Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ראיון עם יוצרי הכלה הסורית

עינת פרנבך לא מרפה מיוצרי "הכלה הסורית" שיצא לא מכבר לחנויות הוידיאו. בחלק הראשון של הראיון (שפורסם ביום רביעי) היא בחנה את שתיקות הרועמות שבסרט ודיברה עם האישה שמאחורי מונה, קלרה ח'ורי, והאישה שמאחורי התסריט, סוהא עראף. היום אנו מפרסמים את החלק השני והאחרון של הראיון שבו ממשיכה פרנבך את השיחה עם קלרה ח'ורי ומקבלת כמה טיפים מהבמאי ערן ריקליס.

מה הדבר החשוב ביותר שלמדת מאביך (השחקן מכרם ח'ורי שגם משחק בסרט)?
"to play it for true". אם אני משחקת ומשקרת לעצמי, אז זה משחק רע". קלרה מספרת על השיעור הראשון שקיבלה מאביה כאשר התכוננה למבחנים לבית צבי: "הוא פשוט אמר לי: תעמדי מול הקיר ותגידי את הטקסט. לא רוצה לראות שום דבר זז אצלך! לא יד, לא מצח, לא כלום! תדבקי לקיר ותני למילים שיצאו ממך הכי אמיתי שיש".

מה את יותר אוהבת לעשות: קולנוע או תיאטרון?
"אני מעדיפה קולנוע. קודם כל כי זה חד פעמי וזה משהו שלא נשחק. בקולנוע זה כאן ועכשיו ואמיתי, והמצלמה קולטת אותך יותר חזק, כמו מכונת אמת... מבחינתי, אני לא יכולה לשחק. אני חייבת להיות שם."

חאמד, האב, ישב בכלא בעקבות תמיכתו בסורים וכששוחרר נאסר עליו להיות מעורב פוליטית ולשהות באיזור הגבול. ישנה דמותו של השוטר הרע, שמעון (אורי גבריאל) שממרר את חייו וכמעט גוזל ממנו את רגע הפרידה מבתו.סוהא, קצין המשטרה האטום מייצג את ישראל ככובש. סוהא מזכירה לי את הדמות של אריק, צלם החתונות היהודי, הרגיש וטוב הלב. אני לוחצת וסוהא מתעצבנת ועונה: "אבל תשמעי, זאת העובדה, מג'דל שמס הוא כפר כבוש! הגולן הוא סורי. הגולן זה שטח כבוש מ-67', זאת עובדה כמו שהשטחים הם כבושים".

האם לדעתך קיים איזון בסרט בין הצד הישראלי לצד הסורי?
"זה לא סרט על הכובש הישראלי. זה לא סרט כיבוש. בכלל לא! זה סרט על הכלה ועל המשפחה שלה". היא מאירה את דמותו של קצין המשטרה: "יום סוער במג'דל שמס, הפגנות, לחאמד אסור להשתתף בהפגנות, יש חשבון שלא נסגר בין שניהם והם נפגשים שם".

סוהא מפתיעה אותי ומספרת שקראה את הביוגרפיה של גולדה מאיר ועד שלב מסויים היא הזדהתה עמה. "מה זה אהבתי אותה. מה זה הזדהיתי איתה כאישה. לגמרי. אישה שיודעת מה היא רוצה, מורדת ועושה מה שבא לה. אמרתי לכולם: וואלה, אני מזדהה עם גולדה. וואלה היא אישה חזקה, אישה שידעה מה היא רוצה בתור אישה".

התסריט מבוסס על קטע מחתונה דרוזית שצילם ערן ריקליס בסרטו התיעודי "וגבול נתן". סוהא משתפת אותי בחוויה מדהימה: "הייתי בירדן בשנה שעברה...הייתי בבית מלון, חזרתי ב-23:00 מה זה קרועה, אני עולה במעלית, הדלת נפתחת ופתאום אני רואה פרצוף מוכר. אני מסתכלת על הבן אדם. אני יוצאת מהמעלית, הוא נכנס. אני אומרת לו: 'אתה בעלה של סאמר?' אני יודעת איך קראו לכלה האמיתית...והמעלית נסגרת, כמו סצנה בסרט. הוא פותח שוב את המעלית, אומר לי: 'כן' ויוצא".

ערן ריקליס, הבמאי של "הכלה הסורית", חתום על סרטים וסדרות טלוויזיה, ביניהם "גמר גביע", "זוהר", "צומת וולקן" ו"המשאית". הוא מספר ש"הכלה הסורית" התחיל בסרטו הדוקומנטרי "וגבול נתן": "מרכיבים מסויימים בסיפור המשיכו להציק לי וישבו לי בראש, ואז נסעתי משהו כמו שנתיים לרמת הגולן ודיברתי עם אנשים ואספתי עוד ועוד סיפורים שמהם יכולתי לבנות איזה שלד של סיפור שאיתו, בעצם, באתי אל סוהא".

לא חששת שהבחירה בשחקנים שרובם אינם מוכרים וערביים תפגום בהצלחה של הסרט בארץ?
"בעיני זה רק לטובה, כי אין פה שום מחסומים בדרך. אתה בעצם רואה אנשים על המסך, ובהנחה שבתור צופה התחברת אליהם, אז אתה פשוט מרגיש חלק מהם. לגבי העניין של שחקנים ערביים, אין שספק שזו לא משימה קלה, אבל מכיוון שאני מאמין גם באותנטיות, בעניין הזה אף פעם לא זייפתי בסרטים שעשיתי, אני קצת שמרן בעניין של שמירה על איזה ריאליזם בקולנוע. "

האם "הכלה הסורית" יוקרן בסוריה?
"אחד החלומות הגדולים שלי זה שהסרט יקבל הקרנה בדמשק. עצם זה שהבמאי ישראלי זו מכשלה רצינית. אני מחפש דרך להעביר קלטת לנשיא סוריה, בשאר אל אסד, שגם מופיע בסרט לרגע. אולי אם זה יתחיל ממנו, אז זה יזכה לתהודה יותר רחבה בסוריה."