שיר אשיר בסרט: מחזות הזמר הגדולים בקולנוע

שיר אשיר בגשם (1952)

דון לוקווד (ג'ין קלי) הוא כוכב סרטים אילמים על סף עידן הקולנוע המדבר. לצידו מככבת באופן קבוע לינה למונט (ג'ין הייגן) התככנית אותה הוא לא סובל. ערב אחד, בזמן שהוא בורח מעדת מעריצים, הוא פוגש בקאת'י סלדן (דבי ריינולדס), נערת מקהלה אלמונית השואפת לקריירה הוליוודית. בינתיים מחליט ראש האולפן בו עובדים הצמד לוקווד ולמונט להפוך את הסרט החדש שלהם למדבר. הבעיה היא שלינה נראית כמו כוכבת אבל בעלת קול צפצפני ומבטא כבד. כשעולה הרעיון להשתמש בקאת'י כדי לדבב את תפקידה, נראה שהאולפן בדרך ללהיט. האופוריה לא נמשכת זמן רב כשלינה מגלה את התכנית והיא נחושה לשמור את התהילה לעצמה.

הכותרת "שיר אשיר בגשם" לבדה מספיקה כדי לעורר חיזיון של ג'ין קלי רוקד בגשם השוטף לצלילי המנגינה הכל כך מוכרת. הסיפור, השירים והריקודים משתלבים כולם לכדי יצירה בידורית הרמונית שכפי שכתב המבקר הנודע רוג'ר איברט היא "חוויה נשגבת שכל מי שאוהב סרטים לא יכול להרשות לעצמו לפספס". אין פלא שב-66 השנים מאז יציאתה הפכה הקלאסיקה של קלי וסטנלי דונן לרף שעל פיו נשפטים כל מחזות הזמר.

כוכב נולד (1954)

כשמפיקים סרט ארבע פעמים בפער של כמה עשרות שנים כנראה שיש בו משהו טוב. הסרט המקורי משנת 1937 לא היה מחזמר כלל, אלא דרמה עטורת שבחים בכיכובם של ג'נט גיינור ופרדריק מארץ'. 17 שנים מאוחר יותר זכה "כוכב נולד" לעטרה מחודשת עם ג'ודי גרלנד האגדית וג'יימס מייסון בתפקידים הראשיים והפעם נוספו גם שלל שירים. גרסת המחזמר זכתה גם היא להצלחה גדולה והופקה מחדש פעמיים נוספות: בשנת 1976 עם ברברה סטרייסנד וכריס כריסטופסון וממש בקרוב תצא הגרסה הקולנועית החדשה עם ליידי גאגא וברדלי קופר. אבל היצירה משנות החמישים הייתה ונותרה המפורסמת והאהובה מכולן.

נורמן מיין הוא כוכב קולנוע אלכוהוליסט ומזדקן שפוגש באסתר בלודג'ט, זמרת צעירה ואלמונית שמצילה אותו ממצב מביך על הבמה. הוא מתרשם מכישרונה ומשכנע אותה לנסות את מזלה בעסקי הקולנוע. עם תמיכתו ולאחר מאבקים רבים הופכת אסתר האלמונית לוויקי לסטר - כוכבת הוליוודית מהמדרגה הראשונה ואשתו האהובה. אך בעוד כוכב אחד עולה, השני דועך והקריירה של נורמן הולכת ומידרדרת.

"כוכב נולד" בגרסת 1954, בניצוחו של הבמאי ג'ורג' קיוקור, הוא אחד מסיפורי האהבה הטראגיים הגדולים בקולנוע וקול שירתה העוצמתית של ג'ודי גרלנד מלווה אותו לכל אורכו. לא לחינם התפקיד של אסתר/ויקי נחשב לאחת מהופעותיה הגדולות ביותר. גרלנד ומייסון יוצרים מערכת יחסים שוברת לב בסביבה שמעוניינת יותר במוצר באריזה מושכת ומוקפדת, מאשר בבני אדם על שלל חסרונותיהם.

צלילי המוסיקה (1965)

אי אפשר לדבר על מחזות זמר בלי לדבר על יצירת המופת של רוברט וייז. קורותיהם של בני משפחת פון טראפ עברו לא מעט גלגולים כשהמפורסם מביניהם הינו הסרט ההוליוודי בכיכובם של ג'ולי אנדרוז כמריה וכריסטופר פלאמר כקפטן פון טראפ. גרסה זו מבוססת על מחזמר מברודווי, שמבוסס על צמד סרטים גרמניים שהם בעצמם מבוססים על ספרה האוטוביוגרפי של מריה פון טראפ. עם זאת, חרף כל השינויים שבאו עם כל גלגול, העלילה הבסיסית נותרה זהה: אישה צעירה יוצאת ממנזר באוסטריה ומועסקת אצל משפחה מרובת ילדים, כשבסופו של דבר היא נישאת לאב האלמן הנוקשה רק כדי לברוח יחד עם משפחתה החדשה מפני הכיבוש הנאצי.

וייז סבר שעיקר הסרט, כפי ששמו מעיד, צריכה להיות המוסיקה. הוא עשה בה שימוש לא רק כבידור, אלא גם ככלי לקידום העלילה. כך למשל מונטאז' הסצנות של השיר "דו רה מי" מציג את הזמן שעובר על מריה יחד עם הילדים ואת הקשר שנוצר ביניהם. אך זו רק דוגמה אחת מבין שלל השירים הנפלאים השזורים בסרט כמו "הדברים שאותי משמחים", "הרועה הבודד" , "אדלווייס" וכמובן גולת הכותרת "צלילי המוסיקה". קשה אפילו לקרוא את שמות השירים מבלי לפזם מנגינה. את כל אלו מחבר יחד סיפור מחמם לב המצליח לרגש צופים ברחבי העולם, גדולים כקטנים, כבר למעלה מחמישים שנה.

כנר על הגג (1971)

מכל מחזות הזמר האיקונים זה כנראה הכי יהודי שבהם. טוביה החולב גר בכפר קטן ברוסיה שלפני המהפכה הקומוניסטית. הרגשות האנטישמיים הגואים בשכנים הנוצרים והעוני פירושם חיים לא פשוטים כלל עבור הקהילה היהודית, אך לטוביה יש בעיות נוספות. הוא אב לחמש בנות וזמנן של שלוש הגדולות להינשא ממשמש ובא. אולם לבנות רצונות משלהן ואלו לא תמיד מתיישבים עם המסורת של הוריהן. כך אמונותיו של טוביה נבחנות ונמתחות שוב ושוב, כשכל בת בוחרת להינשא לאהוב ליבה.

די מדהים לחשוב שסיפוריו של שלום עליכם התגלגלו לבמות ברודווי ומצאו את מקומם על המסך הגדול. הסרט בבימויו של נורמן ג'ואיסון נאמן ברובו למחזה המקורי וקצר הצלחה ושבחים רבים. הוא אף היה מועמד לכמה פרסי אוסקר וזכה בשלושה על המוסיקה, הצילום והקול. "לו הייתי רוטשילד" הפך במשך השנים לאחד משירי מחזות הזמר המפורסמים ביותר. גם חיים טופול היה מועמד לאוסקר בקטגוריית השחקן הראשי על תפקיד טוביה אך לא זכה, על אף הופעתו הנהדרת. התפקיד נותר עד היום החשוב בקריירה שלו.

טוביה נושא את הסרט על כתפיו והוא עושה זאת בשנינות וחוש הומור. הוא שובר את הקיר הרביעי שוב ושוב במהלך הסרט כשהוא פונה לקהל. גם אלוהים זוכה לטיפול דומה כשטוביה פונה אליו בבקשות, התייעצויות ותלונות או כפי שטוביה אומר "זה אולי נשמע כאילו אני מתלונן, אבל אני לא. אחרי הכל בעזרתך אני מת מרעב". סרט יהודי, כבר אמרנו?

הדוויג והשארית העצבנית (2001)

הדוויג נולדה במזרח גרמניה בתור הנזל, ילד עם אהבה גדולה לרוק מערבי למורת רוחה של אימו שמכריחה אותו לשחק בתנור (כן, תנור, לא התבלבלתם). כשהוא גדל הוא פוגש בלות'ר, חייל אמריקאי, והשניים פוצחים ברומן. הוא מציע נישואים להנזל אך כדי לעבור את מסך הברזל איתו חזרה לאמריקה עליו להפוך אישה. לכן בדרך אל החופש הנזל עובר על שולחן הניתוחים וללא הצלחה מרובה כשהוא נותר עם שארית, אתם יודעים איפה.

אבל זה כבר לא משנה כי הנזל, עכשיו הדוויג, היא אישה נשואה בארה"ב, לפחות עד שבעלה עוזב אותה. אולם הדוויג לא אומרת נואש ומחליטה לחזור לאהבתה הראשונה - המוסיקה ובדרך פוגשת אהבה חדשה, טומי. היא מלמדת אותו כל מה שהיא יודעת על רוקנרול והוא בתמורה גונב את השירים שלה והופך לכוכב על. לכן היא יוצאת למסע הופעות מקביל לשלו, כשעל הדרך היא שרה ומספרת את סיפורה לכל מי שרוצה לשמוע.

לכל דור יש אגדות משלו וזו אחת מודרנית, אך לא כזו שנכתבה על ידי האחים גרים. להדוויג אחראי ג'ון קמרון מיטשל, שכתב ביים ואף כיכב בתפקיד הראשי בהופעה מהפנטת. על אף שהסרט זכה לשבחים מצד המבקרים והקהל, הוא לא הוכיח את עצמו בקופות. עם זאת בחלוף השנים הוא זכה למעמד של סרט קאלט עם עדת מעריצים נאמנה, שרק הולכת וגדלה כשעוד אנשים מגלים את מחזמר הרוקנרול המצחיק והנוגע ללב הזה.