Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: האחים גרים

האחים גרים – למבוגרים בלבד - ביקורת סרט

מאת: יאיר הוכנר

18/09/2005

שלח לחבר הוסף תגובה

הבמאי טרי גיליאם ("12 קופים", "ברזיל", "פישר קינג", "פחד ותיעוב בלאס וגאס"), נטש את עולם הקולנוע בעקבות התרסקות הפרויקט השאפתני שלו "דון קישוט". האירוע המצער התרחש לפני כשבע שנים. ספטמבר 2005 מסמן את חזרתו של היוצר הרבגוני. הסנונית הראשונה, או יותר נכון העורב הראשון מבית היוצר של גיליאם הוא "האחים גרים – למבוגרים בלבד", שהשתתף לאחרונה בתחרות בפסטיבל ונציה (סרט נוסף שלו, ""Tideland הוצג במקביל בפסטיבל טורונטו).

מה שמוזר בסרט "האחים גרים – למבוגרים בלבד" הוא שאם לא הייתי יודע שגיליאם ישב על כסא הבמאי הייתי חושד שטים ברטון ביים את הקומדיה האפלה הזו שעוקבת אחרי צמד מספרי האגדות שנאלצים להתמודד מול השדים והמפלצות שהם בעצמם יצרו בסיפוריהם. את התסריט כתב אהרן קרוגר המוכר לנו כתסריטאי מאחורי הסרטים "סודות נעולים", "צעקה 3", "משחק הצבאים", "הצלצול" ו"הצלצול 2". כפי שניתן להבין מרשימת הסרטים הנ"ל, לקרוגר הזה אין חוש הומור וכאן בדיוק ניכנס גיליאם. אין ספק שהמוצר הקולנועי המדובר הוא לא סרט טרי גיליאמי טהור אבל יש בו מספיק מאותו מגע אפל וייחודי שמתלבש כמו כפפה על יד כאשר מדובר ביוצר הסהרורי.

מאט דיימון והית' לדג'ר הם האחים גרים, שני אחים הנודדים בכפרי גרמניה בזמן הכיבוש הצרפתי. הם עוסקים בהעלמת רוחות ומפלצות - כמובן שאותן "רוחות ומפלצות" הם שחקנים בתחפושת ושני האחים יעשו הכול בשביל קצת כסף. כאשר הם נתפסים על ידי הצרפתים הם נשלחים לכפר השוכן ליד יער מקולל שבו ילדות זכות וטהורות נעלמות בין העצים. ביער מתעוררות גם שלל דמויות מאגדות הילדים של האחים גרים: כיפה אדומה, הנזל וגרטל, הזאב הרע, עוגית הג'ינג'ר, רפונזל, המכשפה הרעה, הראי ואפילו התפוח האדום. האחים גרים צריכים לראשונה להתמודד עם המיתוסים שהם בעצמם יצרו וכלל לא האמינו בהם. כדי לעשות זאת הם צריכים להיכנע לפנטסיה ולזנוח מאחוריהם את המציאות שהכירו עד עתה.

מי שחושב שהוא הולך לראות סרט על חייהם של צמד הסופרים ומספרי האגדות טועה. גיליאם וקרוגר יצרו אגדה על השניים. הם הגיבורים באגדה הוליוודית עם תקציב מנופח של שמונים מיליון דולר. מדובר בצמד נוכלים שהופכים בעל כורחם לגיבורים. שני אחים השונים אחד מהשני: אחד ציני שמעוניין רק בכסף ונשים השני חולמני שמאמין באגדות. גיליאם כהרגלו משלב שפע סגנונות וז'אנרים קולנועים: זו גם קומדיה שחורה, זו גם קומדיית סלפסטיק וסרט הרפתקאות, אבל זהו גם סרט אימה. יש כמובן גם אווירה רומנטית אבל לצד זה מדובר בפנטסיה וכמובן אסור לשכוח שבכלל מדובר בסרט תקופתי.

הסרט מבוים בהומור רב והמון רגעים מפחידים שהם לכאורה בנאליים זוכים לנקודת המבט הייחודית שאופיינית לגיליאם. רק לראות מה עולה בגורלו של גור החתולים הלבנבן שווה את מחיר הכרטיס של הסרט. חוסר התקינות הפוליטית של גיליאם שמצליח לחדור לסרט נראה אנרכיסטי והופך אותו למוצר מיינסטרימי חריג שרוקד על כל החתונות. בנוסף, יש לסרט צוות שחקנים ראשי מנצח. נראה כאילו מאט דיימון והית' לדג'ר פשוט נהנו מכל רגע על הסט. גם פיטר סטורמייר בתפקיד קאבאלדי פשוט מעולה. הליהוק של לינה הידי כאנג'ליקה הוא טעות אחת גדולה. גיליאם רצה את סמנתה מורטון אבל האחים ווינשטיין שהפיקו את הסרט לחצו עליו לקחת את השחקנית האלמונית. וכמובן מוניקה בלוצ'י בתפקיד המלכה המפתה שלכודה במגדל. מה צריך יותר מזה?

"האחים גרים למבוגרים בלבד" אינו סרט טהור של גיליאם. זו אינה יצירה שלו מההתחלה עד הסוף, הוא אפילו לא כתב את התסריט, אבל בהחלט מדובר במוצר מבדר וחריג בנוף הקולנועי ובנוף ההוליוודי ממנו הוא מגיע וזו כבר סיבה טובה לראות אותו.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »