Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הגנן המסור

"הגנן המסור" הוא מותחן רומנטי בינלאומי, המבוסס על רב המכר של ג'ון לה קארה ובבימויו של פרננדו מיירלס, שהיה מועמד לאוסקר על סרטו "עיר האלוהים".

בשדה נטוש מתגלה גופתה של טסה (רייצ'ל ווייז), שנרצחה באכזריות. כל הראיות מובילות לכך שהרצח בוצע על רקע אישי. המשטרה מניחה כי בעלה האדיש והמרוחק של טסה, ג'סטין (רייף פיינס), ישאיר להם את ענייני החקירה, אולם הם לא יכולים היו לטעות יותר. כשהוא רדוף רגשות חרטה ומזועזע מהשמועות אודות בוגדנותה של אשתו המנוחה, מפתיע ג'סטין את כולם ויוצא למסע עולמי החושף שקרים והכחשות. הודות לנגישותו לסודות דיפלומטיים, הוא יסכן את חייו כדי לחשוף את האמת הקשה - קונספירציה אימתנית, יותר מאשר יוכל לדמיין אי פעם.

רייף פיינס (שהיה כבר מועמד פעמיים לאוסקר על "הפצוע האנגלי" ו"רשימת שינדלר") ורייצ'ל ווייז, משחקים בסרט שצולם בברלין, לונדון, ניירובי ואתרים אחרים בקניה.

"ההזדמנות לעשות משהו על תעשיית התרופות הייתה רק אחד משלושה אלמנטים שגרמו לי לרצות לביים את 'הגנן המסור'", אומר הבמאי פרננדו מיירלס. "אלמנט שני היה ההזדמנות לצלם בקניה. והשלישי קשור בסיפור האהבה המקורי הזה: איש שנישא לאישה ורק אחרי שהיא מתה הוא באמת מתאהב בה ויוצא לחפש אחריה. זה סיפור מקסים עם נגיעות אקזיסטנציאליות".

"במבט ראשון, ג'סטין נראה מאוד פסיבי" אומר מיירלס. "הוא ג'נטלמן בריטי, דיפלומט מנומס שחי על-פי קוד. הוא לא לגמרי יודע מה עושה טסה; לפעמים הוא רוצה להתערב, אבל הוא לא עושה כלום, לא בגלל שהוא חלש אלא בגלל שיש לו הסכם איתה, והוא חי גם לפי הקוד הזה. כולנו היינו מעוניינים להבין למה טסה הייתה מעוניינת בג'סטין. היא צריכה עוגן וג'סטין שומר על שפיותה. הוא כל כך בשליטה, והיא כל כך מלאת-תשוקה".

הדמות של טסה מבוססת על מקרה אמיתי. ג'ון לה-קארה הקדיש את "הגנן המסור" לאקטיביסטית נלהבת ועובדת בהתנדבות בשם איבט פיירפאולי. כחלק מההקדשה הקולנועית, הוא מתאר אותה בכתוביות בסוף כמי ש"חייה ומתה בגלל שהיה לה אכפת". ב-1999, בגיל 60, מתה פיירפאולי עם עוד שני עובדים והנהג, בתאונת דרכים באלבניה. באותה תקופה היא הייתה נציגה של ארגון פליטים.

צילומי הסרט התחילו בברלין, עברו ללונדון לצילומים נוספים ומשם לחלק המרכזי והגדול של ההפקה, קרוב לחודשיים בקניה. "ג'ון לה-קארה כתב תסריט על מדינה מתפתחת ועולם העסקים מנקודת המבט של אדם בעולם המערבי. כשאני קראתי את הספר, שמתי את עצמי בעמדה המנוגדת. ראיתי את עצמי באפריקה. במובן מסוים, התסריט מספר את הסיפור דרך עיניים קנייתיות. כמישהו מהעולם השלישי, אני מזדהה יותר עם הקנייתים מאשר עם הבריטים" אומר מיירלס.

סיימון צ'אנינג וויליאמס, אחד המפיקים של הסרט, מברך על הכיוון של מיירלס: "פחדתי שניתקע במשבצת 'הגבר הבריטי מהמעמד הבינוני'. כשפרננדו מיירלס נכנס לתמונה, כל הדעות הקדומות האלה התפוגגו. במקום זה, קיבלנו ראייה חדשה של העולם שעליו כתב לה-קארה, מנקודת תצפית אינטליגנטית ועמוקה של מישהו ממקום אחר. התפיסה של פרננדו מעמידה את הדמות בניגוד למעמד שממנו היא באה. המבנה המעמדי הבריטי לא חשוב לו. זה היה נפלא שהוא יכול היה לעזוב את זה ולספר סיפור כמו שהוא נראה ל-95 אחוז מהעולם".

"נקודת המבט של העולם השלישי' של מיירלס הבטיחה שבנוסף למאות הניצבים שהועסקו על הסט, חלק נכבד מהצוות יהיה אפריקאי (הסרט מציג קנייתים ביותר מ-35 תפקידים). יותר מזה, אל הצוות הבריטי נוספו יותר מ-70 חברי צוות קנייתים בכל המחלקות.

מיירלס נולד בסאו-פאולו, ברזיל ב1955 והתחיל לצלם קטעי וידאו נסיוניים עם קבוצת חברים במקביל ללימודי הארכיטקטורה באוניברסיטת סאו פאולו. עבודתם המשותפת הובילה אותם לפתיחת חברת הפקות פרטית,Olhar Electrico. החברה זכתה להערכה כאחת החברות המובילות להפקת סרטים עצמאיים, והוא וחבריו זכו בכמה מהפרסים החשובים המוענקים ע"י פסטיבלי הסרטים בברזיל. לקראת סוף שנות ה-80 הרחיבה החברה את פעילותה והחלה לצלם גם פרסומות. מאז הספיק מיירלס לבסס את מקומו כאחד מבימאי הפרסומות הידועים ביותר בברזיל. בשנות ה-90 הקימו מיירלס ושני שותפים את חברת ההפקות 02 Filmes ומאז 1996 ביים שני סרטים קצרים ושניים באורך מלא. על סרטו "עיר האלוהים" היה מועמד לאוסקר הבימוי. הסרט היה מועמד גם בקטגוריות נוספות לתסריט מעובד, צילום ועריכה וקיבל יותר מ-50 פרסים ברחבי העולם. בעקבות הצלחת הסרט, הפיקה חברת ההפקה שלו סדרת טלוויזיה, מעין המשך לסרט, שנקראת "Cidade dos Homens" (עיר האנשים).

הסרט "הגנן המסור" מופץ על ידי סרטי שני. הסרט פתח את פסטיבל הסרטים בחיפה ב-18.10 ומוקרן מיום ד' 19.10 בבתי קולנוע לב וברחבי הארץ.