אחד החלומות שלי, כבר מגיל צעיר הוא לעשות סרטים, אבל אף פעם לא דמיינתי שאגשים את החלום הזה, השנה החלום התגשם ו"ילדים טובים" מציג בהצלחה בהצגת חצות בסינמטק תל אביב. היה לי עוד חלום שבפנטסיות הכי מופרעות שלי לא העזתי לדמיין שהוא יתרחש.
עכשיו אני יושב בדיינר בשם "טיק טק" ברחוב 34 מול בית קולנוע Loews שם בין 243 סרטים המשתתפים בפסטיבל, מציג גם הסרט שלי. לעומת מרבית הסרטים האחרים, הסרט הישראלי הקטן שאני ביימתי נבחר להציג בשעה וביום הכי לוהטים שיש: בשעה עשר בערב ביום שישי, שזה היום השני של הפסטיבל. לא מספיק שהוא גנב את השעה והיום המבוקשים ביותר בפסטיבל, הוא גם הציג בשבת באחת בצהרים, כאשר מנהל הפסטיבל בעצמו הגיע להציג אותי ואח"כ להנחות את השאלות תשובות.
בשתי ההקרנות האולם היה מלא, בערב יום שישי אפילו היו אנשים שישבו במעברים. כבר שמעתי אנשי קולנוע בארץ טוענים שזה לא ביג דיל שהסרט שלי התקבל לפסטיבלי סרטים של הומואים ולסביות; להפתעתי גיליתי שמדובר בביג דיל רציני מאוד. מפיצי סרטים, מנהלי פסטיבלים ויוצרים מסרו לי כרטיסי ביקור. צופים ניגשו בתקווה לנהל שיחה ואחרים רצו להזמין לארוחה או למועדון.בסופן של שתי ההקרנות עניתי על שאלות הקהל ובשני המקרים השאלה הראשונה שנשאלה הייתה מדוע הסוף נשאר פתוח. הקהל צחק כשעניתי שבישראל אמרו לי שבארה"ב ישאלו אותי את השאלה הזו. הסברתי להם שסרט לא חייב להסגר עד הסוף כמו בקולנוע ההוליוודי ולפעמים רצוי להשאיר אותו פתוח כדי לגרום לקהל לחשוב קצת.
ביום שישי שאלות רבות עסקו בקהילה הגאה בישראל ובחיי הלילה בתל אביב. ביום שבת נכחו בקהל יוצרי סרטים, נציגי פסטיבלים וחברות הפצה שהתעניינו בעשייה של הסרט, בכתיבת התסריט, בניית דמויות, שימוש במצלמה, תאורה ולרגע הרגשתי כמו מורה לקולנוע.
בשני המקרים המלצתי לקהל ללכת לצפות בסרט "אור" שבדיוק יצא בניו יורק בבתי הקולנוע, המלצתי להם גם להגיע לישראל וליהנות מחיי הלילה הסוערים של תל אביב.
ההישג הגדול ביותר מבחינתי הוא שהצלחתי לגרום לקהל להבין בעזרת הסרט שלי שגם יצירה בשווי 500$ עם צילום וידיאו וללא תאורה, אבל עם תסריט מוצלח ומשחק מעולה אפשר לרגש, להצחיק ולזעזע, ושום מיליון דולר או מאה מיליון דולר לא יעזרו לאף במאי להפוך תסריט מחורבן לסרט טוב.