חדשות סרטים

יום הקולנוע הישראלי: המלצות וסקירות כתבי האתר

מאת:
יום הקולנוע הישראלי: המלצות וסקירות כתבי האתר
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
היום מתקיים יום הקולנוע הישראלי בו כל בתי הקולנוע יציגו רק סרטים ישראליים במחיר של 10 ש"ח בלבד. במסגרת היום יוקרנו 29 סרטים, חלקם בהקרנות בכורה וחלקם חוזרים למסכים. כתבי האתר ממליצים לכם מה כדאי לראות מבין המבחר הגדול
המלצות

מילים נרדפות - הסרט הישראלי הראשון שזכה בפסטיבל הקולנוע בברלין. נדב לפיד יוצר קולנוע המיועד לאנשים שרוצים לחשוב והרבה פחות להרגיש. זהו סרט מטלטל, מערער שיש בו רגעים אבסורדיים מצחיקים לצד רגעים כואבים וקשים לעיכול. סרט עם מבע קולנועי עשיר, שכמו גיבורו הולך עם הראש בקיר, מנסה לפרוץ בכוח את הדלת אל תוך ליבם ומוחם של הצופים. מומלץ למי שרוצה לראות קולנוע פוליטי, אמנותי שיספק שעתיים לא פשוטות ומעוררות מחשבות. (מבקר: יאיר הוכנר)

ימים נוראים - הציפייה לסרט ישראל שיצליח לקיים דיון נבון ברצח ובמקורותיו, סוף כל סוף נענית בזוכה פרס אופיר לסרט הטוב ביותר - "ימים נוראים". הבמאי ירון זילברמן והתסריטאי רון לשם יוצאים לבחון את מה שעבר במוחו של הרוצח יגאל עמיר ומנסים לשחזר במקצת את האווירה של אותה תקופה בשלהי 1995 ושנה לפניה. הבמאי מבקש בסרטו מהצופה לעשות את חשבון הנפש שלו ומציב בפניו מראה וגם תמרור אזהרה על מה שיכול לקרוא בחברה מפולגת ומוסתת. אחרי קרוב לרבע מאה מאז הרצח, מגיע "ימים נוראים" ומצליח להישיר מבט למול הרצח ולמול המציאות הישראלית ואומר לכולנו שורו הביטו וראו-כי אם לא תראו, ייתכן שיהיה מאוחר מדי. (רון פוגל)



מאמי - סרטה החדש והנפלא של קרן ידעיה הוא עיבוד קולנועי סוחף ומרגש לאופרת הרוק שהוצגה בתיאטראות בהצלחה ברחבי ישראל בשנות ה-80 והפכה לקאלט. כל השירים (16 במספר) הוקלטו לייב על הסט. העלילה מספרת את סיפורה הלא ייאמן של מאמי, אישה צעירה מעיירה בדרום, קופאית בתחנת דלק, שפציעתו של אהובה במלחמה משנה את חייה. הופעה כריזמטית של נטע אלקיים והופעות מוזיקליות מעולות של דודו טסה וריקי גל בתפקיד בעלת בית בושת. יצירה קולנועית ישראלית שעל אף שלל הבעיות שבה היא אחת הייחודיות והמעניינות שנוצרו בארץ בשנים האחרונות. "מאמי" מוכיח שידעיה שעד היום יצרה סרטים קטנים וסגפנים מצליחה גם בהפקות גדולות. מומלץ מאוד. (יאיר הוכנר)

בשורות טובות - עוד סרט ראוי של ארז תדמור, המגולל את סיפורו האישי של זוג שמנסה להביא ילד לעולם. תסריט נבון בדרמה מרירה-מתוקה שממלאת את הצופה באופטימיות. (רון פוגל)



קצפת ודובדבנים – יצירה שונה, משעשעת וייחודית בקולנוע הישראלי שמצליחה לשלב בין אהבתו לאמנות הקולנוע לתהיות קיומיות על החיים ועל המוות. הצילום של גיא רז מסייע רבות לאווירה הסהרורית של הסרט ולכניסה לתודעה המעורערת של הבמאי. אם בעלילת הסרט צורי שוסטק מוערך רק בקרב קהל המעריצים מהעבר בשל סרטיו המוקדמים ואינו מצליח לחדש ולהתאים את עצמו לרוח התקופה, בנטביץ' מוכיח בסרט זה כי הוא לגמרי בשיאו היצירתי. (אלעד שלו) אול אין - העלילה מתארת את עלילותיהם של ארבעה חברי ילדות. החבורה נפגשת שנים לאחר הפעם האחרונה בה התראו במטרה לצאת למסע משותף על מנת לסייע במשימתו של יקי ולפזר את האפר של סבו ברחבי הארץ. זהו סרט מבדר עם עלילה קצבית וליהוק מוצלח של נבחרת שחקנים שקשה לפספס איתה, ביניהם- עומר עציון שמגלם את דמותו של צופי עם המון רגש וכנות ודינה סנדרסון שמשלבת בתפקידה איכויות דרמטיות וקומיות, יחד עם מגוון דמויות המשנה ובייחוד- צחי גראד ומאור כהן בתפקידים קטנים אך משמעותיים שמוכיחים שוב כמה שהם מעולים. מתאים לחובבי קומדיות פרועות ועלילות לא קונבנציונליות. (מעיין הררי)

אל תשכחי אותי - הבמאי רם נהרי, שביים את הסדרה "אהבה זה כואב", מציג את סרט הביכורים שלו באורך מלא. הסרט אינו עובד לפי כללים מוכרים וברורים, הוא לא צפוי וזו נקודה חזקה בו. ברגע שהעלילה מתבהרת, הוא מצליח לטלטל, לעיתים בטבעיות ולעיתים באופן מאולץ ומלאכותי, וסוחף איתו את הצופים שמרותקים לסיפור ושואלים את עצמם מה יהיה הצעד המפתיע הבא של הזוג המשונה שבמרכז העלילה. למרות הבלבול המכוון בסרט, הוא מלא ברגעים מרגשים שנותנים לעיתים מעין אגרוף בבטן ומומלץ לצפות בו. (נמרוד שובל)

הגולם - האחים פז חוזרים לאחת מאגדות העם הידועות של היהדות ויוצרים יצירה אפלה ומקאברית מלאת דם כמו שצריך. מתחיל כמו ברברה סטרייסנד ב"ינטל", אבל הופך מהר מאד ל"פרנקנשטיין" בגרסה עברית – בראבו!. (רון פוגל)



תל אביב על האש - קומדיה משעשעת של סאמח זועבי .כמה חשוב שסרט דובר ערבית מככב על המסכים בישראל. ארס פואטיקה במיטבה כשהסרט מתאר הפקת סדרת טלוויזיה בה קצין ישראלי ועוזר הפקה ערבי הופכים לתסריטאים של הסדרה. (רון פוגל)

הצלילה - יצירה חזקה ונועזת התוקפת את נושא הפוסט טראומה הנובע מהשירות הצבאי ומהמלחמות החוזרות ונשנות בישראל והשפעותיה ההרסניות של הלחימה על חיי הלוחמים והקרובים להם. על אף שהיא עושה זאת בצורה בוטה לעיתים ולא תמיד אחידה, יש בה ערך והיא נותרת עם הצופה לאחר הצפייה. (אלעד שלו)

הבלתי רשמיים- סרטו של אלירן מלכה על היווצרותה של תנועת ש"ס הוא סרט נבון ופתלתל שמוכיח שהקולנוע הישראלי יכול לעסוק גם בפוליטיקה. כמה התגעגעתי לחזרתו של שולי רנד למסך הגדול. (רון פוגל)

אישה עובדת - סרטה של מיכל אביעד הוא יצירה מטרידה העוסקת בנושא של הטרדות מיניות. בעיניי זהו אחד מסרטי האימה (מבחינת מה שעובר על הדמות) הטובים שצפיתי בהם בשנים האחרונות, כולל תצוגות משחק יוצאות דופן. (רון פוגל)
בוקר טוב ילד - סרט קטן וסופר מינימליסטי, אולם בתוכו מסתתרת זעקה גדולה וגם אופטימיות מסוימת. הבמאי שרון בר זיו מנווט ביד רגישה את ההתרחשות וכמעט ולא נותן לצופה רגע למפלט. סופו של הסרט מעט קיטשי, אולם הדבר אינו פוגם במכלול היצירה - שגם מצולמת נהדר על ידי זיו ברקוביץ המוכשר. (רון פוגל)



סרטים נוספים

היום שאחרי לכתי - כיצד יכול לתפקד אב המגדל לבדו את בתו לאחר שהוא מגלה כי היא ניסתה להתאבד? השאלה הזו והקשר הרעוע בין האב יורם (מנשה נוי) לבת רוני (זוהר מידן) עומדים במרכז סרטו הראשון של הבמאי נמרוד אלדר. הסרט נדמה לעיתים כסרט קצר מוצלח שהוארך יתר על המידה. יש בו מספר סצנות מוצלחות המעידות על כשרונו של אלדר, אך ישנם אלמנטים רבים בו שהם יותר סימבוליים מתורמים למהלך העלילה, ואין בו מהלך מסיים שמסייע לסגירת מעגל כלשהי של הסיפור, מה שמותיר את הצופה לא מסופק רגשית. (אלעד שלו)

עיניים שלי - אין נקודות אור בסרטו של ירון שני. אין הפוגות קומיות או פתח לתקווה. הגיבור נמצא במסלול הידרדרות שממנו אין מנוס לסוף טראגי. הבעיה היא שההלם שמנסה שני להכניס את הצופה מאבד מכוחו ככל שהסרט הולך ומתקדם ונשאב למערבולת אינסופית של ויכוחים בין הדמויות ודיאלוגים ארוכים המנסים לשוות צביון ריאליסטי ככל האפשר למתרחש. כך שלמרות משחק טוב ופתיחה מוצלחת, בסופו של דבר "עיניים שלי" מאבד תאוצה ומותיר את הצופה מרוחק. (אלעד שלו)



כאן ועכשיו- סרטו הבועט של רומן שומונוב על חבורה של ראפרים רוסים ומאבקם לשרוד ולקיים את האמנות שלהם. הצצה לעולם לא מוכר בסרט מרתק ומסקרן. (רון פוגל)

בלי דם - למרות המשחק הראוי והצילום האיכותי, חוסר הבהירות העלילתית הפכה אותי לאדיש לגורל הגיבור שבסיכומו של דבר גם אינו דמות כזו מעניינת. אני מקווה שבסרטו הבא יצליח להביא הבמאי יוסף אל דרור את כשרונו הטלוויזיוני והתיאטרלי גם אל המסך הגדול. (רון פוגל)

המוסד - נדמה כי אין לסרט הרבה מה לחדש בז'אנר. הוא נדמה יותר כמחווה אוהבת לסרטי הריגול ולקומדיות המטורפות, מאשר כסרט שעומד בפני עצמו ומצליח ליצור הומור ייחודי משלו. אבל למרות זאת הקצב המהיר של הסרט, הכיפיות הלא מתנצלת שלו, הקאסט שנראה שנהנה מכל רגע, חלק מהבדיחות המוצלחות שכן עובדות בו, הידע הקולנועי והאהבה לז'אנר הקומדיות המטורפות, מצליחים להפוך את הסרט למהנה לצפייה. (אלעד שלו)
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
מאמי (עמוד סרט)
בשורות טובות (עמוד סרט)
ימים נוראים (עמוד סרט)
 
חיפוש בארכיון 2019
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Incitement1ימים נוראיםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.9
Joker2ג'וקרציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 4.4
Rambo V Last Blood3רמבו 5: המשחק האחרוןציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 1.0
Mechila4מחילהציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 3.3
Angel Has Fallen5המטרה: שומר הראשציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 2.8
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט