Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: זכרונות אהבה מ-2046

זכרונות אהבה מ-2046 - חלק 2

מאת: עינת פרנבך

17/09/2005

שלח לחבר הוסף תגובה

כל הנוסעים מתבקשים לעלות לרכבת הנוסעת ל-2046, המקום והזמן בו תתאחדו עם הזכרונות שאיבדתם. ברוכים הבאים לאהבה החדשה שלי, וונג קאר וואי.

קאר וואי מניף את שרביט המנצח ובמשך השעתיים של הסרט מנסה להבין ממה עשוי הגיבור שלו וממה עשויה האהבה. "כל אחד מאיתנו זקוק למקום בו יוכל להצפין או לשמר זכרונות מסוימים, מחשבות, דחפים, תקוות וחלומות". אומר קאר וואי ומעניק לגיבוריו את "2046". במקום זה הזכרונות אינם מתעמעמים, כי חוקי הזמן אינם חלים עליהם. השניות, הדקות, השעות והימים במחיצת אהובנו הם השמורה הנפלאה ביותר במרחבי הזיכרון.

הדמויות של קאר וואי חיות בקופסא שחורה ולכן הוא אינו מספר לנו דבר על עברן הלוטה בערפל ומתמקד בשאלות הסובבות את הקופסא: מה אנחנו מחפשים בבן זוג? את בן הזוג הקודם. מדוע אנו זקוקים לאהבה? משום שאנו זקוקים למקום בטוח להפקיד בו את סודותינו. איך משכחים אהבה נכזבת? בדמעות, באלכוהול ואם זה לא עוזר, נוסעים ל-2046.

מדוע אדם מסויים אינו נופל ברשתנו? לא משום שאינו יכול לאהוב אותנו, אלא משום שהוא אוהב מישהו אחר. כולנו יודעים שאהבה היא תרכובת של נסיבות, זמן ומקום. הדמויות בסרט חיות את זה, אך רק קופסא שחורה אחת נפערת לרווחה בסוף הסרט ומקיאה את התובנות הללו. זוהי הקופסא של צ'ו: "היה רק אחד שחזר. הוא בחר לעזוב. הוא ביקש להשתנות", מספרת האקספוזיציה.

הצפיה בסרט עוררה בי זכרון אבוד מחווית הצפייה ב"מלהולנד דרייב" של דיוויד לינץ'. שני הסרטים עוסקים בהדחקה, בהצפה של הזיכרון, במלחמה בין הדמיון למציאות, ושניהם מעבירים נושאים אלו בדרך אודיו-ויז'ואלית רבת רושם המתקשרת עם תת המודע של הצופה. גם ב-"2046" גיבורי היצירה הבדיונית הם אנשים שפוגשת הדמות הראשית בחיי היום יום שלה ויצירתו של הסופר ("2046") כמו גם יצירתו של הבמאי (ב"מלהולנד"), מאירה את תת המודע ועוקבת אחרי מסעו של הגיבור אחורה, לזיכרון הכואב. ההבדל הוא שקאר וואי לא צריך לרצוח אף אחד כדי להגיע לאותן המסקנות.

ביצירתו הקודמת של קאר וואי, "מצב רוח לאהבה", התאהב צ'ו בסו לי-ז'ן מחוץ למסגרת הנישואין. האם הצ'ו אותו הצ'ו? למען הסר ספק, קטע מתוך הרומן שלו עם סו מ"מצב רוח לאהבה" שזור בסופו של "2046" וחונק את עצמאותו. "מצב רוח לאהבה" מציג סיפור אהבה שאינו מתממש, בין השאר משום שמרנות חברתית. ב"2046" קאר וואי פורץ את המחסומים החברתיים – ג'ינג נישאת לגבר יפני, באי-לינג מתפשטת וצ'ו קופץ ממיטה למיטה. למרות ההתפתחות רוויית התשוקה והיצר, צ'ו דורך רגשית באותו מקום בו עזבנו אותו ב"מצב רוח לאהבה", כאילו תמצית קיומו נכלאה בסרט הקודם. אגב, העבודה על "2046" החלה בזמן שקאר וואי עבד על "מצב רוח לאהבה".

המוסיקה בסרט מרגשת ומתחברת לנפש של הצופה בנימים דקיקים. גם כאן מדייק קאר וואי ומנגן את הקטעים המוסיקליים במחזורים, כמו מחזורים של זכרון ושכחה. את עבודתו של המלחין שיגורה אומביאשי פגשתם ב"מצב רוח לאהבה" וב"מחול הפגיונות". ב"2046" המוסיקה היא המאהבת של הדיאלוגים והפילגש של הצילום. לאומביאשי חבר המלחין הותיק פייר רבן שעבד בצמוד לבמאי הגרמני ורנר פאסבינדר במשך שנים רבות. התוצאה היא בלתי נשכחת!

באתר הסרט ניתן לצפות בטריילר, לקרוא על הסרט והחשוב מכל – להאזין לפסקול. www.2046.co.uk

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »