Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: להרוג את המזל

להרוג את המזל - ביקורת DVD

22/10/2006

שלח לחבר הוסף תגובה

מאת: בן חכים

למרות שהסרט "להרוג אתה מזל" מנסה להתיחצן בסטנדרטים גבוהים (ושוב שמו של טרנטינו מנוצל לשווא), ג'וש הארטנט שוב מסתובב בלי חולצה, מורגן פרימן עדיין משחק את האינטלקטואל, בן קינגסלי מעודן ואינטילגנט כהרגלו, ברוס וויליס בפעם האלף מתוייג כה"הארד-קור פייס", ולוסי לו, שסתם נחה לה על זרי היופי האסייתי שלה.

[*]

אולם, למרות הצפת סרטי הפשע ה'מגניבים-והמתוחכמים' שמציפים אותנו לאחרונה ("קרח דק" מישהו?), שטומנים שלל פלאשבקים מפתיעים, תסבוכות, קשרים ושאר עלילות דם מקושקשות, "להרוג את המזל", הוא סרט נקמה מחוספס, שנון, עוקצני, קליל ומפתיע, שמחליק בקלות במורד הגרון.

טעות בזיהוי מובילה את סלבין (הארטנט) למרכזה של מלחמת כנופיות אלימה בין שני גנגסטרים השונאים אחד את השני שנאת מוות: הרבי (קינגסלי) והבוס (פרימן). אחרי סלבין המבולבל עוקב בלש, ויש גם רוצח שכיר המסרב להרפות ממנו (וויליס). אפילו השכנה (לוסי לו) נכנסת לחייו ומסובבת אותם לחלוטין. השאלה היא, איך סלבין ישרוד את היום?

[*]

אפשר לומר ש"להרוג את המזל" עלה על מסכי הקולנוע בארץ בלי הרבה רעש יחסי. הרי, אחרי הכל, מדובר בסרט שיש לו "צליל של טרנטינו" לא? (כך טוען ה"ניו יורק טיימס").

מסתבר שבדיוק בדרך בה אלי רות' וווין קרמר הצליחו להביא את "הוסטל" ו"כרוניקה של אקדח" עם טעם של טרנטינו, גם הבמאי הסקוטי, פול מקגויגם (שעבד קודם עם ג'וש הארטנט ב"שלוש בפארק"), או לפחות אנשי יחסי הציבור הארץ, השתמשו בשמו הטוב של טרנטינו כדי להרוויח עוד כמה ג'ובות. מזלינו הגדול הוא, שבכל שלושת המקרים, יצאנו נשכרים ובגדול.

[*]

עם תסריט שנון ולעיתים חד כתער, אקשן המצולם נכון ועריכה לא רעה, הצליח מקגויגם לפצות על התחלה מבלבלת, שכללה פלאשבקים מתיימרים, ריצות הלוך ושוב בזמן ועוד כמה טריקים משומשים שנראה כאילו הכניסו בכוח אל הסרט שבסך הכל הוא קולח וממכר.

הסרט, לא נותן לנו, הצופים, הזדמנות אפילו לנסות להשתעמם, וככל שהעלילה חותרת לסופה המקסים, ההזדמנות הזו כבר מספיקה להיעלם לה בתוך העיצוב המודרני והצבעוני של הסט.

[*]

מקגויגם מצליח ליצור מסיבת מאפיה מצומצמת, זורמת בשטף הדיבור ובהתרחשויות, אינטראקטיבית עם צופיה ומצליחה תוך זמן קצר לגעת. הרבה הודות למגוון השחקנים הרחב, שמצליח לגעת כמעט בכל שכבות הגיל, בזכות הדיאלוגים הזורמים והטון הרענן והקריספי.

מאוד מוזר, איפוא, שמכל הקאסט העשיר, היחידי שבאמת נתן הופעה מצויינת היה דווקא הארטנט, שממש לא התבסס הפעם רק על "תראו איזה פרצוף יפה יש לי", אלא נתן מעצמו הרבה מעבר למה שהקהל המיוחם רגיל לספוג ממנו – תבונה החלטית וכריזמה יוצאת דופן.

[*]

לסיכום, אפשר לומר ש"להרוג את המזל" הוא כמו קינוח טוב המספק במשך 109 דק' את רוב החושים, אם לא כולם. קצת קומדיה, קצת פשע, קצת אקשן, קצת בילוש ואפילו מניע מוסרי מכובד, שאי אפשר לזלזל בו – מומלץ.

בעותק הדי. וי. די תוכלו למצוא סרטון "מאחורי הקלעים", ושלוש סצינות שהוצאו בעריכה, הכוללות סיום חלופי לסרט.

וכדי לתת לכם טעימה קלה מהסרט, הנה הטריילר (אתם יודעים מה לעשות, לחיצה על מרכז התמונה):