Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: פנינה מוארת

מאת: בן חכים

בתום הצפייה השניה ב "הכל מואר" לא הצלחתי להבין איך סרט כה מקסים חמק מידם של המפיצים בארץ ולא מצא את דרכו להקרנות מסחריות באולמות הקולנוע.

"הכל מואר", המבוסס על רומן מאת ג'ונתן ספרן פואר, הוא סרט הביכורים של השחקן ליב שרייבר כבמאי. את שרייבר ראינו בסדרת סרטי "הצעקה", ובימים אלו בסרט אימה נוסף (לא מוצלח במיוחד - "אות משמים 666).

רוב האנשים לא יזכו לשמוע על היצירה הקולנועית הנפלאה הזו, ויעשו פרצוף בכל פעם שעיניהם יחלפו על פניה במדפי ספריות הוידאו וחבל. המדובר בסרט יהודי מכף רגל ועד ראש, מעיצוב הבגדים הסטריאוטיפי של היהודי הקטן שומר המצוות מבית טוב, ועד לרעיון ולנושאו הכללי של הסרט. הסרט עוסק בנושא היהודים בשואה, בדרך שאולי לרובינו תהיה מעט זרה ולא מוכרת. והכלל מדובר בסרט שפשוט עשוי טוב. סרט ששווה צפייה יותר מהרבה מאוד סרטים אחרים שאיכשהו מצליחים להשתחל לאקרנים הציבוריים ולמען האמת, אף אחד לא בדיוק יודע איך ולמה.

הסרט נפתח באקספוזיציה מושלמת שנמשכת כמעט על פני כל חציו הראשון וערוכה באופן קליפי, פיקנטי, מקפיץ ומצחיק, ומיטיב לקחת אותנו למעין מסע קטן ומקסים, בו אנו מצליחים להכיר את הדמויות המוקצנות והמופרעות להחריד שבסיפור ולהתחבר אליהן בצורה הכי ביזארית.

האווירה הצבעונית והשמחה זורקת אותנו בעל כורחינו למעין אופוריה נטולת דאגות ומחשבות אל תוך פנינת קולנוע קטנה ומקסימה, שכלל לא מצליחה להכין אותנו ולו בפיסת המידע או הרגש הקטנה ביותר, לגל העצום, הטעון והרגיש, שמחכה לנו בהמשך – נושא השואה.

חלקו השני של הסרט, מקבל טון שונה לגמרי והרבה יותר רציני מזה שהורגלנו אליו בתחילת הסרט, בו אנו עוקבים אחר מסעו האישי של ג'ונתן (אלייז'ה ווד), בחור יהודי אמריקני, המתלווה למכונית התכלת המקסימה של מארחיו האוקראיינים, אלכס (יוג'ין הוץ), בחור אוקראיני העובר תהליך לקוי ומשעשע של אמריקניזציה, סבא מטורלל (בוריס לסקין) וכלבה אחת משוגעת, אך משגעת, סמי דייויס ג'וניור ג'וניור.

יחד, הם יוצאים למסע ברחבי נופיה המהפנטים והצבעוניים של אוקראינה, בחיפוש אחר האישה המסתורית שהצילה את סבו של ג'ונתן מידי הנאצים בשנת 1942. זהו מסע חכם, מצחיק, משעשע, אנושי ומרגש, החושף בסופו סודות גדולים ונכון להשפיע כמעט על כל הלוקחים בו חלק.

אין ספק ש"הכל מואר", מיטיב להאיר את המסך באור צבעוני ומצליח לספר את סיפורו גם ללא מילים, אלא בעזרת עבודת סאונד מבריקה, המלווה במוסיקה אוקראינית משכרת ומטמטמת המתוזמנת להפליא ומוסיפה מימד בלתי נפרד ליצירה המשגעת. אחד הדברים היפים בסרט, הוא שגם כשהוא עוסק בנושאים כה קשים, כה ריאליסטים ועמוקים, הוא מצליח לשמר את אופיו הסוריאליסטי, המבלבל והשונה עד לסופה של היצירה, אם זה בעיצוב הסטים (נופיה המדהימים של אוקראינה), אם זה במוסיקה החריפה, שמקצינה כמעט כל סצינה ומותחת אותה עד למקסימום ואם זה בדמויות הביזאריות.

זהו מסע קולנועי מענג למדי, גדוש בהמון רגעים הומוריסטים, אך עם זאת אנושיים ומרגשים, שכן מרכזו של הסרט הוא אינו נושא השואה עצמו, אלא באמצעותו משתקפת תמונה כוללת של מפגש תרבויות, גילוי עצמי והתחדשות רוחנית שמשנה את פני חייהם של כל הלוקחים בו חלק.

יש לשבח את משחקם הנפלא של כל הקאסט, שהפך את הסרט לאמין לכל אורכו. אלייז'ה ווד, האיש והעיניים, שני השחקנים האוקראיניים הנפלאים המתלווים אליו (יוג'ין הוץ ובוריס לסקין), וכמובן, איך אפשר לשכוח את הכלבה המשוגעת, שהוסיפה לסרט אלמנט פרוע והיפראקטיבי מהנה ובלתי נשכח.

בעותק הדי. וי. די תוכלו למצוא את הטריילר של הסרט וגם סצינות שהוצאו בעריכה. התוספות אינן מתורגמות, אך הסרט כן. מומלץ בחום לאוהבי קולנוע טוב.