אדפטיישן ביקורת סרט

המציאות הדמיון והקולנוע מתערבבים זה בזה בסרטו החדש של ספייק ג'ונס עד כי לעיתים נראה כי הבמאי עצמו לא יכול להבחין ביניהם. בכוונה מאוזכר הקולנוע בתחילת הביקורת מכיוון שהיום קשה מאוד להחין האם הקולנוע משפיע על המציאות או ההפך. התוצאה, סרט סוריאליסטי מבריק, מצחיק עד דמעות ומקורי.ספייק ג'ונס, שסרטו הראשון "להיות ג'ון מלקוביץ" היה תרגיל מבריק בתסריטאות, ממשיך כאן את עלילות התסריטאי צ'ארלי קאופמן. קאופמן, אומן בנפשו שעובד בשביל אולפני הוליווד, שבליבם רק כסף, מתמודד עם הלחצים הגדולים של החיים בהוליווד ובעולם הזוהר, שעם כל סרט שעוסק בו הוא נראה אפור יותר ויותר. המאבק הפנימי של קאופמן לכתוב יצירה אומנותית (למה אי אפשר לעשות סרט שיראה כמה פרחים הם יפים? הוא שואל באחת מהסצנות הראשונות) מול הרצון שלו להצליח בעולם המסחרי של הוליווד מפצל אותו, תרתי משמע לשניים. כך נכנס לתמונה דונאלד קאופמן, אחיו התאום, ספק קיים, ספק פרי דמיונו של צ'ארלי. דונאלד קאופמן הוא אנרגטי יותר, שוכב עם כל בחורה שזזה, אחד כזה שמתגאה בכך שהוא יכול לכתוב סרט מתח בינוני בעל עלילה קלישאתית ולקבל עליו חצי מיליון דולרים. צ'ארלי קאופמן (ניקולאס קייג')לוקח על עצמו לעבד את ספרה של סוזאן אורלין (מריל סטריפ) "גנב האורכידאות" לתסריט. הספר מספר על חוויותיו של ג'ון לארוש (כריס קופר) שתחביב איסוף ושיבוט הסחלבים הפך אצלו לאובססיה. צ'ארלי יוצא לניו יורק לפגוש את הסופרת כדי לקבל מידע טוב יותר על מהות הסרט."אדפטיישן" הוא סרט שעוסק בפנים הרבות של הוליווד ושלנו כבני אדם, תרתי משמע, לא לחינם נפתח הסרט בצילומים דוקומנטריים המתארים את צילומי אחת הסצנות המפורסמות מתוך "להיות ג'ון מלקוביץ'", הסצנה בה ג'ון מלקוביץ נכנס לתוך הראש של עצמו ורואה את עצמו משוכפל בעשרות פעמים. גם צ'ארלי קאופמן משכפל את עצמו באחיו המוצלח יותר אך הממוסחר. הסרט מערב סוגים שונים של קולנוע: דוקומנטרי, דרמטי, קומי מתח ואפילו אימה. הוא משלב שחקנים שמגיעים מרקע שונה. מריל סטריפ המשויכת בדרך כלל לסרטים איכותיים. ניקולאס קייג' שידוע בתור כוכב סרטי פעולה לא איכותיים במיוחד וכריס קופר, שחקן שנע מסרטי איכות למותחנים מצליחים (ראינו אותו ב"אמריקן ביוטי" האיכותי ולאחרונה ב"זהות בדוייה המסחרי). הסרט הסוריאליסטי הזה משלב בצורה גאונית את התסריט הכתוב עם התסריט שנכתב (בלשון הווה ועבר), הוא מצליח לצחוק על עצמו, כעל הגיבורים שלו, היוצרים שלו (בפתיחת הסרט אנו שומעים את ניקולאס קייג' כצ'ארלי קאופמן יושב ומקטר על עצמו כי הוא בן 35, שמן, קרח ומתוסכל), על עולם הסרטים, על דרך החיים האמריקאית ועל הריקנות האינטלקטואלית שמשתלטת על החברה המודרנית. ניתן להגדיר את הסרט כתרגיל אינטלקטואלי המנסה לבדוק את ההשפעות ההתנהגותיות שיש לעולם הקולנוע והרצון להצליח ולהרוויח הרבה כסף על חיי ן האדם הממוצע. אב אם נתעלם מכל המילים הגדולות, בסופו של דבר "אדפטיישן" הוא גם אחד הסרטים המצחיקים, השנונים והאינטיליגנטים שעלו על מסכינו בחודשים האחרונים.כל שלושת השחקנים הראשיים עושים את עבודתם נאמנה. ניקולאס קייג', שהוא לא אחד השחקנים הטובים שיש היום בהוליווד, מצליח להבריק בתפקיד הכפול של שני האחים, צ'ארלי ודונאלד. הוא מעניק רגישות, הססנות, פחדנות לצ'ארלי ועושה זאת ללא ההתייפחות המאופיינת שלו, בעוד שאת דונאלד, האח המגניב יותר, הוא הופך לגדול מהחיים, צעקן, בוטה, אחד כזה שלא ממש היינו מזמינים לפגוש את ההורים. מריל סטריפ, מתמסרת לחלוטין לתפקידה כסוזן אורלין, מצד אחד אשת החברה הגבוהה שמקובלת בחוגים הנכונים וחייבת להיות עצורה ומנומסת כפי שהחברה מצפה ממנה ומצד שני, סוזאן אורלין, הסופרת הפראית שיוצאת לביצות בחיפוש אחר סחלבים ונדירים, אחת שמנהלת רומן סוער עם ג'ון לארוש, איש פשוט, חסר שיניים קדמיות. כריס קופר, כג'ון לארוש, הוא התגלית האמיתית של הסרט, במילה אחת, מצוין, ומגיע לו כל פרס שיקבל.לסיכום: "אדפטיישן" הוא סרט מתוחכם, מתחכם מצחיק ואינטליגנטי. אחד הסרטים המקוריים שנראו בשנים האחרונות. תרגיל מבריק בקולנוע. חובה לראות. 9 בסולם אלון.

הכפיל The Fall Guy חדש 2024

ספר הפתרונות The Book of Solutions חדש 2024

מעשייה אמריקאית American Fiction 2024

מסכנים שכאלה מסכנים שכאלה 2024

הגול הבא מנצח Next Goal Wins 2024

לרוץ על החול Running on the Sand 2023

דוגי סטייל Strays 2023

ברבי Barbie 2023

עוברות את הגבול Joy Ride 2023

לא לוקחים קשה No Hard Feelings 2023