ראיון בלעדי עם כוכב הסרט שורטבאס

מאת: יאיר הוכנר

לקח המון זמן עד שהצלחתי לארגן את הראיון הקצר הזה. די נמאס לג'יי בראנאן, המגלם את סת' בסרט "שורטבאס" שמוקרן בימים אלו בסינמטק תל אביב, מכל הראיונות. הוא נדד בין פסטיבלי קולנוע נחשבים ברחבי העולם (קאן, לונדון ועוד) קידם את הסרט בפסטיבלים בארה"ב ואפילו שר וניגן במסיבות שונות לכבוד הסרט.

מאחר וחשבון הבנק שלו היה במשבר כלכלי קשה הוא היה צריך להשלים שעות בעבודה היומית הרגילה כדי להתפרנס. בדיוק כמו הרבה יוצרים צעירים בארץ גם הוא לא באמת מתפרנס מיצירה. ג'יי בכלל מגדיר את עצמו כזמר ומלחין. הוא גם טוען שהוא מינימליסט והצבע האהוב עליו הוא אפור.

ג'יי נולד למשפחה טקסנית בפטיסטית מסורתית שבעצם ייחלה לבת. ב 1999 הוא סיים את לימודי התיכון והתקבל לחוג הדרמה באוניברסיטת סינסינטי. הוא שרד שם ששה חודשים שבהם בעיקר בנה תפאורה למחזות זמר ואופרות. משם הוא נדד לפאלם ספרינגס, קליפורניה עם גבר שפגש באינטרנט.

[*]

הקשר לא החזיק זמן רב מעמד. תוך חודשים מעטים ג'יי עבר ללוס אנג'לס והתגורר בדירת סטודיו קטנטנה בשדרות סאנסט. משם הוא עבר לגור בדירה שכורה בהוליווד עם הבחור שהוא יצא איתו במשך חודש, גם קשר זה לא שרד זמן רב. היום הוא חי בניו-יורק כבר ארבע שנים.

למה החלטת לקחת חלק בסרט "שורטבאס"?

האמנתי במה שג'ון קמרון מיצט'ל (במאי הסרט) ניסה לעשות. גדלתי בעיירה שמרנית, דרומית, באפטיסטית שהיתה מאוד מודחקת מבחינת מינית ואני אף פעם לא הבנתי למה אנחנו צריכים להתבייש בגוף שלנו או במיניות שלנו.

אני מאמין שבזמן שאנחנו מדחיקים את המיניות שלנו או כול רגש ואינסטינקט אנושי, בשלב מסוים הם מתחילים לצוד אותנו בתת-מודע או מתי שאנחנו תחת השפעת סמים ואלכוהול.

[*]

אותם אינסטינקטים בסיסיים לוקחים את האנשים המודחקים לכיוונים חדשים של זעם, פחד ושנאה עצמית. אנשים מסתבכים במערכות יחסים לא בריאות כי הם לא חוקרים את המיניות שלהם והם לא מצליחים להפריד בין אהבה להורמונים משתוללים.

אני גם מאמין שאם אנשים היו הרבה פחות מודחקים מבחינה מינית היו הרבה פחות מקרי אונס, אלימות ומלחמות. הרבה פחות אנשים היו מנהלים מערכות יחסים מסוכנים או סקס מסוכן. אולי אם היינו חוקרים יותר את המיניות שלנו ולא רק דרך סרטים ושירים, היינו פחות פוחדים ומרגישים יותר בנוח עם המיניות שלנו ושל הסובבים אותנו.

מה היתה התגובה של חבריך והמשפחה כשהם שמעו שאתה משתתף בפרויקט הזה?

המשפחה שלי יודעת על הסרט הזה, אבל ככול הנראה הם לא יצפו בו, זה בטח יצער אותם. החברים שלי תמכו בהחלטה לקחת חלק בסרט.

[*]

הגעת אל הסרט ככותב שירים וזמר. מה ההבדל בין יצירת שיר ליצירת דמות?

ההבדל המרכזי בשבילי היה שיתוף הפעולה עם עוד אנשים. כשאני כותב שיר אני האחראי היחיד על היצירה. ביצירת הדמות של סת', היו מעורבים לא רק הבמאי אלא גם צוות השחקנים. ההבדל הגדול המרכזי הוא שביצירת שיר אני בוחר המון פעמים להתעסק ברגשות שלי. השירים שאני הכי גאה בהם עוסקים בחיים הפרטיים שלי, במערכות היחסים שהיו לי. עם דמות שאתה יוצר בקולנוע, מאוד חשוב למתוח קו בינך לבין הדמות. בסופו של דבר הדמות צריכה לשרת את הסיפור ולא לתאר את עולמו של השחקן. אם אתה לא מצליח ליצור את ההפרדה הזו, זה מאוד קשה לגלם את הדמות ובעצם זה פוגע בהגשמה של מהות הסרט.

אני מבין שסת' הדמות שאתה מגלם מושפעת גם ממך וגם מהבמאי. איך בניתם אותה?

כל השחקנים בסרט לוהקו עוד לפני שהיו דמויות. בילינו שנתיים וחצי בפיתוח התסריט, הסיפור והדמויות בעזרת סדנאות משחק ודיאלוג. כמו כן ביצענו המון משחקי אימפרוביזציה בינינו לבין עצמנו וביחד עם הבמאי.

[*]

ג'ון לקח חומר גולמי שנוצר במהלך אותם סדנאות ומשחקים ועבד עליו בבית במשך מספר חודשים. כשהוא הביא את הדראפט של התסריט, קראנו אותו וביצענו אותו מהזיכרון בלי שהיה לנו באמת זמן ללמוד אותו בעל פה. הוא גם לא הרשה לנו להגיד את הטקסט כתוב כפי שהוא.

בגלל התהליך הייחודי הזה הדמויות הן חלק מהשחקן, חלק מהבמאי וחלק מהדמיון. היו אפילו מקרים שחלק מהשחקנים השאילו מחוות משחקנים אחרים כאשר זה נראה מתאים. לדוגמא שחקן אחד עשה משהו באודישן או בסדנה וזה התאים דווקא לדמות אחרת, היו מקרים שהמשפט או הפעולה הושאלו לדמות האחרת.

סת' מתאהב בזוג בסרט. אני יודע שהזוג בסרט הוא גם זוג במציאות. אתה יכול לספר לי על העבודה איתם.

אני אוהב את פי.גי ופול. כל השחקנים בסרט הפכו לחברים מאוד קרובים. כמעט ארבע שנים עברו מאז שהתחלנו לעבוד על "שורטבאס" (שנקרא בהתחלה the sex film project). בהתחלה הייתי נבוך כי לא ידעתי האם שניהם מרגישים בנוח בסצנת מין עם שותף שלישי בסרט ובמציאות.

לא רציתי לגרום לאף אחד מהם אי נעימות וגם לא הבמאי. מאחר ועבדנו כול כך הרבה זמן ביחד בחזרות למדנו להכיר אחד את השני והתחברנו, ככה עם הזמן המתח הלך ונעלם. עד שצילמנו את סצנת הסקס, היינו כבר חברים קרובים מאוד, שזה גם טוב וגם רע. במובן מסוים החברות הזו גרמה לנו להיות הרבה יותר נינוחים עם עצמנו ולהיות הרבה יותר נועזים בסצנת הסקס.

[*]

עכשיו אחרי הביקורות הטובות וההצלחה של הסרט, האם אתה מתכוון להמשיך להשתתף בעוד סרטים?

אני אשמח לעשות עוד סרטים. אני לא בדיוק מתכנן קריירה קולנועית בגלל שבעבר לא ממש הצלחתי בזה. ניסיתי להיות שחקן כשחייתי בלוס אנג'לס, עשיתי אינספור אודישנים ופשוט הפסקתי אם זה. הסיבה היחידה שעשיתי אודישן ל"שורטבאס" היא בגלל העניין האישי שלי בפרויקט עצמו ומה שג'ון ניסה לעשות. אני אשמח מאוד לעשות עוד סרטים אם אחשוב שהם בעלי משמעות, מעניינים, או שבאמת אוהב את התסריט והבמאי יהיה מעניין.

מה אתה רוצה שאנשים ההולכים לצפות ב"שורטבאס" ירגישו כשהם יוצאים מהקולנוע?

זה שונה מכול אדם בגלל ניסיון החיים שלהם. אני יכול להגיד שאנשים ששוחחתי איתם אמרו לי ש"שורטבאס" הוא הדבר האחרון שלו הם ציפו. כולם יצאו מהסרט מופתעים. כולם אמרו לי שהסקס הוא לא מה שהם זוכרים מהסרט כשהם עוזבים את הקולנוע. הסקס עצמו הוא אלמנט קטן בכול הסיפור והדמויות. כמו שהוא אלמנט קטן בחיי היום יום שלנו. זה לא סרט ארוטי והוא לא נמצא שם כדי לגרות. זה פשוט חלק מהסיפור, ממערכות היחסים ומפיתוח הדמויות. אם אתה חותך את סצנות הסקס בסרט אתה נשאר עם חורים בעלילה ועם דמויות בלתי ברורות. לפי דעתי זו הוכחה חותכת לכך שלסקס בסרט יש הצדקה והוא לא שם כדי לזעזע.

ונסיים עם השיר האחרון שהלחין ושר ג'יי ונקרא Body's a Temple. הקטע קצת חשוך כי ג'יי הקליט את זה עם המחשב החדש (שהוא בחיים לא יצליח לעמוד בתשלומים שלו על פי דבריו) בשעת לילה מאוחרת כשהוא היה מאוד עייף. התוצאה? לחצו על מרכז התמונה, ראו והקשיבו.