושל של הבמאית.הקשר עם אדוארד נבנה בצורה תמוהה למדי בסרט, הסצינה עם ההורים מפוספסת והצופים נשארים עם תחושה לא ברורה. פספוס אמריקאי טיפוסי שכבר ראינו כמותו לא פעם בנסיון לעבד ספרים לקולנוע. הצרפתים מצליחים בזה יותר בדרך כלל.

הסרט מעביר מסרים עוצמתיים. בני אדם נמצאים בעולם הזה לזמן קצוב,רגע המוות נותר עלום ומסתורי מה שמחייב חשיבה על עצם החיים. החיים זו הזדמנות חד פעמית,לעיתים,רק שהמוות טופח על פנינו בעוצמה, אזי אנו מתפנים להעריך נכונה את עצם המתנה שנקראת חיים. להכיר את האני הפנימי,האישיות היחודית לנו,הרצונות השאיפות,למצות את הפוטנציאל שלנו מעצם היותינו צלם אלוקים. רב בני האדם חיים חיי שגרה ונצמדים לבטחון המדומה שבחיים כאלו. חיים שמונעים מפחד של כשלון ועמידה בפני אתגרים. רק מעטים הולכים בעקבות חלומותיהם. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה למות ולגלות שחייו בעולם הזה היו בזבוז מוחלט של הכוחות שנמצאים בתוכו,אנחנו מסוגלים להרבה יותר ממה שנוכל לדמיין הכל מתחיל מאמונה עצמית. עצוב שבני אדם לא הולכים אחר קריאות ליבם ועושים את מה שהם באמת אוהבים ונוטים לסביבה להכתיב להם את מהלך החיים. הזמן שלנו הוא קצוב ויקר,זה החומר שממנו עשויים החיים. חודש אלול וראש השנה הם זמן טוב שניתנו לנו ע"י הבורא לעשיית חשבון נפש אמיתי, והערכה מחדש של חיינו,לזכות בעוד שנה של חיים. חשבו על השנה החדשה שעומדת בפתח,שום דבר לא מובן מאליו. הזמן קצר והמלאכה מרובה,אל תניחו לחיים לחלוף על פניכם.