עיר תחתית: ביקורת סרט

במאי הקליפים יוני סגל ונדב אבני (שעבדו בין היתר עם סטטיק, האולטראס ועוד) מחממים את החורף עם קומדיית פשע מקומית שלא כדאי לצפות בה ליד הילדים. לאחרונה מופיעים סרטים שממחישים את עולם הפשע של החברה הישראלית, כמו "אבינו" ו- "מכתוב" המתכתבים ומעלים בזיכרון הקולקטיבי את הסדרה הפופולרית "הבורר". סקרנותם של קהל הצופים לדעת מה מתרחש בעולם התחתון, יחד עם חיבה לעלילה קצבית ואלימה, מולידה יצירה נוספת שבושלה על פי אותו המתכון.

ב"עיר תחתית" אנחנו פוגשים את עידו (יוסי שושו) סוחר סמים בעל פתיל קצר, שאינו מוכן לתת לשום גורם לאיים על המעמד שלו בעולם התחתון. לאחר פרידה מכוערת מבת זוגו, הוא מגלה שמנהיג הנרקומנים, מוטי טרופיות (איתי לוקץ') מרמה אותו בעסקת סמים וגונב ממנו כסף על חומר שלא עובד. הוא פותח במלחמה עם טרופיות ומחסל הרבה גורמים בעולם התחתון, אפילו את "הדגים הקטנים" מהפוקר ואת השוטרים. כשהוא נכנס לרכב של לקוח מסתורי, מסתבר לו שהוא מילא בלא מודע חלק משמעותי בתוכנית הפיכה שניצח עליה חייל קטן שלא הבחינו בו.

[*]

את העלילה מעביר המספר, דמות מרכזית בה, שמקריין לאורך הסצנות ולמעשה מדבר אל עידו. העלילה מסופרת כפאזל המורכב מסצנות המוצגות בסדר שאינו כרונולוגי, כמו ב"ספרות זולה". המספר מזכיר את באטמן, המתאר את גות'אם סיטי בקולו וביחסו כלפי העיר: "אפשר למלא את העולם הזה באהבה ואפשר שלא". לקראת חשיפת זהותו של דמות המספר, מושתלים רמזים לגביו כמו פסל סביבתי ואדם בתחפושת. כשהדמות נחשפת היא סוגרת את החורים בעלילה כמו שרלוק הולמס. הסרט מנצל את סגנונו הקומי ומאפשר לעצמו להיות מאוד קלישאתי. לא נראה שהוא מתאמץ להסתיר את היותו חיקוי של יצירות דומות מחו"ל. זה מובלט אפילו עוד יותר, כשהדמויות מדברות לעיתים בספרדית ובאנגלית, למרות שהן מבינות עברית. עם זאת, ישנם מספר סממנים מקומיים-פוליטיים חיוניים, כמו ציטוט של בן גוריון או משחק פוקר היוצר מפגש בין תרבויות שונות בחברה ישראלית.

המוזיקה מגוונת ומספקת אווירה מתאימה של מתח ומסתוריות, בהתאם לסיטואציות השונות. לעיתים קרובות, המצלמה מתמקדת בחפצים שונים כמו אלכוהול או גלגלי מכונית, במקום בדמויות, שהן העיקר בסצנה. זה מדגיש את הניכור והקרירות בין הדמויות. "חברה שמדכאת את הרגש", כפי שמתייחס אליה המספר.

נקודת המבט של השוטרים, טייכנר (אסי גל) וזומר (יונתן גרופר) תורמת רבות לעלילה. השוטרים מתנהגים בצורה ילדותית, הם נהנים מלהציק ולהרביץ לנרקומנים ומוכרים בעצמם סמים שהחרימו. הדיאלוגים ביניהם משעשעים, טייכלר, שחובב אמנות, מנסה להוציא מזומר תכונות אופי ותחביבים מעבר לתפקיד וזומר עונה שבזמן הפנוי הוא רק מנקה את הנשק ומגהץ.

על פי הסרט, יחס משפיל כלפי נשים הוא חלק בלתי נפרד מהעולם התחתון. בת זוגו של עידו עזבה אותו עם התינוקת בגלל אלימות מצדו, יוני, אחד החיילים, נהנה מכך שהוא קושר אישה אחת למיטה ועל השנייה מפזר שעוות נר. הנרקומנים והשוטרים כאחד משוחחים באופן מבזה על בחורות ששכבו איתן וטייכלר השוטר מעיד על כך שהוא מבקר פרוצות בקביעות.

רוב הדיאלוגים לא מתרוממים, גם יש עודף שמות ודמויות שצריך לזכור, מה שלא עושה חסד עם המעבר בין הזמנים שמבלבל בפני עצמו. אך התפניות בעלילה עשויות באופן שמצדיק את המעבר הזה והסצנות האלימות בנויות באופן מעניין ומשכנע. לוקץ' מצחיק בתור מנהיג עבריינים שחובב טרופיות ואסי גל משכנע במשחק של שוטר שרוצה לעשות טוב, אך מתדרדר בעקבות שותפו האכזרי. בסופו של דבר "עיר תחתית" עובר כקומדיית פשע מקומית ומשעשעת המספקת הצצה מסקרנת לעולם הפשע הישראלי.

לצפייה בסרט: