Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מישהו לרוץ איתו

מאת: יאיר הוכנר

לא נכחתי בפרמיירה בבריכת השולטן ולא הגעתי להקרנת העיתונאים כי פשוט לא הייתי בארץ. באחת מהקרנות העיתונאים כל מי ששוחחתי איתו אמר לי שאת "מישהו לרוץ איתו" אסור להפסיד. אז הגעתי כמו כול עם ישראל לסינמה סיטי ושמחתי לגלות שהאולם היה מלא עד אפס מקום והסרט ממש, אבל ממש טוב מאוד.

עודד דוידוף ("מרס תורכי"), הבמאי הצעיר והכישרוני הופך את המעשייה של גרוסמן לגרסה עכשווית וקצבית של "אוליבר טוויסט" (בניגוד לגרסה השמרנית משהו של רומן פולנסקי שמוקרנת בבתי הקולנוע בימים אלו) סטייל "Run Lola Run".

[*]

מדובר בריצה אחוזת אמוק אל תוך המציאות הישראלית. ריצה שהיא בעצם סיור בתוך הסמטאות האפלות של ירושלים ובה בעת שיווק מרשים למדי של נופיה. ואכן עיר הבירה בעדשתו של ירון שרף מעולם לא נראתה כול כך מפחידה, עכשווית, מסתורית ומפתה בו זמנית על בד הקולנוע.

אסף בן ה-16 (יונתן בר אור המתוק), עובד בקיץ בכלביה העירונית. הוא מקבל על עצמו משימה למצוא את בעלת הבית של כלבה נטושה. אסף, נער בעל לב זהב, הופך בשל טוב ליבו למין בלש פרטי, במטרה לאתר את הנערה שהיא בעלת הבית של הכלבה דינקה. הכלבה מובילה אותו אל אנשים שיוכלו לעזור לו לפתור את התעלומה ובדרך אל הפתרון הוא מסכן את חייו.

[*]

במקביל לסיפור המסגרת של אסף, ישנו הסיפור הפנימי המתקיים בעזרת פלאשבקים. בעצם מדובר במסע של תמר (בר בלפר שמתגלה כשחקנית מצויינת), בת גילו של אסף שנעלמה עם כלבתה דינקה. סיפורה של תמר מתחיל חודשיים לפני-כן. תמר בורחת מהבית ויוצאת למשימה שהמניעים שלה מתגלים רק בסוף הסרט. היא מוצאת את עצמה במעון לנערים-אמנים חסרי בית, המנוהל בידי פסח, (צחי גראד המעולה), היוצר דמות פייגין ישראלית, שם היא פוגשת בצעירים נוספים הנשלחים לנגן במקומות ציבוריים ברחבי הארץ, ובעצם משמשים הסחה לעסקאות סמים.

דוידוף מצליח לשלב בין שני הסיפורים בעזרת עריכה דינאמית שלא נותנת הרבה מרווח לנשימה כך שהצופה מוצא את עצמו נשאב פנימה אל תוך חייהם של שני הצעירים ובמקביל מתחיל לפתח ציפייה שהצמד ייפגש סוף כול סוף.

[*]

במקביל לסרט הבלשי המותח אנחנו זוכים לקבל סרט עכשווי מאוד על המשבר שבו נמצאת המדינה שלנו. ארץ שמחפשת אחרי דמות אב, דמות סמכותית שתעזור לנו לשרוד. אסף ובר המייצגים אותנו הם צעירים שהוריהם נמצאים באמריקה או ממש לא נוכחים בחיי ילדיהם. בעצם דמות האב היחידה בסרט היא של הנבל המנצל את הנתינים שלו ובסופו של דבר רק פוגע בהם.

היתרון המרכזי של הסרט הוא דווקא בליהוק המושלם מהופעות אורח קצרצרות ומחממות לב של נעמי פולני ואפרים שמיר. דרך תפקידי משנה חשובים בכיכובם של התגליות יובל מנדלסון (סולן להקת "שייגעצ"), רינת מטטוב ושני השחקנים הוותיקים דני שטג וצחי גראד.

[*]

אבל דווקא שני הכוכבים הטריים יונתן בר אור ובר בלפר המופלאים הופך את "מישהו לרוץ איתו" לחוויה קולנועית שלמה, מרגשת ומסעירה. מה שמוכיח שלא מספיק שהסרט יהיה מצולם, ערוך וכתוב בקפידה גם צריך צוות שחקנים טוב ובמאי שידע לרוץ איתם אל המקומות הנכונים ובמקרה הזה דוידוף מגיע אל היעד שלו בבטחה.