Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: 13 זאמטי

13 זאמטי - ביקורת סרט

27/11/2006

שלח לחבר הוסף תגובה

מאת: רון פוגל

סרטו הראשון הארוך של במאי הגרוזיני גאלה בבלואני, "13 זאמטי", מצליח להפנט את הצופה ולגרום לו לצפות ברובו בנשימה עצורה.

הסרט מספר את סיפורו של סבסטיאן בחור צעיר ממוצא גרוזיני, העובד כשיפוצניק וחיי עם משפחתו בדלות, אי שם באחת מעיירות החוף בצרפת. תוך כדי השיפוצים מוצא עצמו סבסטיאן מצוטט לשיחות המתנהלות בין הזוג הגר בדירה, גבר עם שיער מאפיר ועבר אפל ואשתו הנוירוטית המקניטה את בעלה ודורשת ממנו להיטיב את מצבם הכלכלי.

[*]

השיחות בין בני הזוג נסובות על סכום כסף גדול שהבעל עומד להרוויח כשהכל תלוי במעטפה שעומדת להגיע. כשהמעטפה המסתורית נופלת במקרה לידיו של סבסטיאן הוא מחליט החלטה הרת גורל ואנו הצופים מבינים שהשיפוצניק הצעיר עומד ללכת בדרך שאין ממנה חזרה...סבסטיאן יגיע בהמשך הסרט ל"לב המאפליה" בסגנון צרפת וינסה לשמור על חייו ועל שפיותו.

בחירותיו של הבמאי הצעיר - שזהו לו סרטו העלילתי הראשון - מרשימות ומוצלחות. הצילום בשחור לבן מעניק לסרט חזות מחוספסת ופראית משהו. בראיון סיפר הבמאי כי אין לו חיבה מיוחדת למין האנושי ואכן שלל הטיפוסים המאכלסים את הסרט נדמים יותר כחיות טרף מאשר כבני אדם.

[*]

בבלואני מציין כי הושפע בעיקר מסרטים רוסים ישנים, אבל לי הזכירו סצנות רבות דווקא את היצ'קוק בימיו הטובים בפרט ואת סרטי הפילם נואר של שנות הארבעים והחמישים בכלל. מוטיב הגיבור הבודד שמופרד באחת מסביבתו הטבעית ומושלך למול אויב לא ידוע שבו הוא נאבק כנגד כל הסיכויים הוא מרכזי בסרט וגם הרגשת הקלסטרופוביה כשהגיבור חש כי הקירות יסגרו עליו כל רגע, אינה נפקדת מסרטו של בבלואני.

גם השימוש שעושה הבמאי ברכבות - אותו כלי תחבורה שבזמנו שימש לוקיישן אטרקטיבי לכמה סרטים מופלאים ("זרים ברכבת" למשל או "מעברים צרים" בשתי גרסאותיו) והיום די נזנח לאנחות - מעצים אצל הצופה את התחושה שאנו מבקרים שוב במחוזות מן העבר... התרפקות על העבר יכולה למוטט כל סרט, אבל במקרה של 13 זאמטי ההרגשה היא ששילוב מורשת העבר הקולנועי עם טוויסט ההווה עובד ועובד טוב!

[*]

את תפקיד סבסטיאן מגלם בסרט השחקן ג'ורג בבלואני - אחיו של הבמאי שזו הופעתו הראשונה בקולנוע, בבלואני, עם תוי פניו המזכירים במעט את ג'יימס דין, הוא התגלמות הגיבור המיוסר שמבין מאוחר מדי כי הוא נשאב לתוך מסכת של אירועים שהסיכוי לצאת מהם בשלום הוא קטן ואף אפסי...

מלבד בבלואני, יש כמה הופעות מצוינות של שחקני המשנה ומבלי להיכנס ליותר מדי פרטים, שימו לב לכרוז ההיסטרי על גבול הפיצוץ שנותן הופעה בלתי נשכחת.

[*]

שמו של הסרט הוא המספר שלוש עשרה בגרוזינית. המספר הנ"ל נחשב למסמל חוסר מזל אצל הנוצרים (אצלנו ביהדות זה דווקא הפוך). ואכן סרטו של בבלואני עוסק לא מעט בשאלת המזל בחיינו, האם האדם יכול לשנות את גורלו? האם יש בכלל דבר כזה גורל? והאם החלטה המתקבלת בהרף עין - כמו לקחת מעטפה שאינה מיועדת לך - יכולה לגרום לתוצאה בלתי הפיכה? סבסטיאן השיפוצניק יבין שוב ושוב במהלך הסרט כי למרות שהוא קבע את גורלו בכך שלקח את המעטפה ויצא לחפש את הכסף שהובטח בה, מזל לא יזיק לו אם ברצונו להישאר בחיים.

למרות שהסרט מגיע לשיאו מוקדם מדי וסובל לאחר מכן מאנטי קליימקס מתמשך, עדיין הוא מצליח לרתק ולשמור את הצופה דרוך ועל קצה מושבו במשך כל אורכו.

אני מצדיע לבבלואני על נכונותו ללכת עם הרעיון המבריק של הסרט (למרות שחלקו שאול מ"זהות גנובה" של אנטוניוני) ולא להתפשר לרגע.

כמה סצנות בסרט הן חזקות ביותר והשוטים הארוכים ללא מילים המתמקדים בפני השחקנים רק מעצימים את הרגע.

13 זאמטי - חוויה אמיתית

ולגירוי, להלן הבקרוב (עם תרגום לאנגלית):