Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ביקורת DVD

בכפר הנידח והקסום אינצ´ונגווה, אי שם בדרומה של יבשת אפריקה, נבחר ג´יימס הצעיר (סיאבונה מלונגיסי) לצאת למסע ארוך בשם הכפר - מסע עלייה לרגל לירושלים שבארץ הקודש. אלא שישראל שג´יימס מגיע אליה, אינה דומה כלל לארץ הקודש התנ"כית שהוא ואנשי כפרו דמיינו כאשר התפללו אליה. בשדה התעופה הוא נחשד כי הגיע לישראל בכדי לעבוד באופן לא חוקי והוא נידון לגירוש מהארץ המובטחת חזרה לכפרו. ג'יימס משוחרר מהכלא ע"י שימי (סלים דאו), מי שמתברר לו אח"כ כקבלן המעסיק עובדים לא חוקיים. ג'יימס מתגלגל בהרפתקאות שונות ומשונות בדרכו לירושלים ובדרך הוא לומד על היחס של החברה הישראלית לעובדים הזרים וגם לומד מה זה להיות ישראלי. הוא גם מפתח יחסים מיוחדים עם אביו של שימי, סאלח (אריה אליאס) שמלמד אותו כמה דברים חשובים על החיים בישראל ועל החיים בכלל.הטעות הגדולה ביותר לגבי הסרט היא, שמדברים עליו כעל סרט חצי דוקומנטרי, דבר שלדעתי רחוק מאוד מהמציאות. אמנם הסרט בא לבחון שאלה חברתית חשובה לגבי היחס לעובדים הזרים ומן הסתם מבוסס על המציאות בצורה חזקה, אבל הסרט הוא סרט עלילתי לכל דבר ואפילו משעשע מאוד. שיווקו או הדיבורים עליו כעל דוקומנטרי, בטח הרחיקו ממנו את חלק מהצופים, שלא נמשכים לסוג כזה של סרטים. גם במאי הסרט, רענן אלכסנדרוביץ' שזהו סרטו העלילתי הראשון (אחרי שני סרטים דוקומנטריים, מה שאולי יצר את ה"טעות"), התייחס בריאיונות לסרט זה כאל משהו שונה לגמרי מהעשייה הדוקומנטרית, בגלל שהוא עוסק בעוד המון נושאים שמעבר לשאלת העובדים הזרים, כמו השפעת הכסף וההתנהגות שלנו כחברה. בגלל זה היה לי חשוב להתחיל מתיקון טעות זו.

הסרט בוחר להביא, את סיפורם של העובדים הזרים, שחיים בינינו כבר שנים, כשהם "חסרי פנים וזהות" ודרך סיפורם להעביר ביקורת על היחס של החברה הישראלית לעובדים הזרים. אמנם התופעה הייתה קיימת תמיד, אבל בגלל האבטלה הגואה בשנים האחרונות, הממשלה והמשטרה שמו להם למטרה לגרש את העובדים הזרים והם נמצאים ברדיפה של ממש. הרבה יותר קל להציג אשליה, כאילו הם תופסים את מקומות העבודה של המובטלים, מאשר למצוא פתרונות תעסוקה יצירתיים. הרי ברור לכולנו שלא רבים מהמובטלים יהיו מוכנים לעבוד במקום העובדים הזרים בניקיון בתים, בבניין, בשטיפת כלים או בחקלאות בנגב. כבר היו לא מעט כתבות טלוויזיונית, על היחס המחפיר לעובדים הזרים, על הגירוש האכזרי וזאת למרות שלחלקם נולדו פה ילדים והם רואים עצמם כישראלים לכל דבר.

אין אני נכנס לשאלה החוקית, אני רק אומר שהיה מקום למצוא לזה פתרון הומני ונאור יותר. הייחוד הגדול של הסרט לעומת העיסוק האחר בנושא העובדים הזרים, הוא השימוש בסיפור עלילתי והמון הומור. אין עיסוק ישיר ביחס לעובדים הזרים, אך בין השורות, עובר המסר בלי להיות כבד מדי לקליטה. הרי ידוע שהקולנוע הוא כלי התעמולה החזק ביותר שיש. גיבור הסרט ג'יימס, אותו משחק סיאבונה מלונגיסי בצורה מופלאה, גורם לנו להיקשר לדמותו וסוף סוף לראות את הדמות שמאחורי העובד הזר, "חסר הפנים". הביקורת מוקצנת עוד יותר, בגלל שג'יימס בכלל לא בא לעבוד פה, אלא בא למסע קדוש לירושלים בשליחות הכפר שלו, מסע שצריך לראות את הסרט כדי להבין איך הוא ייגמר. דרך סיפורו של ג'יימס, שלומד את המשמעות של להיות ישראלי עם מילים כמו "להרוויח מהצד", "קומבינה" ו"פראייר", אנו מקבלים השקפה מציאותית וכואבת על פני החברה הישראלית והערכים שהיא מקדשת. אנחנו גם זוכים להצצה על ישראל הרביעית, ממלכת העובדים הזרים. על היחס שהם מקבלים ועל המנהגים שלהם כולל הכנסיות והתפילות. הסרט עוסק גם בשוק התרבותי שמקבל החקלאי הצעיר במפגש עם סמלים מובהקים של ציוויליזציה, כמו קניוני קניות ואפילו נוגע בשטחיות בשאלת היחס לזקנים. במקביל לסיפור הרחב, נרקמת לה ידידות מיוחדת במינה, בין ג'יימס ובין סלאח (אריה אליאס הנפלא), ידידות שבהחלט מראה שאפשר אחרת, אך גם סובלת מהבלחות של הגישה הישראלית הטיפוסית ומעליות וירידות. הסרט זכה בשני האוסקרים היחידים ש"האסונות של נינה" לא זכה בהם, אריה אליאס בפרס השחקן הראשי ואהוד בנאי בפרס המלחין. המוזיקה שאהוד בנאי הלחין לסרט, אכן מדהימה ומצליחה להביא ניחוח אחר למרקע.

התוספות בDVD אינן משהו שראוי לציון, אבל איכות הסאונד מעולה ומחזקת את עוצמתה של המוזיקה המעולה של אהוד בנאי. לסיכום, מדובר בדרמה-קומית משעשעת מאוד ומרגשת מאוד, שמצליחה להעביר ביקורת חברתית בצורה מרוככת ולכן גם מאוד אפקטיבית. סרט הומני וחשוב שמזכיר לנו את האדם שמאחורי "הפועל השחור", ומצליח באותה "נשימה" לספק גם בידור. לא לפספס !