אקס-מן 97: ביקורת פרקי הפתיחה

X Men 97 Series Review

מתן יניב על "אקס-מן 97: ביקורת פרקי הפתיחה":
"מבעד לגנריות המיושנת, הפילוסופיה של הסדרה עדיין רלוונטית"

שתף/י

משחק רוס מרקנד ריי צ'ייס קאל דוד ג'ניפר הייל

אנימציה

ביקורת סדרה לאקס-מן 97: ביקורת פרקי הפתיחה מאת מתן יניב | כתב אתר סרט

ציון המבקר

"עדיין רלוונטי"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9/10

מדד פופולריות

4.1/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

דמיינו את הסצנה הבאה. בעקבות הצלחת הסדרה ״מה אם…?״, שלדברי ׳מארוול׳ הייתה מן הנצפות בפלטפורמות דיסני+ בשנה החולפת, מתכנסים מפיקי החברה ומעלים הצעות כיצד אפשר להרחיב את ׳מארוול׳ למחוזות האנימציה. אחד המפיקים הציע להחיות את ״אקס-מן" הסדרה המצוירת משנות ה-90 ולהנגיש אותה לקהל המודרני בעזרת אנימציה ממוחשבת וסיפור חדש לגמרי אשר מתרחש אחרי מותו של צ׳ארלס אקסבייר. נשיא מארוול ענה שיאשר את הפרויקט בתנאי שישיגו את חברי הקאסט המקורי ואת הזכויות לנעימת הנושא שהפכה כבר לסמל של האקס-מן. מוסר השכל - אין תחליף לנוסטלגיה. עלילת הסדרה מחזירה אותנו כ-17 שנים אחורה לאותן שנים בהן השיער מפוזר, התלבושות צבעוניות, הדיסקו הוחלף באלקטרוני והאקס-מן בבעיה. מותו של מנהיג הקבוצה והמארח המיתולוגי משאיר את סטורם, וולברין, גמביט וג׳ובלי אומללים. עכשיו זה בידיו של המנהיג החדש וגיבור הסדרה החדשה, סייקלופס, לאסוף את השברים ולהקים מחדש את האקס-מן, אך גם לעברו מתקרבת בעיה בדמות אשתו ההריונית המבקשת ממנו להמשיך הלאה ולנטוש את הקבוצה.

הסדרה "אקס-מן 97" כתובה היטב והאנימציה לא מאכזבת. הנאומים של סקוט והדיאלוגים עם וולברין לא מרגישים כמו עוד פרק בסדרת אנימציה, אלא כמשהו שראוי להיות נוכח בסדרה הקולנועית של בריאן סינגר. הדילמה במרכז הסדרה היא האם להיות המושיע של העולם השבור בו הגיבור חי או לנטוש את הספינה בשביל משפחה ואהבה. הדילמה של סקוט, סייקלופס, הייתה יכולה להישמע מעט חדשנית בשנות התשעים או לפני שהגרסה הקולנועית של האקס-מן נתקלו באותה דילמה עם מותו של אקסייבר ב"אקס-מן 3". כיום, ראינו את טוני סטארק, סטיב רוג'רס, ברוס ווין, אוליבר קווין וקיק-אס נמצאים באותה סיטואציה עם אותה החברה המבקשת ממנו להוריד את המסכה. לצערי, זה לא הדבר היחיד שמרגיש רפטטיבי ומיושן בסדרה הזו.

פרק הפתיחה של הסדרה לא מותיר רושם מיוחד. מוטאנט חדש מופיע, הסנטינלים חוזרים לתקוף את המוטנטים וישנם גם נבלים תורנים כמו טאסק הגזען, המון זועם של גזענים או נבל חדש, גם הוא גזען. בעיות שגרתיות, מוגזמות והולמות סרט מארוולי לפי הנוסחה, שום דבר שמעיד על קול חדש או מצדיק החייאה מחדש של המותג. אפילו חברי הקאסט המקורי, אותם פייג'י נלחם להשיג, נשמעים מזוקנים מדי לבני הנוער אותם הם משחקים. ג'ניפר הייל עדיין נשמעת נהדר כג'ין גריי הפרנואידית, אך היתר נשמעים כמו גרסאות ה-Old man logan של הדמויות. הכול משתנה בהופעת הדמות שנכון לשני פרקי הפתיחה, גונבת את ההצגה - מגנטו. מאז ומתמיד למגנטו, הנבל, היה מקום שמור בליבו של הקהל וחלקו היהודי בפרט, אך דווקא סדרת האנימציה הופכת אותו לאנושי ורלוונטי מתמיד. הוא ניצול שואה, האכזריות שלו מגיעה מתוך פחד להישרדות הגזע המוטנטי, הוא גרסת הקומיקס לדמותו של שיילוק השייקספירי ולבסוף הוא ממוקם במקום הראשון ברשימת נבלי העל הגדולים לפי אתר IGN. העונה החדשה רואה את מגנטו בלי אותה קסדה מפורסמת, אותה הוא כבר לא צריך אחרי מותו של אקסבייר, עם פניו האמיתיות מוצגות על המסך הביתי וסימפטיה שמבקשת למחוק את העבר האכזרי של הנבל. חשוב מכל, בסצנה מסוימת עומד מגנטו בפני כל העולם, הרואה אותו כטרוריסט, ומטיח שאין לאף אחד את הזכות לשפוט את מעשיו שנועדו להגן על בני מינו ומסכם בזוג מילים מנצחות - "Never again". כצופה ישראלי, נותרתי סקרן לראות מה צופים עשרת הפרקים הבאים למנהיג המוטנטים החדש, במיוחד כדי לדעת האם יבחרו מפיקי הסדרה לתת ייצוג ראוי לגיבור יהודי. הסיפור של סייקלופס וג'ין גריי נראה ממוחזר ומגושם, כך גם מערכת היחסים המתפתחת בין ג'ובלי לתלמיד החדש. אני מקווה שהמשך הסדרה יפתח את את קווי העלילה האמיצים והפילוסופיים יותר. האם האויב יכול לשנות את דרכו או האם המוטנטים יפתחו אומה משלהם? האם דמות מסוימת (את שמה לא אזכיר) תמצא את מקומה בעולם ללא האקס-מן? או שאלת השאלות - האם מוטאנטים ובני אדם גזענים יכולים לחיות זה לצד זה? אלו סיפורים רלוונטיים עכשיו יותר מתמיד, ושאלות שראוי לחקור בארצות הברית של 2024.

מתן יניב | כתב אתר סרט

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י