פרויקט סרטי השנה 2022: מקומות 1-5

5. אהבה בשחקים: מאווריק (78 נקודות)

במשך שנתיים חיכה סרט ההמשך ללהיט "אהבה בשחקים" משנת 1986 על המדף בשל מגפת הקורונה. רבים לחצו על כוכב ומפיק הסרט טום קרוז לשחרר אותו לצפייה בסטרימינג, אך הוא סירב מתוך ידיעה שאת מה שעשה הבמאי ג'וזף קוסינסקי עדיף לראות על מסך גדול ככל האפשר, והוא צדק. "אהבה בשחקים: מאווריק" הפך ללהיט הקופתי הגדול של השנה עם הכנסות של קרוב למיליארד וחצי דולר ברחבי העולם וגם זכה לאהדת המבקרים עם 96% ביקורות חיוביות. זה קינוח נוסטלגי שמגיע אלינו ישר משנות השמונים. הוא מנחם, רומנטי, עמוס סצנות פעולה מהנות ועם טום קרוז בן ה-60 שנראה ומרגיש בכושר שיא.

סרט השנה של לירן יושעי (Seret): "קרוז מוכיח שאפשר לעשות שובר קופות מטורף ללא גיבורי על, מעט מאוד מסכים ירוקים ועם המון רגש ונוסטלגיה. אקשן סוחף, מרגש וחסר מעצורים, כמו באייטיז, אבל כזה שלא שוכח לספר סיפור מעולה עם עלילה מהודקת".

סרט השנה של מישאל רוברט (Seret): "מהנה, מרגש ומותח - סרט ההמשך של 'אהבה בשחקים' עושה מה שמעטים מסרטי ההמשך עושים ומתעלה על קודמו. בימוי אדיר מצד ג'וזף קוסינסקי".

4. הכל בכל מקום בבת אחת (96)

אוולין, מהגרת סינית באמריקה, מוצאת עצמה נסחפת אל תוך הרפתקה מטורפת בה היא לבדה יכולה להציל את העולם מהכחדה על ידי מעבר בין ממדים ועולמות מקבילים. הלהיט הקופתי הגדול של אולפני A24 האיכותיים והיחידי מהסרטים העצמאיים השנה שהפך ללהיט אמיתי בקרב קהל ומבקרים כאחד. והסיבה פשוטה, "הכל בכל מקום בבת אחת" מספק חווית צפייה שבאמת לא נראתה דומה לה. הוא משלב מגוון עצום של ז'אנרים שונים, ערוך בקצב שיא, עמוס ברעיונות פילוסופיים קלים לעיכול ובמרכזו לב פועם של דרמת יחסים בין אמא לבת. מה שנותר לכם הוא להיסחף אל תוך הטירוף של חוויית הצפייה יוצאת הדופן של הסרט הייחודי הזה.

סרט השנה של יאיר הוכנר (Seret): "נדירות הפעמים שאפשר לכתוב על סרט קולנוע - כזה דבר עוד לא ראיתם וחוויתם. סרטם החדש של צמד הדניאלס (דן קוואן ודניאל שיינרט) הוא בדיוק הסרט הזה. סרט עם לב אחד גדול שפועם בחוזקה ומצליח לרגש אפילו עד דמעות. הדניאלס יצרו כאן יצירה קולנועית שכל כולה היא אהבה לאימהות".

סרט השנה של עופר ליברגל (סריטה): "סרט שאכן מנסה לעשות הכל בבת אחת ואיכשהו מצליח: מציע דרך חדשה לקטעי פעולה בסרטים ומצדיע לסרטי אמנויות לחימה מן העבר ולעוד שורה ארוכה של ז'אנרים, מעורר מחשבה, מצחיק מאוד, מרגש ובעל מסר אופטימי הגורס כי ניתן להוציא את המיטב מכל סיטואציה ובכל בן אדם יש משהו ראוי לאהבה".

סרט השנה של זוהר צלח (mako): "חכם, מצחיק, מקורי ובעיקר מרגש. הסרט היחיד השנה שמצדיק ציון מושלם". סרט השנה של יבגני גרינברג (Seret): "מצחיק, מרענן, מפוצץ ברעיונות מקוריים. המימוש הכי מוצלח של עקרון השעיית הספק בשנים האחרונות".

סרט השנה של הלמינה גרופר (Seret): "טירוף מוחלט ואני מתה על זה!".

3. הפייבלמנים (101)

הסרט האוטוביוגרפי של סטיבן ספיבלרג אמנם אכזב בקופות, אך סחף את לב המבקרים ונחשב כמועמד מוביל לזכייה לקראת טקס האוסקר הקרוב. על אף שברבים מסרטיו שעסקו בהתפרקות תא משפחתי, ברצון לברוא עולם פנטסטי ובבריאת דמות אב חזקה ועוצמתית ניתן היה לראות אלמנטים מחייו, זהו סרטו הראשון של ספילברג שמטפל בעצבים החשופים של חייו מימי נעוריו, כאלו שהעז לפרום רק כעת לאחר ששני הוריו הלכו לעולמם בגיל מופלג. מתחת למזכרת הנוסטלגית, מסתתרת גם מלנכוליה על אמן בודד, שעל אף שהוא תמיד מוקף אנשים, המוצא היחיד שלו כדי להתחבר באמת עם הסביבה הוא ליצור.

סרט השנה של מיכל ליבר רונן (Seret): "סרטו האישי והחשוף ביותר של ספילברג הוא יצירת מופת מרתקת. הוא מצליח לסחוף את הקהל בשעתיים וחצי לתקופת ילדותו ולתת הצצה לאירועים המכוננים בחייו שתרמו לאהבתו הגדולה לקולנוע. יחד עם ליהוק השחקנים הנפלא, זה פשוט סרט חובה".

סרט השנה של אלברט גבאי (סינמהאקשן): "סרט של יוצר ענק, על ילדות, משקעי עבר, ובעיקר האהבה הגדולה לקולנוע".

סרט השנה של חנה בראון (ג'רוזלם פוסט): "חיכינו 50 שנה שספילברג יספר סיפור אישי והפייבלמנים לא מאכזב".

סרט השנה של בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות): "קולנוע חכם, אישי שמשלב בין נוסטלגיה לבין התבוננות ביקורתית עליה ועל עשיית הקולנוע".

2. הנהגת של מר יוסוקה (102)

אין כמעט פרס שסרטו של הבמאי היפני ריוסוקה המגוצ'י לא קטף – פרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב לסרט הזר, פרס התסריט בפסטיבל קאן ועוד ועוד. אז נכון שאת פרס הסרט הטוב ביותר באוסקר (וגם הבמאי והתסריט המעובד) הוא לא לקח, אבל עצם הגעתו של סרט יפני לקטגוריות אלו מרשימה במיוחד ומעידה על איכותו יוצאת הדופן של הסרט הנפלא הזה. מדובר באפוס קולנועי בן 179 דקות שמצליח באופן חינני ובצניעות לספר סיפור אנושי, לעיתים כואב, לעיתים מותח ואפילו מצחיק על טראומה ושכול, בדידות וגם על האפשרות למצוא דרך להתמודד עם אותם מכאובים כדי להמשיך הלאה.

המגוצ'י מספר סיפור באופן הפשוט ביותר, ועדיין צובע אותו ואת גיבורי הסרט במגוון רחב של גוונים ורבדים. הוא יוצר מתחת לפני השטח זרמים תת-קרקעיים של צער, בלבול, ארוטיקה והומור אבסורדי. מהסרטים הבודדים של השנים האחרונות שעונה על התואר יצירת מופת.

סרט השנה של אסף פולונסקי (במאי, "שבוע ויום"): "מהפנט, שונה, מותח באופן מפתיע והסרט הכי מרגש שיצא השנה".

סרט השנה של אלעד שלו (עורך אתר Seret): "יצירה הומנית, שמתפתחת קדימה ולצדדים במשך 3 שעות שעוברות ביעף, חושפת צדדים חדשים בגיבוריה וגורמת לנו לעבור מסע רגשי ומזכך של התבגרות של טראומות העבר יחד איתם. קולנוע בשיאו". (אלעד שלו, סרט)

סרט השנה של דינה ריקליס (במאית, "שלוש אימהות"): "סרט שלמרות אורכו שואב את הצופה למסע רגשי ופילוסופי נדיר בעוצמתו".

1. משולש העצבות (109)

זוכה דקל הזהב לסרט הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2022 וסרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים הוא ממש לא מסוג סרטי הפסטיבלים שהתרגלתם לראות. זו סאטירה ארסית ומצחיקה במיוחד, שכוללת סצנת הקאות בלתי נשכחת, מחולקת לשלושה חלקים (המרכזי ביניהם בשיט תענוגות שמשתבש), שכל אחד מהם מיטיב לירות חצים מדויקים לעבר חייהם של העשירים והפריבילגים, נושא שנהיה פופולרי במיוחד בשנים האחרונות ביצירות כמו "הלוטוס הלבן", "פרזיטים" וגם "התפריט" מהשנה.

הבמאי רובן אוסטלונד יודע בדיוק מה הוא רוצה לומר וגם משאיר הרבה חומר למחשבה לצופה. "משולש העצבות" לא מפסיק להפתיע ,לתעתע ולבלבל. זהו סרט פרוע וכאוטי שכביכול משעשע את הצופים, אך מתחת לכל השעשוע מסתתרת אפלה גדולה שמאיימת לבלוע את הצופה. זהו גם היה סרט הפריצה של השחקנית שרלבי דין שהלכה לעולמה חודשים ספורים לאחר בכורתו והעניקה את הראיון היחידי לעיתונאי ישראלי למבקר האתר רון פוגל. את הראיון תוכלו לקרוא כאן.

סרט השנה של אדם סנדרסון (במאי, "זוהי סדום"): "המרענן הרשמי של השנה. אוסטולנד הוא במאי אדיר שיש לו כל כך הרבה מה להגיד על כל כך הרבה נושאים. סרט מסוגנן, מצחיק ואכזרי. קרוז כיפי מתחילתו ועד סופו".

סרט השנה של רון פוגל (Seret): "רכבת הרים של עוצמה קולנועית צינית ונשכנית ,הממשיכה את יצירתו הנהדרת של הבמאי רובן אוסטלונד. סצנת הארוחה על הספינה בסרט היא גם סצנת השנה שלי בקולנוע".

לכל כתבות פרויקט סרטי השנה >> לחצו כאן