Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מיסטיק ריבר

בימים אלו הוציאה חברת "וורנר הום וידאו" לחנויות הוידיאו את סרטו המדובר של קלינט איסטווד "מיסטיק ריבר". זהו ללא ספק סרטו הטוב ביותר של קלינט איסטווד בעשר השנים האחרונות. סרט בוגר שלוקח את הצופה למסע מרתק אל מסתרי הגבריות, החברות והאבהות. משחק מצוין של שון פן וטים רובינס, יופי של סרט. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר וזכה בשניים מהם. פרס השחקן הטוב ביותר (שון פן) ופרס שחקן המשנה הטוב ביותר (טים רובינס). במידה ולא ראיתם את הסרט בבתי הקולנוע יש לכם הזדמנות מצויינת לראות את אחד הסרטים החזקים והמרתקים של השנים האחרונות.קלינט איסטווד הוא אחד האנשים הבולטים בהוליווד בשלושים השנים האחרונות. מי שהחל כשחקן במערבוני ספגטי והפך לבימאי של סרטי אקשן טיפס אט אט עד שזכה להערכתה המלאה של הוליווד. בשנת 1993 קיבל איסטווד את פרס האוסקר על בימוי "בלתי נסלח" (שגם זכה בפרס הסרט הטוב של אותה שנה) והיה מועמד לפרס האוסקר על משחקו בסרט.

מאז, התמיד לעשות איסטווד סרט כמעט כל שנה. אולם נראה כי לא הצליח לחזור לקולנוע האיכותי אותו הפגין ב"בלתי נסלח". בעוד סרטיו האחרונים של איסטווד נעו מסרטים לא ברורים, די משעממים או סתם בדיחות מתמשכות, מגיע אלינו "מיסטיק ריבר", סרטו האחרון, שהוא סרט בוגר, שלם ומושלם.

איסטווד מתגלה בסרט כאחד הבימאים הטובים שיש. ראשית, הוא עובד מצוין עם שחקנים. שון פן וטים רובינס משחקים נהדר ומשחקם ראוי למועמדות לאוסקר אם לא לפרס עצמו. קווין בייקון מרשים וגם שחקני המשנה, לורנס פישבורן לורה לייני ומרסייה גיי הארדן, עושים את עבודתם נאמנה.

בתור ילדים שגדלו באחד מהחלקים הפחות מוצלחים בבוסטון, ג'ימי מרקום (שון פן), דייב בויל (טים רובינס) ושון דיביין (קווין בייקון) העבירו את הימים בבייסבול רחוב כמו רוב הילדים בשכונת הפועלים, איסט באקינגהם. שום דבר מיוחד לא קרה אף פעם, עד שדייב נאלץ לצאת לנסיעה ששינתה את חייהם לתמיד. עשרים וחמש שנים מאוחר יותר, השלושה נפגשים שוב בעקבות אירוע גורלי אחר, הרצח של בתו בת ה-19 של ג'ים. שון, שכעת הוא שוטר, מתמנה לחקור את התיק יחד עם שותפו (לורנס פישבורן) והשניים מנסים להתיר את הפשע שטיבו אינו ברור. עליהם גם להישאר צעד אחד לפני ג'ימי, אדם שמונע על ידי כעסו המצטבר ונחוש למצוא את רוצחה של בתו.

איסטווד הוא גם איש טכני מדהים. הוא יודע בדיוק היכן להציב את המצלמה, מתי להשתמש בצילום תקריב ומתי לא להניח לשחקניו ולא לאמר "קאט" אלא לתת להם להמשיך את הסצנה. הסרט הוא לא קל לצפייה. התוכן שלו די קשה ואיסטווד לא מקל על הצופים. חלק גדול מהסצנות מצולמות בחושך וגם סצנות היום הן מאוד קונטרסטיות. חוסר ההתפשרות הזו של איסטווד הופך את הסרט לחובה. את התסריט כתב בריאן הלגלאנד שכבר חקר את מושג הגבריות בסרטים כמו "פייבק", ו-"סודות ל.א.".

סגנונו המיוחד של איסטווד שנותן פרוש חדש למונח גבריות, פרוש שנשען על חברות, אהבה, חמלה אך עם גבולות מאוד ברורים. כל גבר נאלץ להגן על הטריטוריה שלו, אפילו אם זה אומר כי עליו להרוג את חברו הטוב מזה שנים. ניתן לכתוב מאמרים ארוכים מאוד על מהות הגבריות והחברות המתפתחת בין גברים על פי סרטו של איסטווד וסביר להניח שברגעים אילו כמה מהמרצים היותר טובים לקולנוע כותבים תזה על הסרט.

בדי.וי.די שיצא בארץ אין הרבה תוספות להוציא סרט דוקומנטרי קצר המספר על התהליך שעבר סיטווד מאז שקרא את הספר ועד שהסרט הפך למציאות.