בין התאריכים ה- 4 בספטמבר ועד ה- 20 בספטמבר ייערך בשלושת הסינמטקים הגדולים (תל אביב, חיפה, ירושלים) שבוע קולנוע פורטוגלי. במהלך הפסטיבל יוקרנו 6 סרטים.
פורטוגל עברה שינויים קיצוניים בשלושת העשורים האחרונים. מאז נפילת הדיקטטורה ב-1974 ובעקבות ההשתלבות באיחוד האירופאי ב-1986, פורטוגל חוותה לא רק מודרניזציה מואצת של תשתיותיה, אלא גם תזוזה במנטאליות של תושביה. השינויים האלה בדרך החיים הפורטוגזית ניכרים בסרטים שיוצגו החודש בשבוע הקולנוע הפורטוגלי.
במרכזו של סרט הפתיחה "אודט" (2005) של ז'ואו פדרו רודריגז עומדים נידוי חברתי ודילמות שעומדות לפני מיעוטים. בכניסה לדיסקוטק בליסבון שני בחורים מתנשקים ונשבעים לאהבת נצח. מספר רגעים לאחר מכן אחד מהם, פדרו, מת בתאונת דרכים.
אודט, שעובדת בסופרמרקט, חולמת על חתונה וילדים. היא רוצה בית וביטחון, אך החבר שלה עומד לעזוב אותה. בניסיון למנוע את הפרידה היא משקרת לו ומודיעה כי היא בהריון. זה לא עוזר הוא נוטש. בבדידותה וייאושה היא מוצאת פתרון מטורף. מסתבר שפדרו שנהרג היה השכן שלה. היא ממשיכה לטעון כי היא בהריון ושפדרו המנוח הוא האבא. אודט פוגשת את רואי, החבר של פדרו ומערכת יחסים מוזרה מתחילה להתפתח ביניהם.
[*]
הסרט זכה בפרס מיוחד בפסטיבל קאן 2005.
בעיות חברתיות מהוות רקע גם לסרטים "השוטרת"(2001) ו"הנער עם הטרפז המעופף" (2002). "היורש" (2002), עיבוד לרומן מאת אחד מסופריה המובילים של פורטוגל ג'וזה קרדוזו פירס, הינו עדות לימיה האחרונים של דיקטטורת סלאזר.
סרטו של מנואל דה אוליביירה "מילה ואוטופיה" (2000) דן ברדיפה דתית בפורטוגל של המאה ה-17, אך בעצם הינו מבט עכשווי על אי-סובלנות. סרט נוסף מאת דה אוליביירה "פורטו של ילדותי" (2001) הינו סרט תיעודי אישי, מחווה לעיר בה הבמאי נולד וגדל.
כל הסרטים דוברי פורטוגזית עם תרגום לאנגלית. "אודט" ו"מילים ואוטופיה" יתורגמו לעברית במיוחד לכבוד ההקרנה בישראל בסינמטקים של תל אביב וחיפה.