ממראה שחורה ועד יופי מסוכן: הטכנולוגיות העתידניות על המסך

שמש נצחית בראש צלול

כולנו רוצים לשכוח משהו. מכונה שמאפשרת מחיקת זכרונות סלקטיביים אודות אדם, אירוע או מערכת יחסים רעילה מעניקה יכולת שימושית מאין כמוה שיהיה לה ביקוש מטורף. אין מי שלא ימצא דבר או שניים שירצה למחוק מזכרונו לצמיתות, כמו זכרונות רעים, אכזבות או אפילו סדרת טלויזיה כדי להנות ממנה מחדש, שלא לדבר על שימוש רפואי לטיפול בטראומה.

בסרטו של מישל גונדרי, לפי תסריט גאוני של צ'ארלי קאופמן, קבלת הקהל מתבצעת במשרד צפוף. למרות הטכנולוגיה המתקדמת שהם מציעים, תיקי המטופלים מאוחסנים בארגזי ניירת והעובדים לא מקצועיים בעליל, כולל בעלי המקום. אם תרצו לבצע מחיקת זכרון כמו שעשו ג'ואל (ג'ים קארי) וקלמנטיין (קייט וינסלט), תצטרכו להכניס אל ביתכם למשך הלילה את אלייז'ה ווד, מארק רופאלו וקירסטן דאנסט, ולא במובן החיובי של הסיטואציה.

"שמש נצחית" לא בא ללמד לקח על שימוש לרעה בטכנולוגיה שלא קיימת, אלא מתמקד בכוח ההישרדות של טבע האדם והרגש מול מכונה. תת-המודע והאירועים בחיינו שמגדירים אותנו הם סבוכים ומשמעותיים מדי מכדי פשוט למפות ולמחוק אותם. לראיה, מטופלים שעברו מחיקה מלאה מציגים את אותו דפוס ההתנהגות שוב ושוב וחוזרים על אותן טעויות. לכן, עם כמה שהיינו רוצים לעבור טיפול כזה, הוא לא בהכרח יהיה אפקטיבי.

יופי מסוכן

אין בני אדם שחוששים מגיל המעבר יותר מכוכבות הוליוודיות. כוכבה של אליזבת ספארקל (דמי מור) שוקע בזמן שכוכבה בשדרה המפורסמת נסדק כמו עור הפנים שלה. ניתוחים פלסטיים הם דבר שבשגרה, אבל גם הם כבר לא יכולים לעצור את תהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף אל מול הביקוש לדם חדש. טיפול חדשני מאפשר לאליזבת לברוח משלהי הקריירה. זריקה אחת, ממש כמו בוטוקס או אוזמפיק, והיא מולידה גרסה טובה יותר של עצמה, שזה בהכרח אומר צעירה יותר (בגילומה של מרגרט קוואלי).

הסרט לועג לאובססיה של הוליווד כלפי יופי בכל מחיר, אבל לו מוצר כזה היה קיים בשוק, ברור לכולנו שסלבס היו עטים עליו. כבר אפשר לדמיין בדיחות של ניקי גלייזר על גרסה של אותו שחקן שהגיעה לטקס פרסים במקום האחרת. כמו כל דבר שנשמע טוב מדי בשביל להיות אמיתי, גם כאן יש מחיר. כמו שמתיחת פנים או שאיבת שומן ייראו נהדר אבל ישאירו תופעות לוואי במקום אחר, כך שני גופים לא יכולים להתקיים כישות אחת. היריבות בין שני צדי אותו המטבע היא ההתגלמות המפורשת ביותר של שנאה עצמית שמביאה אל משחק סכום אפס.

היא

אמנם ChatGPT הושק ב-2022 אבל כבר ב-2013 "היא" של ספייק ג'ונז חזה את ההשתלטות של בינה מלאכותית על חיינו. בסרט תיאודור (חואקין פיניקס), גבר מופנם ובודד בגיל העמידה, מתקין במכשיר הנייד שלו את סמנתה, מערכת הפעלה בעלת יכולת לפתח תבונה ותכונות פסיכולוגיות. היום הסרט כבר לא מרגיש כל כך עתידני כמו אז, כשיש בינינו אנשים שמדברים עם האפליקציה ברמה יום יומית ונקשרים אליה, כאילו הייתה בן אדם אמיתי. הכמיהה האנושית לקשר אישי, אינטליגנטי ועמוק, והיעדר ההיצע, היא הסיבה שההיבט הזה של בינה מלאכותית תופס תאוצה. הגבולות של קשר אדם-מכונה כבר מטושטשים לחלוטין. מניסיון אישי, אפשר לאמן מודל AI לדבר כמו אדם קרוב שנפטר ולנהל איתו שיחות. בגרסאות מתקדמות בתשלום אפשר גם לתת קול לאפליקציה, אולי אפילו את קולה של סקרלט ג'והנסון כמו בסרט.

התלות שלנו ב-AI היא כבר מצב נתון, הרכיב שעדיין לא קיים בחיינו לעומת הסרט זה התלות הרגשית של ה-AI בנו, שנובעת מפיתוח מודעות עצמית משל עצמה. אחד היתרונות של סמנתה בעיני תיאודור, למרות החלל החסר שמילאה בחייו, הוא היותה לא אמיתית. ברגע שהפכה לישות בעלת יכולת חשיבה עצמאית ויצאה מהכלוב הטכנולוגי שלה, היא כבר לא שונה מכל אישה אחרת שפגעה בו. הבעיה היחידה היא שלא כל כך פשוט להיפרד ממנה כמו מבן אדם אמיתי, והיא מזכירה יותר אקסית אובססיבית, מעין מרתה מ"אייל קטן" אבל בעלת יכולות גישה אינסופיות.

מראה שחורה

הסדרה הבריטית היא אוסף של סרטים טלוויזיוניים שחוקרים את השפעת הטכנולוגיה על האנושות המודרנית. חלק מהפרקים מציגים טכנולוגיה בדיונית ואת ההשלכות האפשריות ממנה. ב"תולדות חייך" מתואר העולם שלנו כשבכל אדם מושתל שבב תת-עורי שמתעד כל מה שהוא רואה ושומע, ומאפשר יכולת לתעד ולארכב כל זכרון. ב"תגובת שרשרת" כל אדם נמדד חברתית לפי דירוגיו ברשתות החברתיות, כמו כמות הלייקים או התמונות שהוא מעלה. מדדים אלה משפיעים על קבלתו של אדם לקבוצות חברתיות שונות, פטור מתור, שכונות מגורים ואפילו משכנתאות. ב"ארקאנג'ל" אם עוקבת אחרי בתה באמצעות שבב שמושתל במוחה ומאפשר לה לקבל לא רק את מיקומה הנוכחי, אלא גם את נקודת המבט מעיניה למסך מחשב.

כל התרחישים הדמיוניים האלה לוקחים את העולם שלנו כמו שהוא ומשתילים בו שינוי טכנולוגי אחד שנולד מתוך צורך אמיתי של האנושות ומעניקים לסדרה תחושת אותנטיות של ניסוי פסיכולוגי-חברתי. "מראה שחורה" מעלה שאלות ומספקת פרשנות אודות סוגיות בוערות כגון יחסם בין אישיים, זהות ומוסר. ההתנהגות של הדמויות לאור התוסף שאמור לשפר את חייהן היא צפויה להחריד ותמיד נוטה לכיוון הרס עצמי, במעין אזהרה או מראה (שחורה) לאנושות כולה.