Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: רגעים של קולנוע צרפתי

מאת: אלון רוזנבלום

הדרך הטובה ביותר לתאר את פסטיבל הקולנוע הצרפתי שנפתח בסוף השבוע בסינמטק תל אביב וינדוד בין הסינמטקים במהלך אפריל כ"זורם". מצד אחד, קשה למצוא שם סרט (לפחות מאלו שהגיעו לשולחן המערכת) שאליו יצורף המשפט "יצירת מופת חייבים לראות" ומצד שני גם לא את האזהרה "סרט נוראי, אל תלכו". רוב הסרטים בפסטיבל הם סרטים מהנים שמכוונים לקהל שרוצה להעביר ערב נעים עם שחקנים טובים, עלילה טובה בניחוח צרפתי.

כמו כן, יש לציין, כי לפחות עשרה סרטים מתוך הפסטיבל הם סרטי מפיצים שיוקרנו בשלב מאוחר יותר בבתי הקולנוע, כך שמי שמפספס את ההקרנה בפסטיבל יוכל להשלים מאוחר יותר.

[*]

דווקא התחושה המרגשת של השנה תקרה מחוץ לכותלי אולמות הקולנוע כאשר שני שחקנים נפלאים, מתיו אלמריק (שמגיע גם על תקן של במאי) ואיזבל הופר (שמגיעה עם בתה), ילוו את ההקרנות ואת הפסטיבל. שני השחקנים הללו היו שותפים לכמה מהיצירות הצרפתיות הבולטות של השנים האחרונות ואיזבל הופר יכולה לנפק לא מעט סיפורים וחוויות מעבודתה עם גדולי הבימאים בעולם.

באופן טבעי, החלק הקלאסי של הפסטיבל יוקדש להופר, שחקנית נפאה שפועלת כבר למעלה מ- 30 שנה בקולנוע. מבין הסרטים שלה שיוקרנו אסור לפספס את "לולו" של מוריס פיאלה ו"הפסנתרנית" של מיכאל הנקה.

הופר מגיעה לארץ בכדי לקדם את סרטה "קופוקובאנה" המתאר מערכית יחסים מורכת בין אם (אקצטנרית קצת) ובתה שלא מזמינה אותה לחתונה עקב התנהגותה. אמלריק מקדם את סרטו "מסע הופעות" שזכה בפרס הבמאי הטוב על הסרט בשנה שעברה בפסטיבל קאן. הסרט מתאר מסעה של חבורת נשים אמריקאיות, מופע בורלסק ומנהל אחד ברחבי צרפת והוא בהחלט שווה צפייה.

[*]

סרטים נוספים שכדאי לשים אליהם לב –

"ידיים חופשיות" – סרט בכיכובה של רונית אלקבץ על יוצרת וידיאו שמצלמת סרט בין כותלי בית הכלא ומתאהבת באחד האסירים. הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי, מתחיל באופן איטי, אבל צובר תאוצה ובסופו מצליח לרגש.
"רגליים יחפות על חילזון" – היא דרמה משפחתית על שתי אחיות, אחת קצת "מסובבת" (לודווין סנייה הנפלאה ומי ייתן והיא תהיה אורחת הפסטיבל בשנה הבאה) והשנייה היא "מקובעת", דיאן קריגר. כאשר אימם מתה חיי שתי האחיות, שחיות בנפרד, משתלבים ומביאים, לא אחת לפיצוץ ושינוי מהותי שלהן את תפישת העולם. גם כאן מדובר בסרט שההתחלה שלו קצת איטית, אבל מצליח לצבור תאוצה ובסופו של דבר אתה יוצא עם תחושת סיפוק ממנו.

"חבר שלי" – הוא סרט שלא החליט אם הוא דרמה, קומדיה או אקשן, והשילוב של שלושת האלמנטים הללו גורם לו ליפול בין הכיסאות, ועדיין, יש בו משהו חביב, בעיקר תודות לשחקנים. הסרט מספר על עורך מגאזין למכוניות שנותן הרצאה בפני אסירים ומוצא את עצמו מתחבר עם אחד מהם. החברות הזו מובילה את השניים לשינוי קיצוני באופן שבהם הם תופשים את החיים.

בסף הכל מתהדר הפסטיבל בשמות גדולים, סרטו החדש של פרונסואה אוזון, ברנרד טברנייה, סרטים של קלוד שברים, מוריס פיאלה ואפילו דרמה קצרה, בת 44, שביים השחקן לואי גארל ("החולמים"). כאמור, הפסטיבל השנה הוא הזדמנות מצויינת למה שקרוי "ארוחה וסרט", ארוחה צרפתית דשנה ולאחריה אחד מסרטי הפסטיבל יתגלה כערב מקסים.