נקמה: ביקורת סרט

בעידן ה-MeToo#, שבא בין היתר להוקיע אלימות מינית, נדמה שאין נקמה יותר לגיטימית ומוצדקת מזו שנעשית על ידי קורבן אונס. בסרטה החדש, הבמאית והכותבת קוראלי פארז'ה לוקחת את הנקמה הזו לקצה, אבל מה שיכול היה להיראות כמשל של העצמה נשית, מתערער על ידי אינספור צילומים מחפיצים מנקודת המבט הגברית.

כאשר ג'ן (מתילדה לוץ) מגיעה במסוק אל וילה מדברית מבודדת, היא נראית כלוליטה ריקנית שהגיעה להשתעשע עם עגילי פלסטיק וסוכריה בפיה. היא יודעת שריצ'רד (קווין יאנסנס) בוגד באשתו, אך השותפות שלהם מציעה את התענוגות של קוקאין ושני גופים יפים בתנועה. סוף השבוע האינטימי שלהם תופס תפנית כששותפיו לציד (וינסנט קולומב וגיום בושדה) מקדימים את הגעתם מבלי להודיע על כך מראש, כדי לבלות את הערב בשתייה וריקודים.

סצנות הפתיחה, שבהן ג'ן מוצגת כאובייקט מין חסר קול, הן שוביניסטיות בצורה עמוקה. הצורך להציג את הגיבורה בתחילת הדרך כצעצוע מבדר הוא מעציב והדקות הללו עלולות להבריח צופים שבוודאי חושבים כי הם נקלעו לסרט אינפנטילי שמיועד לבני נוער. רק מאוחר יותר הדמות של האישה בסיפור עוברת תהליך, שחלקו על טבעי. המתח נבנה והאישה מוכיחה שיש לה צדדים נוספים באישיות כמו כוח, תבונה ותושייה.

[*] למחרת בבוקר, אחד הגברים מתקדם לעבר ג'ן ומפלרטט עימה בהנחה שההתנהגות שלה בלילה הקודם הייתה הזמנה מינית. כאשר היא מסרבת לו, הוא תוקף אותה מינית, באופן גרפי שמציג אונס באופן אמין וקשה לצפייה. ריצ'רד כועס כאשר הוא מגלה כי ג'ן נאנסה, אך כשהיא מאיימת לספר לאשתו על הכל, הוא זועם עליה לחלוטין ומתהפך. יחלוף זמן מה עד שיגיע תורה של ג'ן לנקום בו ובחבריו הציידים: כשהיא פצועה ולא חמושה, היא מתחילה את הנקמה שלה מעמדת נחיתות עמוקה. כל מה שיש לה הוא שכלה, הנחישות שלה ומרכיב ההפתעה.

פארז'ה הופכת את הסיפור למשחק חתול ועכבר מותח, מדמם ומרתק, המוגש בליווי צילומי מעקב מתוחכמים. הסיטואציה צפויה ובסיסית – היא רוצה נקמה והם רוצים להרוג אותה – אבל זה לא מונע מהשחקנים, ומלוץ בעיקר, לגלם את תפקידיהם ללא פשרות. למרות הכיוון הברור, יש בעלילה כמה תפניות מצמררות ומפתיעות. מה שמעניין בסרט זה לא מה יקרה, אלא כיצד הדברים עומדים לקרות. פארז'ה צובעת את הקירות הלבנים והסטריליים של בית הנופש בדם שמזכיר גיהינום וערוץ הקניות שמושמע ברקע מבליט את ההפרדה בין הסטריליות והשפיות שכביכול מכרו לנו בתחילת הסרט לבין המוצר האמיתי והבוער בו אנו צופים.

האלימות שמוצגת מוקצנת, מה שמוציא חלק מן העוקץ, אך הציפייה לקראתה מעניקה לה עוצמה. הבמאית לא חוסכת מהצופים צילומים מחרידים, הן של הפצעים שג'ן סובלת מהם והן של הפצעים שהיא גורמת לאחרים. הסרט מדגיש את הטרנספורמציה שעוברת הגיבורה ובעקבותיה את הרצון שלה בנקמה. סצנת השימוש של ג'ן בסם, המצולמת באופן מיוחד ושונה וכוללת חזיונות אימה, מהווה את הדלת והמעבר שלה מדמות פגיעה ושבורה למכונת הרג נקמנית. ג'ן צורבת את הפציעה הנוראית שלה עם פחית בירה ו"זוכה" בלוגו של עוף החול – סמל של לידה מחדש – שנותר על בטנה.

הסרט גדוש בצילומי תקריב אמנותיים מעוררי חלחלה, כמו פצעים פתוחים וזוחלים דוחים. הללו מלווים בפסקול מרשים ומיוחד המדגיש את הזוועה. הסאונד משתלב עם הקצב המשתנה של העלילה ותורם לבניית המתח במקומות הנכונים. תפקידי הצייד והניצוד מתחלפים בין גיבורי הסרט שוב ושוב. הסרט לא מתאים לבעלי קיבה רגישה או למי שמצפה לעלילה מורכבת ודיאלוגים מתוחכמים. בכל זאת, מי שמחפש סרט שמצולם היטב בו הדמות הנשית דווקא מתגלה כחזקה ובלתי מתפשרת, יוכל ליהנות מסרט מתח ופעולה השווה צפייה.

הסרט "נקמה" משודר החל מ-14.2 - בספריית "24/7 סרטים חינם" ב-yesVOD ובערוץ yes3 - ביום שלישי 19.2 בשעה 22:00