Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: Seret אימה - ביקורות סרטי האימה של חודש יולי

Hush

מייק פלאנגן הפך לאחד מהבמאים העולים של ז'אנר סרטי האימה בשנים האחרונות. הבמאי, שהתפרסם בעיקר בזכות "השער" שזכה לביקורות חיוביות מאוד וביים גם את "להתעורר מפחד" הזוועתי, חוזר למרכז הבמה עם סרט האימה "Hush", שיצא ישירות לנטפליקס, כך שכל מי שמנוי לשירות בארץ, יכול למצוא אותו שם זמין לצפייה. את הסרט החדש כתב פלאנגן יחד עם קייט סיגל, שגם משחקת את התפקיד הראשי בסרט.

הסיפור פשוט יחסית: מדי, צעירה שבחרה לגור בבית מבודד ביערות, נלחמת על חייה מול רוצח עם מסיכה (ג'ון גלאגר ג'וניור, "דרך קלוברפילד 10") שמנסה לרצוח אותה. אלא שכאן מגיע הטוויסט הקטן גדול של הסרט – מדי היא בחורה חירשת. הרוצח לא ממהר לנסות לרצוח את מדי אלא משחק איתה במין משחק תופסת/מחבואים סדיסטי במיוחד.

הסרט הוא סרט "Home Invasion" קלאסי, תת-ז'אנר הצובר פופולריות גדולה בשנים האחרונות שהצליח להוציא כמה סרטי אימה מעולים כמו "הטיהור" ו"אתה הבא בתור". גם "Hush" נכנס לקטגוריה של סרטים מוצלחים בתת-ז'אנר הזה ועושה זאת בעיקר בזכות בימוי חכם.

אם הפרמיס של הבחורה החירשת נשמע כמו גימיק בהתחלה, מהר בתוך הסרט מבינים שמדובר בהרבה יותר מסתם גימיק. המשחק עם הסאונד בסרט הוא נהדר, וככל שהסרט מתקדם הוא הופך לשקט ושקט יותר, עד לגבול של סרט אילם, מה שמוסיף לו ייחודיות מסוימת.

פלאנגן יצר כאן כמה סצנות נהדרות אבל סרטים מהסוג הזה קמים ונופלים על החיבור שיש לדמות הראשית, ובזה הסרט מצליח. שני השחקנים הראשיים מספקים הופעה מרשימה שעוזרת לסרט להתלבט קצת מעל שאר סרטי האימה הבנאליים וגם מעל חלק גדול מסרטי ה"Home Invasion". לא מדובר בבשורה גדולה, אך בהחלט בסרט מרענן ששווה לצפות בו.

Green Room

את הסרט הזה ניסיתי לתפוס בפסטיבל "אוטופיה" בשנה שעברה ללא הצלחה, אך החודש הוא סוף סוף יצא ל-DVD ושלל שירותי ה-VOD וסוף סוף יצא לי לצפות בו. ההמתנה הייתה שווה.

ג'רמי סולנייה, שפרץ לתודעה של חובבי קולנוע עם הסרט העצמאי וחביב הפסטיבלים "נקמה כחולה", הוא הבמאי של הסרט המסקרן העוקב אחרי להקת פאנק שמגיעה להופעה במקום שמתגלה כמועדון של ניאו-נאצים. כשהם חוזרים לחדרם אחרי ההופעה, הם הופכים לעדים לרצח, ומכאן העלילה כמובן מסתבכת. הכוח הגדול של הסרט הוא ביכולת שלו להפתיע ובעובדה שבשום שלב בסרט, אתה לא באמת יודע לאן הוא מתקדם. הקאסט מורכב מלא מעט שחקנים מוכרים, בראש עומד פטריק סטיוארט, שמגלם את מנהל המועדון. אליו מצטרפים אנטון ילצ'ין ז"ל ("סטארטרק"), מארק וובר ("סקוט פילגרם נגד העולם") ועוד כמה שחקנים פחות מוכרים, כולם עושים עבודה נהדרת, כשבראשם עומד פטריק סטיוארט בתפקיד שמעורר צמרמורת אמיתית בגוף.

הברוטאליות של הסרט, יחד עם התסריט הנהדר שלו שמתקדם בצורה מפותלת יוצרים סרט אימה נפלא, כזה שלאורך כל 95 הדקות שלו שואב אותך פנימה ומפתיע אותך. התחושה של החרדה שהצופה חש לגיבורי הסרט במהלכו, יחד עם האינטנסיביות שלו הופכים אותו לאחד מסרטי האימה הטובים של השנה.

The Invitation

מותחן האימה של קארין קוסאמה ("אגרוף של אישה", "גופה של ג'ניפר") הוא כנראה אחד מסרטי האימה הכי מדוברים של השנה עד כה עם 88% ביקורות חיוביות ב"Rotten Tomatoes".

הסרט עוקב אחר וויל (לוגן מרשל-גרין, "פרומתיאוס") שיחד עם חברתו החדשה קירה, נוסע לארוחת ערב חגיגית שמארגנת אשתו לשעבר, עדן (תמי בלאנצ'ארד, "מאניבול"), יחד עם בעלה החדש, דיוויד (מיצ'יאל הויסמן, "הולכת רחוק"). הארוחה היא הפעם הראשונה שוויל ועדן נפגשים מאז שהתגרשו, לאחר שלא הצליחו להתגבר על העובדה שבנם המשותף, טיי, נהרג בתאונה. לארוחת הערב מגיעים גם חברים משותפים של השניים.הסרט כולו מתרחש בבית ומבלי לעשות ספוילרים אספר רק שארוחת הערב הזו מסתבכת ומעלה הרבה שדים מהעבר של השניים.

לצערי, לא מצאתי את עצמי מתחבר יותר מדי לסרט - מהמבנה הבעייתי שלו שנפתח באקספוזיציה מתישה וחסרת פואנטה, עד לבחירות האמנותיות של קוסאמה, שבדרך כלל עושה עבודה טובה בכל מה שקשור לבימוי, אבל מפספסת כאן בענק.

הסרט דורך פעמים רבות במקום ומתקדם בקצב איטי מדי שמונע מהצופה להכנס אליו באמת. למרות שהחלק האחרון שלו די טוב, כל החלקים האחרים חלשים מכדי שיהיה אפשר להמליץ עליו. ללא ספק אחת מאכזבות השנה עד כה.