נתן גרוס, מחלוצי הקולנוע בישראל, הלך לעולמו

ביום חמישי הלך לעולמו נתן גרוס, מחלוצי הקולנוע הישראלי, בגיל 86 מהתקף לב. לאחר שלקה בהתקף לב בביתו בגבעתיים הוא הובא לבית החולים שיבא, שם נקבע מותו. גרוס היה מעורב ביצירתם של כ-120 סרטי תעודה וסרטי עלילה. הוא היה היה הראשון שזכה באוסקר הישראלי על מפעל חיים בשנת 1991. כמו כן זכה באות יקיר אמ"י על מפעל חייו ב-1989. גרוס גם עסק בכתיבה, ביקורות קולנוע ותרגומים מעברית לפולנית.

גרוס נולד ב-1919 בקרקוב, פולין וסיים את חוק לימודיו בגימנסיה העברית בעיר. הוא הצליח להימלט מגטו קרקוב, בימי מלחמת העולם ה-2 לאחר שהתחזה לנוצרי באמצעות ניירות אריים. לאחר המלחמה החל את דרכו כעוזר במאי של סטניסלב ווהל. הוא ביים כתריסר סרטי יידיש בפולין בקואופרטיב "כינור" בין השנים 1946-1950, בהם שניים באורך מלא. במקביל היה חבר פעיל בהנהגת תנועת "גורדוניה – מכבי הצעיר". בשנת 1950 עלה לישראל, בה המשיך את פעילותו בקואופרטיב "קולון". לאחר מכן ריכז את מערכת היומן הקולנועי "חדשות גבע" והיה לבמאי הסרטים השכיר הראשון בישראל.

החל מ-1960 הפך להיות במאי עצמאי וביים יותר ממאה סרטי תעודה, רובם עוסקים בפיתוח המדינה ובנושאים יהודיים ואומנות יהודית. סרטו העלילתי "המרתף" זכה בפרס בפסטיבל ברלין ב-1964.

גרוס היה חבר מזכירות האיגוד המקצועי של עובדי ההסרטה בישראל ומבקר הקולנוע של "על המשמר". על עבודתו העיתונאית זכה בפרס בן דור. ב-1989 הוענק לו "אות יקיר אמ"י" וב-1991 הוענק לו ה"אוסקר הישראלי" הראשון של האקדמיה הישראלית לקולנוע, על מפעל חייו.

גרוס גם פרסם וערך ספרי שירה, אמנות, זיכרונות ומחקר השואה. כמו כן הוציא שני ספרים בתחום הקולנוע: "תולדות הקולנוע היהודי בפולין" (1989), ו"הסרט העברי" (1991) ביחד עם בנו יעקב גרוס. בשנים האחרונות ועד לרגע מותו כתב בעיתון הפולני-ישראלי נוביני קורייר והיה פעיל ביד-ושם.

שני ספריו, "מי אתה אדון גרימק" ו"הרפתקאות גרימק בארץ הקודש", עומדים לצאת לאור בפולנית בחודש הבא, בטקס מיוחד שיערך על ידי עירית קרקוב. גרוס הותיר אחריו בן, יעקב, בת, עליזה, נכדים ונינים. הלווייתו תתקיים מחר (שישי), בשעה 10:30, בבית העלמין ירקון.

גרוס הניח בן, יעקב (איש קולנוע ושותף לכמה מספריו), בת, עליזה, נכדים ונינים.