מדהים אותי שהסרט הפך למיינסטרים: ראיון עם במאי מילקשייק אבק שריפה

סרט הביכורים של נבות פפושדו ואהרון קשלס, "כלבת", נחשב לחלוץ של ז'אנר האימה הישראלי, הסרט השני שלהם "מי מפחד מהזאב הרע" הוכתר על ידי לא אחר מקוונטין טרנטינו לסרט הטוב ביותר של 2013. אז מה הפלא שפפושדו זכה לכבוד שבמאים ישראליים מועטים אי פעם זכו לו עם סרט ביכורים אמריקאי מעוטר בכוכבות ענק כמו קארן גילאן ("ג'ומנג'י"), לנה הידי ("משחקי הכס") ומישל יאו ("נמר דרקון") עם תקציב של כ-30 מיליון דולר והפצה בינלאומית בבתי קולנוע ברחבי העולם ובישראל וגם בנטפליקס בארה"ב.

"ברגע שטרנטינו אמר מה שאמר עלינו זה נתן זרקור ענק וזה היה מדהים. כשאדם כמוהו אומר לך 'סחתיין' ,זה נותן לך אישור שאתה עושה את הדבר הנכון. במבט לאחור אני יכול להגיד וואו. היו לי רגעים לאורך הדרך שתפסתי את עצמי ולא האמנתי שאני עושה את מה שאני עושה", מספר פפושדו בראיון מביתו שבלוס אנג'לס.

רואים בסרט את ההשפעה של טרנטינו עליך. מהן ההשפעות הנוספות?

"קודם כל כמובן שאפשר לראות את ההשפעות של מה שקוונטין עושה: לקחת המון מז'אנרים שונים ותקופות שונות ולהעביר אותן דרך פילטר יותר פאלפי. יכול להיות שתהליך העבודה דומה בסרט שלנו לשלו. ישנן מחוות גם לסרג'יו ליאונה, היצ'קוק, קורסאווה, סם פקינפה, מייקל מאן ואפילו לוני טונס. אני חושב שזה קורה לעיתים בתת מודע בגלל שגדלתי במקום כמו ישראל ששאב את רוב ההשראה שלו מאמריקה וגם הקולנוע שגדלתי עליו הוא מאוד אמריקאי. זה כל כך מוטבע בנו שזה הופך להיות הייצוג הקולנועי".

[*]

עשית מעבר מסרטי אימה בישראל לסרט אקשן מדמם בארה"ב. מה גרם לך לעשות את הסוויץ' הזה?

"תמיד חלק מהקו כשאני ניגש לסרט זה מה אני אוהב ורוצה לראות ואיך אני יכול להעביר את כל ההשפעות הז'אנריסטיות שגדלתי עליהן. עם 'מי מפחד הזאב הרע' ו'כלבת' בגלל שזו הייתה קרקע בתולית לא היה לי פחד. אנשים מצפים תמיד ממך כבמאי לסרט הקודם שלך ואני אוהב להגיע עם משהו חדש. כל עוד אני ממשיך לחפש ז'אנרים חדשים ותמות אחרות לשחק עימם, זה תמיד מרגיש לי מלחיץ ומסעיר".

קיבלת כאן תקציב גדול בהרבה מהסרטים הישראליים שלך אבל כזה שעדיין מוגבל יחסית להוליווד. איך התמודדת איתו?

"אני לא חושב שיש סרט שאין לו מגבלות תקציביות. הרעיון הוא להתאים את התקציב לסרט. להגיד לך שלא הייתי שמח שלכל אחד מהסרטים שעשיתי היה עוד טיפה כסף? כמובן. לזכות האולפן ייאמר שבדרך כלל כשאתה כותב תסריט אומרים 'איך אתה מתאים לזה את התקציב' ופה הייתה את התחושה שאוהבים את הסרט ו'בוא נגרום לו לקרות'". עלילת "מילקשייק אבקת שריפה" מתחילה עם סם (קארן גילאן), ילדה בת 12, אשר אמה, מתנקשת-על, נאלצה להיעלם ולמחוק כל זכר לקיומה. 15 שנה לאחר מכן סם היא מחסלת רצחנית העובדת עבור "הפירמה", אותו ארגון בו עבדה אמה. היא אחת המחסלות הטובות בעולם. כאשר היא נשלחת למשימת חיסול שגרתית, היא מוצאת את עצמה בדילמה המחזירה אותה אל עברה האישי כילדה ללא הורים. היא נאלצת לבחור בין נאמנותה לארגון הנשלט על ידי גברים שגידלו אותה להיות מחסלת רצחנית לבין הצלת חייה של אמילי, ילדה בת שמונה שאביה מעל בכספי הפירמה כדי להציל את חייה. הפירמה דולקת על עקבותיהן וגם צבא מתנקשים בשליחותו של גנגסטר המעוניין לנקום על מות בנו.

יש בסרט קאסט מאוד מרשים לבמאי בסרט ביכורים בארה"ב. ספר קצת על תהליך הליהוק.

"ברמות האלה הכל הרבה יותר פשוט. יש מלהקת ויש לה קשרים טובים עם הסוכנויות אז זה מעין צעד צעד. בשלב הראשון לינה הידי וקארן גילאן הצטרפו וברגע שיש אותן, אז יש לך את הבסיס ומשם זה מתפתח - עוד שחקניות וסוכנים שומעים, יש באזז וברגע שיש אור ירוק אז הרבה יותר קל ללהק. אני מודה שלעבוד עם השחקניות האלה היה חלום ולא האמנתי שנגיע לכולן. זה קאסט חלומות מבחינתי".

[*]

(נבות פפושדו. צילום: גיורא ביח)

אתה מגדיר את הסרט כסרט פמיניסטי?

"בהחלט. אני חושב שזה סרט פמיניסטי בגלל התמות שלו והאופן שבו השחקניות מוצגות. הוא נושא על השרוול שלו בגאווה את הכוח של הנשים האלה ואת המורכבות שלהן ונותן להן את הבמה. אני לגמרי עומד מאחורי האג'נדה הפמיניסטית של הסרט. בסוף המטרה היא שוויון זכויות והזדמנויות".

עד כמה היית לחוץ מהמפגש של הסרט עם קהל ומבקרים?

"אני באופן אישי תמיד לחוץ לפני שהסרט פוגש קהל. מצד שני אתה לא עושה סרט ומצפה שכולם יאהבו אותו כי אחרת עשית משהו שהוא באמצע. את כל התגובות הטובות אני מרגיש ואוהב, אבל אני יכול להבין גם אנשים שלא מתחברים לזה, זה חלק מלעשות משהו בתוך המיינסטרים. באופן אישי אני לא ראיתי את הסרט אף פעם כבלוקבאסטר. יש בו סצנות אלימות, מדממות וגוריות שאתה לא רגיל לראות בסרט מהסוג הזה. האופן שבו אנשים אימצו אותו כסרט מיינסטרים, כבר מדהים אותי לחלוטין".

"מילקשייק אבק שריפה" הצליח לכבוש את המקום הראשון בטבלאות הצפייה של נטפליקס בארצות הברית. מצד אחד זה אומר חשיפה ענקית, מצד שני חוויית הצפייה בסרט היא לא על מסך גדול כפי שתכננת. מה מהם יותר חשוב לך?

"לפעמים אני חושב על אלטרנטיבה שהסרט היה יוצא רק בבתי הקולנוע ולא הייתי מגיע לחלקיק מהחשיפה שהוא מגיע. כמובן שאני תמיד אתה שואף ורוצה שכמה שיותר אנשים יראו את הסרט שלי על מסך גדול. אבל אם אתה שואל אותי אם אני מעדיף מיליון אנשים שיצפו בו על מסך גדול או 50 מיליון במסכים הביתיים, זו שאלה שאני עדיין מתלבט עליה"

על הפרידה המקצועית משותפו לסרטים הקודמים אהרון קשלס, פפושדו מעדיף לא לדבר. בעבר פורסם כי השניים עבדו על שלושה תסריטים, אחד מהם בשם "היו זמנים בפלשתינה" הוא מותחן חטיפה המשלב הומור שחור ונגיעות של מערבונים המתרחש בזמן המנדט הבריטי. "אני עדיין מקווה שהסרט הזה יקרה יום אחד. זה תסריט מצוין שאני מת עליו", הוא משתף.

ישנם דיבורים שיש כבר סרט המשך ל"מילקשייק אבק שריפה". האם זה דבר שנמצא בתכנון?

"סרט המשך זה חלק מעסקת החבילה. כשאתה רואה שהסרט מגיע לקהל כל כך גדול וזוכה לפידבקים, אז יש הרבה רעיונות וכיוונים. מסביבי כולם רוצים וגם אני מאוד אשמח. אבל זה תלוי בהמון דברים שונים. ברור שמגרש המשחקים כאן הרבה יותר גדול מישראל לסרטים שאני רוצה לעשות. האופציות בארצות הברית הן גם יותר מהעולמות שלי".

עד כמה חשובה לך ההצלחה של הסרט בבתי הקולנוע בישראל?

"מאוד חשוב לי שהסרט יצליח בארץ. אני מגיע מכאן, ובתור מישהו שגדל על הסרטים האלו מתוך ישראל, המחשבה על לעשות סרט שקהל בארץ יראה וייהנה ממנו היא סגירת מעגל".