שנה של גיבורים: מהם סרטי הקומיקס הטובים של השנה?

6. אקס-מן: אפוקליפסה

כן, כן, אני יודע. איך אני מבקר סרטי קומיקס ולא מכניס את די סי לתחתית הרשימה עם תאונות הדרכים שהם הציגו לנו. אז לא, אין ויכוח. סרטי די סי היו תאונות מהלכות, אבל הם לפחות ניסו גישה אחרת. אקס-מן מתחילתו ועד סופו סיפק תחושה של "היינו, שמענו, ראינו". הדמויות, העלילות, הנושא, הכל בעטיפה מוכרת ושחוקה שבריאן סינגר לא מצליח להתנתק ממנה, וחבל. עם פתיחה מהממת ונבל אגדי זה יכול היה להיות ברשימת המובחרים. במקום זה זכיתי לפיהוק ומאבק תמידי לא להירדם בסרט.

5. יחידת המתאבדים

אז אחרי שיצאתי להגנתם בפסקה הקודמת, אשאל כעת – מה זה היה? על מה הסרט הזה? אוסף של דמויות אקראיות, בסיפור גנרי וסתמי לחלוטין שלא מביא לשום פואנטה מספקת. יאמר לזכות הסרט שהם דייקו להפליא את דמותה של הארלי קווין, אבל שם נגמרות המחמאות. עם ג'וקר מאפיונר, נבל שיצא מסרטים המצוירים של שבת בבוקר ודמויות משנה שאני כבר הספקתי לשכוח את שמם, הסרט הזה התרסק, והתרסק חזק.

4. באטמן נגד סופרמן

בכנות? אם גרסת הבמאי הייתה יוצאת לקולנוע, הסרט הזה היה עולה בדירוג. אבל לא כך היה, ובמקום זה זכינו לעוד תאונה מאולפני די סי. גרסה חתוכה ומקוטעת של סרט הרבה יותר טוב עם אפס כבוד לצופים. מה שיכול היה לפרוץ כסרט השנה, הסתיים בתחושה של בינוניות לכל היותר (המבקרים הקשים היו הרבה פחות סימפטיים). אבל לא הכל שלילי – בן אפלק פרץ החוצה כבאטמן חדש, וקטעי האקשן ומחוות מפוזרות העלו חיוך ונתנו תקווה שבהמשך אולי יהיה קצת יותר טוב.

3. דוקטור סטריינג'

הסרט על הרופא שאיבד את ידיו עשה משהו שמארוול לא סיפקו בצורה ראויה כבר שנים: סרט שעומד בפנים עצמו בלי מחוות מגוחכות לעולם שהם הקימו מסביב. זה פרץ דרך גם בדרך שמארוול אף פעם לא עשו – והצליח ליצור שפה ויזואלית משלו. הביטים של הסרט מוכרים מסרטי קומיקס אחרים, אבל בעזרת קאסט חזק ויוצא דופן לסרט מארוול, ויזואליה מעניינת ועלילה עם התחלה, אמצע וסוף – עצוב שזה לא מובן מאליו - הסרט מפתיע ומוציא עם תחושה טובה.

2. קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים

הסרט הזה ממשיך את קו היכולת של "הנוקמים" ו"קפטן אמריקה" השני - לתמרן בין בלי סוף דמויות בצורה שמספקת את הקהל, מביאה עניין ומטרה לכל דמות ומגבשת הכל לכדי סיפור שלם שמעניין ושומר על מתח גבוה לאורך כל הדרך. אין ספק שהופעת הבכורה של ספיידרמן הוסיפה, אבל מארוול עשו בשכל שלא נפלו למלכודת של הסתמכות על הגימיק בשביל הצלחת הסרט. הסרט חזק ועומד יציב עם עלילה מצוינת והובלה חזקה של דאוני ג'וניור וכריס אוונס בתפקידים הראשיים. הסוף ה"מתוק" עדיין מרגיש קצת מאולץ בהתחשב במיקום הדמויות בסוף הסרט, אבל המגרעה הזאת קטנה לעומת המעלות.

1. דדפול

הסרט הקטן שהצליח. בניגוד לכל התחזיות, הרעיון שהפך לפרויקט, שהפך למציאות פרץ ובגדול. כן, הוא לא מחדש לנו כלום עלילתית, אבל הסגנון, ההומור, והחן וההנאה של ריאן ריינולדס בתפקיד הראשי הופכים את הסרט הזה להצלחה אדירה. יותר מכל סרט קומיקס אחר השנה, הסרט הזה זכר היטב לאורכו מי זה דדפול, ואיך לייצג אותו בכבוד. הסרט לא מושלם, נדירים הסרטים שכן, אבל הנועזות של הסרט מפצה על הכל ומשאירה מוצר בלתי נשכח בזיכרון.