ביקורות מקצועיות של אתר סרט - Seret.co.il Movie Reviews

ג'נקשן 48

- "סיפור מרתק ומוזיקה טובה אבל סרט מעט מפוזר" (דין קליין)
Junction 48

ביקורת "ג'נקשן 48" | Junction 48

מאת ז'אנר ישראלי שחקנים תאמר נאפר, סלואה נקרה-חדד, סמאר קופטי, סעיד דסוקי
ציון/דירוג מבקר מקצועי של אתר סרט
פספוס מעניין
מדד דירוג הגולשים והמבקרים
8.7/10דרג כאן!
אחוז הצפיות מסך הצפיות בעמודי הסרטים באתר
0.19%
מגמה: -50.7%
עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!
פייסבוק סרטים
כרים, גיבור סרטו השני של אודי אלוני "ג'נקשן 48", משתמש בהיפ-הופ כדי לבטא את התסכול שלו ולספר את סיפורם של הפלסטינים החיים בשוליים של ישראל - למרות ששוליים הם הגדרה יחסית מכיוון שהסרט מתרחש בלוד וכפי שהכותרת בתחילתו מזכירה, רק רבע שעה מבדילה בין לוד לשדה התעופה, אך עבור חלק גדול מהקהל, לוד מצטיירת כרחוקה שנות אור מהמרכז. הדרך היחידה של כרים לפרוץ את המחסומים התרבותיים היא בעזרת האמנות שלו וכאשר הסרט מתמקד במוזיקה ובמילים של כרים הוא סוחף, מרגש ומעורר מחשבה. הראפר תאמר נאפר, שמגלם ברגישות ובכישרון את כרים, גם כתב את התסריט יחד עם התסריטאי הישראלי-אמריקאי אורן מוברמן (שהפך את הביוגרפיות המוזיקליות למומחיות שלו לאחר שכתב גם את התסריטים ל"אהבה וחסד" על בריאן ווילסון ו"אני לא שם" על בוב דילן), וברור שהייצוג האותנטי של המציאות אותה נאפר חי כל חייו הייתה אחת מהמטרות החשובות של הסרט. ואכן החלקים הסוחפים ביותר של "ג'נקשן 48" מתארים את החיים בשכונות הקשות של לוד המקבלות ייצוג קולנועי מחוספס והולם.הסרט מציג קבוצת אוכלוסייה שקופה שחיה בצל הקיום הלכאורה מערבי של ישראל - מסילות הרכבת המפרידות את השכונה מהעיר נדמות כשער רב עוצמה למציאות מורכבת ובלתי אפשרית. כמו בשיריו של נאפר/כרים הסרט מספק הצצה לעולם לא מוכר אך קרוב וחושף את הפערים הלא נתפשים המתקיימים ברדיוס כה קטן. נאפר מגלם את תאומו הקולנועי בכשרון רב, סוחב על גבו את הסרט ומספק את הסחורה בעזרת כריזמה נונשלנטית שמשתלטת על המסך וכובשת את הצופים - ברור שישנם המון יסודות אוטוביוגרפיים בסרט והסרט עובד הכי טוב כאשר הוא עוסק בכרים, חבריו ומשפחתו מבלי שנדמה שישנה התערבות תסריטאית מלאכותית שאמורה לתת לסרט מבנה קלאסי של דרמה מוזיקלית.
רציתי להמשיך לבלות עם כרים וחבורתו אך הזרימה וההנאה מהסרט מעט נפגמות כשפתאום מתבצעים מהלכים תסריטאיים מעט שקופים וחפוזים שלא הולמים את הדרמה הבסיסית והטבעית הנובעת מהמציאות המורכבת של חייהן של הדמויות. כך אפילו רגעים קשים כמו מוות של אחת הדמויות מאבדים את עוצמתם מכיוון שמותה של הדמות מוצג בדרך הקלישאתית ביותר (כמו דמות בסרט אימה שהולכת לבד לבדוק את מקור הרעש וברור לנו שהיא לא תחזור). בכלל נדמה שהיו המון נושאים בהם הסרט רוצה לגעת שהם אמנם חשובים וראויים אבל הותירו אותי בתחושת "תפסת מרובה - לא תפסת" מכיוון שהם הורידו את הפוקוס מהחלקים היפים ביותר בסרט - המילים שכרים כותב, המוזיקה והחוויות שהוא יוצר עם אחיו הצעיר וחבריו ומערכת היחסים המורכבת שלו עם אהובתו מנאר.הבימוי של אלוני לעיתים מאופק מדי בהתחשב באנרגיה המתפרצת מהדמויות שלו - ישנן כמה סצנות המתארות יפה את שגרת החיים של הדמויות בלוד כך שהצופה יחד עם המצלמה נחשף לעולם ולמציאות אותן הוא לא מכיר. ברגע שאלוני מזיז את המצלמה שלו כך שהיא לא רק בגובה העיניים של הדמויות ונותן לה לרחף ולשוטט יחד איתן, כמו בסצנה בה החבורה חוזרת מליל הוללות בתל אביב ללוד המפורקת, הסרט מקבל נופך ויזואלי מעניין הרבה יותר, אך רוב הזמן אלוני מצלם את ההתרחשות בצורה מעט סתמית. זהו סרט שזקוק מעט ליד מכוונת שתדע להפריד בין העיקר לטפל."ג'נקשן 48" חוטא לעיתים בדידקטיות מעט פשטנית באינטראקציות בין הדמויות המשטחת את הסיטואציה ומעט מזלזלת בצופה - האירוניה בכך שבית משפחתו של חברו של כרים (המגדל יונים לבנות!) מועד להריסה כדי שיבנו במקומות מוזיאון דו-קיום היא אמנם מורכבת אך לא עדינה מספיק כדי לעורר דיון מעניין. בכלל הסרט מתאר מציאות אפורה, מורכבת ומלאת סתירות אך פתאום ישנה גם הצגה מעט מגוחכת של דמויות שאולי מבוססות על ראפרים ציונים אמיתיים ומעט מגוחכים בכל מקרה - אבל הם מצטיירים כשטחיים, חסרי עומק ומורכבות, כאילו המצב הפוליטי והחברתי פה אינו מורכב ומלא סתירות ואמביוולנטיות בין כה וכה. דווקא המפגש הזה בין תל אביב ללוד יכול היה לעורר דיון הרבה יותר פורה ביכולתה (או אי יכולתה) של האמנות לחבר בין בני אדם.למרות המגרעות שלו "ג'נקשן 48" הוא סרט מעניין, מהנה וחשוב להכרת מציאות מסוימת שיכולה במקביל להיות קרובה כל כך שאפשר לגעת בה ובאותה נשימה להיות רחוקה שנות אור.
ג'נקשן 48 (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט) דין קליין | מבקר קולנוע - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
קישורים רלוונטיים
ג'נקשן 48 - ביקורת גולשים / תגובות
שם: אורגיל: 5607/05/2016 07:44:08
9/10
אודי אלוני יוצר פרובוקציה. ואכן פוליטית הסרט קשה לצפיה. אבל אם מתנתקים מהפוליטיקה ומתמקדים בסיפור האישי של כארים, הראפר, שזה מה שאני עשיתי, מגלים סיפור גלובלי של מי שנולד במקום ללא תקווה ללא עבודה וחסר סיכויים ובעזרת המוזיקה מצליח לנתב דרך שאולי תוביל להצלחה אישית. צילום מצויין, מוזיקה סוחפת עם מילים קשות, כמו שראפרים אמורים לייצר וקצב שאינו משאיר איש אדיש.
ביקורות נוספות של סרטי ישראלי
פוקסטרוט Foxtrot חדש 2017
אנטנה Antenna 2017
מבצע ביצה Operation Egg 2017
מדינת הגמדים Land of the Little People 2017
זוג יונים Love Birds 2017 2017
להציל את נטע Saving Neta 2017
חדרי הבית Hadrey Habait 2017
מלחמת 90 הדקות The 90 Minute War 2017
נמל בית Homeport 2017
הכל שבור ורוקד Everything is Broken up and Dances 2017
חיפוש ביקורות
לרשימת ביקורות אחרונות
Maktoub1מכתובציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.0
The Foreigner2נקמה זרהציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 2.0
Frantz3פרנץציון גולשים10 / 8.5
American Assassin4מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
Antenna5אנטנהציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 3.3
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט